xslf.com

הערה: המדריך נכתב במקור עבור חברת ברניסופט.

המדריך נכתב עבור פינט שופ פרו 7, אך יעבוד גם עם גרסאות מתקדמות יותר.

שלב 1.

פתחו את התמונה לה אתם רוצים להוסיף מסגרת. במקרה הזה השתמשתי בתמונה של שתי ילדות.

לפעמים יש הרבה קבצים בפורמט אחד, שאנחנו רוצים להמיר לפורמט אחר, וזה לא ממש מעשי לפתוח כל קובץ בנפרד ולשמור בפו�מט הרצוי.
למזלנו, יש מקרו לאופן אופיס שמאפשר לעשות זאת אוטומטית.

הערה: צילומי המסך במדריך הזה לקוחים מגירסת הלינוקס, אבל יעבדו ללא שינוי גם בגרסאות למקינטוש וחלונות.

שלב 1

הורידו את המקרו מאתר המקרואים (יש מילה עברית לזה?) של אופן אופיס, ופרסו את הקובץ הדחוס

שלב 2

פתחו את הקובץ עם אופן אופיס, ואשרו את הודעת האזהרה על המקרו

בגלל שאופן אופיס רצה על מערכות הפעלה רבות (לינוקס, חלונות, סולאריס, מקינטוש), מיקום הקבצים שלה יכול מאוד להשתנות בין משתמש למשתמש. לכן, אפשרות ייבוא תבניות לאופן אופיס, מתוך אופן אופיס עצמה, שימושית מאוד.

הנה איך:

שלב 1

תוכנת אקרובט של חברת אדובי, מאפשרת להעביר קבצים (בפורמט PDF) באיכות גבוהה בין מחשבים שונים ופלטפורמות שונות. לדוברי העברית (והערבית) שבנינו זמינה גירסת אקרובט ME, הנותנת את כלי האקרובט החזקים (כגון חיפוש, סימניות, הוספת הערות וכו') עם תמיכה עברית, לגירסאות המיועדות למערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט ומקינטוש של אפל.

בשביל להנות מהתמיכה העברית יש צורך להצטייד בשני דברים:

1. תוכנת אקרובט (או אקרובט Reader המופץ חינם, אך חסר אפשרויות עריכה) מגירסת ME.
2. קובץ PDF עברי, שנוצר בצורה נכונה השומרת את תכונותיו המיוחדות.

הערה: המדריך פורסם לראשונה במגזין "חיים ברשת" של נענע. הגירסה כאן כוללת קישורים מתוקנים ומעודכנים.

אחד הסודות השמורים של בוני אתרים ליצירת גרפיקה במהירות ובקלות נחשף כאן לכל דיכפין.
מאת: שוש פורבס 16:02 21/02/2000

למרות שבאופן מסורתי פונטים הם פשוט דרך גרפית מסויימת לייצר אותיות, בד בבד עם עליית הפופולאריות של אתרים פרטיים סוג חדש של פונטים נכנס לתרמילו של כל גרפיקאי מתחיל: dingbats, פונט המכיל ציורים במקום אותיות. הפונטים האלה שימושיים מאוד ליצירת גרפיקה לאתרים בצורה קלה ופשוטה: בגלל שמדובר בפונטים, ולא בסתם תמונות, אפשר לשנות בקלות את הגודל שלהם, מבלי לפגוע באיכות התמונה.

איך משתמשים בפונטים מצויירים?

אז כדי למנוע בעיות ועוגמת נפש: ההתקנה והקינפוג של המערכת הזו, דורשת ידע ב־html. אם אתם לא יודעים להשתמש ב־html, או אם אתם עורכים html רק עם עורכים ויזואליים: עדיף שתתנו למישהו אחר להתקין ולקנפג את המערכת. אני מוכנה בכיף לעזור אם תסתבכו, אבל אני לא יכולה ללמד html בהתכתבות.

אחת התכונות המיוחדות של אופן אופיס היא הצגה והסתרה של סרגלי כלים בהתאם לפעולה אותה אנחנו עושים. לדוגמא, כשבוחרים רשימה, סרגל הכלים "רשימה" מופיע עם פונקציות מיוחדות לרשימות. אבל לפעמים זה לא מספיק, למשל שרוצים שכפתור מסויים יהיה תמיד בסרגל הכלים, או שלא רוצים שכפתור אחר יופיע בהם.

לכן אופן אופיס מאפשרת להתאים אישית את סרגלי הכלים- לערוך סרגלי כלים קיימים, וליצור סרגלי כלים חדשים, ואפילו להתאים אישית את הצלמיות המופיעות על הכפתורים.

העלאת האתר באמצעות הדפדפן

אחת הבעיות שיש לאנשים במעבר ליצירת אתר מבוסס css לחלוטין (ללא טבלאות) היא שיטת החשיבה השונה.
ביצירת אתר טבלאי, מתחילים בדרך כלל בשרטוט "גריד" אותו ממלאים בתכנים.
אומרים: "זה יהיה בתא הזה, וזה יהיה בתא הזה". אח"כ מתרגמים את הגריד לטבלה, זורקים בה את התוכן, ונגמר הסיפור.
ב-css זה אחרת. אם משתמשים ב־css לכל העיצוב לאתר, ולא רק להוספת צבע, צריך לחשוב בצורה שונה.
אחד העקרונות המרכזיים של CSS הוא הפרדת התוכן מהתצוגה. לכן, הדבר החשוב ביותר בדף הוא המבנה הלוגי שלו, ומשם צריך להתחיל.
השאלה שצריך לשאול קודם כל היא "ממה מורכב הדף שלנו?" ואז לענות- כותרות ראשיות, כותרות משניות, תפריטי ניווט, המאמר עצמו וכו'.

זהו גם הבסיס לשיטה מאוד יעילה ליצירת אתרים לא טבלאיים (שלא אני פיתחתי, אבל אימצתי בחום):

אופן אופיס מתקרבת בצעדי ענק לגירסה 2.0, וגירסת הפיתוח הנוכחית שונה מאוד, גם בממשק וגם בתכונות, מגרסאות 1.1. דגש רב מושם כעת על שיפור הייבוא והייצוא של קבצי מיקרוסופט אופיס, ועוד כמה שינויים חשובים לעברית (כגון גליונות עבודה מימין לשמאל). עם זאת, חשוב להזכיר שמדובר בגירסת פיתוח, שלא בהכרח יציבה במיוחד, ולא תמיד הכל בה עובד.


אחד השינויים הגדולים הוא שימוש במתקין "טבעי" למערכת ההפעלה, לשילוב טוב יותר במערכת ההפעלה. על חלונות מדובר במתקין מבוסס MSI. על לינוקס מדובר בקבצי RPM. אם עובדים עם הפצה מבוססת RPM אין בעייה- משתמשים במנהל החבילות של ההפצה להתקנת גירסת הפיתוח. אבל מה עושים אם עובדים על הפצת לינוקס שאינה מבוססת RPM? בגירסה הסופית יהיו חבילות להפצה שלכם. בנתיים, הנה הוראות להתקנת גרסאות הפיתוח (שיעבדו במקביל לגירסה הרגילה שכבר מותקנת לכם), על ג'נטו ועל דביאן, שתי הפצות פופולריות שאינן מבוססות RPM.
את גירסת הפיתוח העדכנית של אופן אופיס אפשר להוריד מכאן. בזמן כתיבת שורות אלו, היא עומדת על m62, כשכל שבועיים בערך יש גירסה חדשה.
אם התקנתם את גירסת הפיתוח, אנא דווחו על באגים שאתם מוצאים, כדי שהם יתוקנו לפי שהגירסה תשוחרר לקהל הרחב.

כתיבה וניהול של ביבלוגרפיה הוא דבר נפוץ- בעבודות (לבית הספר או לאוניברסיטה), למאמרים, ועוד. אופן אופיס מציע מערכת מובנית ליצירה וניהול של ביבליוגרפיה, לחסכון בזמן ובעצבים.
הערה 1: כאן במדריך אנחנו נעסוק במסד הנתונים שמגיע כברירת מחדל, אם כי אופן אופיס יכול לעבוד עם כל מסד נתונים קיים בתור מסד נתונים ביבליוגרפי. אם רוצים להשתמש במסד אחר, פשוט צריך להגדיר אותו ב-Date Sources של אופן אופיס.
הערה 2: כרגיל, רוב התמונות במדריך מוקטנות. הקליקו עליהן בשביל לקבל גירסה בגודל מלא.

קביעת קידוד עברי למסד הנתונים

לא, לא זנחתי את העדכונים- דווקא יצא לי לכתוב השבוע כמה מאמרים בשביל האתר כאן, אבל מכל מיני סיבות לא הייתי מרוצה מהם, אז גנזתי אותם.

בכל מקרה, מכיוון שבפורומים השונים שאלו בזמן האחרון על הגדרת עברית בפדורה 3, הכנתי מיני-מדריכון שמסביר את התהליך (הפשוט למדי) של הוספת מקלדת עברית בגנום על פדורה 3.

כך עושים זאת:

לחצו עם כפתור העכבר הימני על מקום ריק בפאנל העליון, ובחרו Add to Panel.

משתמשי מקינטוש חדשים נוטים לחפש תוכנות צריבה גם עבור הצריבות הפשוטות ביותר, ומפספסים את תוכנת הצריבה המובנית של המקינטוש- אולי מכיוון שהיא כ"כ פשוטה.

אז כן, לצריבות מורכבות מקינטושאים משתמשים בדרך כלל בטוסט, אבל תכל'ס, לרוב המכריע של הצריבות מספיקה תוכנת הצריבה המובנית.

הערה: המדריך הזה נכתב עבור מערכת ההפעלה העדכנית של המקינטוש- osx 10.3 הידועה בשם "פנתר", אם כי היא תעבוד בשינויים קטנים גם בגרסאות קודמות של osx.

ווידוא הגדרות המערכת

בשביל לוודא שתוכנת הצריבה המובנית אכן תופעל בהכנסת דיסק ריק, ניגש להעדפות המערכת מתוך תפריט התפוח:

אופן אופיס מציע למתכנתים סביבת פיתוח חזקה. אבל לפעמים, אלו מאיתנו שאינם מתכנתים, רוצים רק ליצור מאקרו פשוט במהירות, למשל כדי לחסוך עבודה חד-גונית או כדי ליצור קיצור מקשים לפעולה שחוזרים עליה הרבה.

כאן בא לעזרה "מקליט המאקרו", שמאפשר יצירת מאקרואים פשוטים ללא צורך בתכנות. במדריך הזה נשתמש בו בשביל ליצור קיצור מקלדת לפעולה של הדבקת טקסט ללא עיצוב, אבל אפשר כמובן להשתמש בו עבור צרכים אחרים.

הערה קטנה: המדריך הזה נכתב כתשובה לשאלה של אחד הקוראים כאן. אני אשמח לקבל רעיונות למדריכים נוספים בתגובות!

הערה 2: המדריך הזה נכתב עם הגירסה העברית האחרונה של אופן אופיס, אותה אפשר להוריד מהקישורים כאן. אם אתם מגלים שמה שאתם רואים אצלכם אינו תואם לכתוב כאן, וודאו שאתם אכן משתמשים בגירסה הזו. בכל מקרה כדאי להשתמש בגירסה העברית האחרונה- היא מכילה המון תיקונים מהגרסה העברית הקודמת.

הקלטת המאקרו

לפני שנקליט את המאקרו להדבקת טקסט ללא עיצוב, נכין את הטקסט: נכתוב טקסט כלשהו במסמן חדש, נעצב אותו מעט, נסמן אותו ונעתיק.

עכשיו נתחיל את ההקלטה: נלך לתפריט כלים ← מאקרו ונבחר "הקלטת מאקרו":

התקנתי לאחרונה אובונטו לינוקס על מחשב הבדיקות שלי, וגיליתי שהגדרת הלוקאל שם מעט מבלבלת יותר ממה שאמורה להיות. מכיוון שזכרתי שהיו כאלו שנתקלו בבעיות עם אופן אופיס בגלל הלוקאל שיש באובונטו כברירת מחדל, החלטתי לתעד את תהליך הקינפוג.
מכיוון שאובונטו מבוססת על דביאן, אם אתם משתמשים בדביאן תוכלו להשתמש במדריך הזה עם שינויים קלים בלבד.
כמו המדריך עבור ג'נטו, גם כאן ההוראות הן להגדרת לוקאל עברי תוך שמירת ממשק המשתמש האנגלי. אובונטו משתמש בגנום 2.8 כמערכת הגרפית שלו, כך שהגדרת מקלדת עברית זהה לזו שבפדורה 3, ולכן לא אחזור על ההוראות כאן.

גירסת הבטא של NeoOffice/J למקינטוש שוחררה לאחרונה. בין החידושים: תפריטי אקווה ללא צורך בתוספים, ממשק עברי מלא, ומנוע מבוסס אופן אופיס 1.1.3
את הבטא אפשר להוריד מכאן. אחרי ההתקנה, עדכנו לגירסה עם התיקונים האחרונים בעזרת הטלאי כאן.

הדלקת התמיכה העברית

• פתחו את נאו אופיס
• הכנסו ל- Tools → Options → Language settings → languages
• סמנו את האפשרות "enable CTL" וקבעו את הלוקאל ללוקאל עברי, ואשרו.
  

התקנת בודק איות עברי

• פתחו את נאו אופיס, וגשו ל- File→ AutoPilot → Install new dictionaries
• תקבלו מסמך עם מקרו המכיל אשף שידריך אתכם בהתקנה. בחרו English כשפה עבור האשף, ולכו לפי הצעדים שהוא אומר.
• האשף ישאל אתכם האם לעדכן את קובץ המקרו. אמרו כן (רק הגירסה החדשה מכילה את בודק האיות העברי).
• הפעילו את האשף במסמך המעודכן, ועקבו אחרי הצעדים בו.
• כשיסיים, הפעילו מחדש את אופן אופיס- בודק האיות העברי יהיה זמין.

התקנת והפעלת הממשק העברי

כל הדיבורים על פודקאסטים הזכירו לי את המאמר שכתבתי לפני חמש שנים עבור מגזין "חיים ברשת" של נענע. אז עוד לא היו פודקאסטים אבל רדיו אינטרנט כבר היה. למעשה, הפודקאסט הוא פחות מהפיכה ויותר אבולוציה. החומרים שיוצרים פודקאסט כבר התחילו להתבשל אז: ב־1998 יצא נגן ה־mp3 הנייד הפופולרי הראשון, Diamond Rio PMP 300 (אפילו היה לי אחד). כאמור, היה רדיו אינטרנט. כמו שדותן מציין נכונה, גם RSS כבר היה קיים. הגאונות כאן היא בחיבור טכנולוגיות קיימות בצורה חדשה, לא בהמצאת טכנולוגיה חדשה.
טוב, הנה המאמר, As Is, ללא עדכוני קישורים (אם כי נדמה לי שחלק עדיין עובדים). חדי העין ישימו לב שבזמנו הדומיין forbes.co.il היה עדיין בבעלותי, ומשם החתימה על התמונות.

עשה לך רדיו

• קביעת המקום הנכון של סימני פיסוק בסוף שורה (למעשה, הדלקת התמיכה העברית. ואם הוספתם את כפתורי הימין-לשמאל ושמאל-לימין ואתם מגלים שהם כל הזמן נעלמים לכם: זה הזמן להדליק את התמיכה העברית).
• שינוי ברירת המחדל של כיווניות למסמך אחד.
• התקנת אופן אופיס 2 עברי על אובונטו לינוקס
• הוספת סימנים מיוחדים- במעבד התמלילים ובעורך הנוסחאות (מיני מדריך עם תמונות).
• הוספת קו מגמה (קישור למדריך בבלוג של Calc, שהבנתי שיחזור בקרוב לפעילות).
• כלים מתקדמים לעריכת נוסחאות
• הוספת מעברים בין שקופיות באופן אופיס 2.
• שינוי הפונטים בגליון האלקטרוני באופן קבוע.

 לאחרונה עלתה בפורום הישראלי של אופן אופיס השאלה איך ליצור קיצור מקלדת לפעולה בתפריט. למעשה, התהליך פשוט ביותר.

לדוגמא, ניצור קיצור מקלדת להכנסה מהירה של הערות שוליים (באופן אופיס 2):

1. גשו ל-Tools-->customize ובחרו בלשונית keyboard.
2. בחלק העליון של החלון, בחרו מהרשימה את קיצור המקשים הרצוי.
3. בחלק התחתון של המסך, תחת Category בחרו Insert.
4. תחת Function, בחרו Insert footnote directly.
5. לחצו על Modify בשביל להקצות את קיצור המקלדת לפעולה, ואשרו.
   

צילום מסך (לחצו להגדלה):

זיו מאתר omedia.co.il פרסם בפורום מקינטוש בתפוז מדריך קצר להמרת ספר כתובות ממיקרוסופט אאוטלוק על חלונות לתוכנת הכתובות של osx. כעזר למהגרים אחרים, הוא אישר לפרסם כאן את המדריכון:

אחרי שיצאה לי הנשמה, גיליתי סופסוף איך אפשר להעביר את הכתובת ממיקרוסופט אאוטלוק למק. התהליך מתבצע ללא הורדה של תכנה חיצונית.
כידוע, מיקורסופט מציע למשתמשיה שתי תוכנות לניהול דואר לספר טלפונים: מיקרוסופט אאוטלוק ואאוטלוק אקספרס. האחרונה מנהלת את ספר הטלפונים שלה בפורמט vcard, שאיתו עובד גם ה-Address Book של המק.
תחילה, יצאו את ספר הטלפונים לקובץ csv: היכנסו לספר הטלפונים, קובץ - ייבוא וייצוא - ייצוא לקובץ - ערכים מופרדים בפסיקים ושמרו את הקובץ.
אחר כך פתחו את האאוטלוק אקספרס. היכנסו לספר הכתובות, יבא - פנקס כתובת אחר - בחרו באפשרות האחרונה. מצאו את הקובץ ששמרתם ואשרו. מזל טוב, הקבצים בפורמט הנכון!
צרו תיקיית כתובות על הדיסק הנייד. ספר הכתובות של אאוטלוק אקספרס לא תומך בקצורים, ולכן: סמנו את הכתובת הראשונה ברשימה, גללו עד למטה, ותוך כדי לחיצה על שיפט, סמנו את הכתובת האחרונה. גם העתקה לא עובדת כאן, ולכן כל שנותר לעשות הוא לגרור את הכתובות לתיקיה שיצרתם.

במקינטוש, פתחו את האדרס בוק, לכו לתפריט התוכנה, ולהעדפות. בחרו בצלמית vcard. יש שם תפריט נגלל של קידוד, והאפשרות האחרונה בו הוא התאמה אישית של הקידוד. לחצו על זה. מתוך הרשימה הארוכה, גללו עד שתגיעו לערך HEBREW (ISO 8859-8) וסמנו את התיבה שלו. לאחר מכן, בתפריט המקורי בחרו בערך הזה. עכשיו פתחו את התיקיה בכונן הנייד, בחרו הכל, וגררו את זה לתוך האדרס בוק. ובא לציון גואל.

אגב, באתר Mac OSX Hints התפרסם מדריך דומה, אבל מעט קצר יותר. אם מישהו השתמש בשיטה שפורטה שם- אשמח לשמוע איך הלך. 

אחרי שאבא שלי שיגע את אמא שלי כל פעם שהוא עבד על המק מיני שלה, העברתי לו את ה־iMac הישן עם ההתקנה של אובונטו. נראה שזה יצא לטובה- לינוקס מתאימה לאופי שלו יותר מאשר OSX (כשאצל אמא שלי, שעבדה בעבר עם דביאן, נראה שזה ההיפך. מי אמר שיש מערכת הפעלה אחת שמתאימה לכולם?).

וכרגיל- אני עדיין "מרכז התמיכה המשפחתי". כמו כל משתמש לינוקס חדש, גם לאבא שלי יש שאלות. והשאלה אתמול- איך לשנות את שיוך הקבצים בגנום (או במילים אחרות- איך לקבוע איזה ישום ייפתח בלחיצה כפולה על קובץ). ואם הוא שאל, רוב הסיכויים הם שעוד מישהו ירצה תשובה לשאלה הזו. לכן הכנתי את המיני־מדריך הקצרצר הבא (כרגיל, לחצו על התמונות לקבלת גרסה מוגדלת).

אתרו קובץ בפורמט לו אתם רוצים לשנות את השיוך במנהל הקבצים (נאוטילוס)

בשבוע שעבר שוחררה בטא של אופן־אופיס 2.0.3 עברי. זה הזמן להעלות מהארכיון מדריך (שנכתב במקור כתגובה בפורום אופן אופיס) על התקנת אופן אופיס עברית תחת אובונטו. למרות שהמדריך נכתב על גרסאות קודמות של אובונטו ואופן־אופיס (מן הסתם), הוא עדיין יכול להיות שימושי. המדריך נכתב בגוף שני זכר כי הוא כוון לכותב בפורום. עם כל הנשים שקוראות כאן הסליחה (מצד שני, אילו המדריך היה נכתב במקור עבור שואלת הוא היה כתוב בלשון נקבה, וההתנצלות הייתה מופנית לגברים שבקהל...). כרגיל, לחצו על התמונות להגדלה.

§ § § § § § § § § § § § § §

הנה הצעדים:
1) קבע אפשרויות הרצה לקובץ שהורדת (אפשר דרך הממשק הגרפי, באמצעות קליק ימני, מעבר ללשונית porperties, וסימון האפשרותexecute): 

2) פתח את הטרמינל של גנום, וגרור לשם את הקובץ. לחץ אנטר בשביל להריץ אותו (אתה יכול לשנות את המיקום של הקבצים הזמניים אם בא לך- בדוגמא כאן שיניתי את מקום הקבצים הזמניים לתיקיית הבית שלי)

3) בטרמינל, הכנס לתיקייה אליה נפתחו הקבצים הזמניים. בעזרת הפקודה ls וודא שיש בתוכה תיקייה בשם DEBS.
4) התקן את כל הקבצים בעזרת הפקודה הבאה:

sudo dpkg -i -R ./DEBS/

(שם לב לאותיות קטנות וגדולות)
התוכנה הותקנה ל- /opt/openoffice.org2.0.1/
הערה: אם אתה מנסה להריץ את התוכנה, והיא לא רצה, נסה להריץ משורת הפקודה. אם מתקבלת שם שגיאה על קובץ חסר, התקן אותו עם הפקודה הבאה:

sudo apt-get install libstdc++5

הגדג'ט של גוגל טוק עודכן לאחרונה, וכולל בין השאר חידוש מעניין: אפשרות להוצאת הגדג'ט מתוך הדף לחלון משלו.
למה מעניין? כי במקום להעמיס את הגדג'ט הזה על גולשים מסכנים שרק ביקרו באתר, אפשר להשתמש בתכונה הזו בשביל להתקין אותו בסרגל הצד של פיירפוקס.
הנה איך:

1. לחצו על הקישור הבא-Google Talk Sidebar, עם כפתור העכבר הימני, ובחרו Add to bookarks. אני הוספתי אותו כסימניה בסרגל הסימניות של הדפדפן לגישה מהירה.
2. אתרו את הסימניה החדשה שיצרתם, הקליקו עליה עם כפתור העכבר הימני, ובחרו properties
3. סמנו את האפשרות load this bookmark in the sidebar. (ראו תמונה)
   
   
4. עכשיו, כל מה שתצטרכו לעשות בשביל להפעיל את Google Talk תוך כדי גלישה (בלי צורך להפעיל תוכנות נוספות) הוא ללחוץ על הסימניה.

הנה תמונה של התוצאה הסופית (לחצו להגדלה):

הערה: הווידג'ט משתמש למעשה בפלאש בשביל התוכנה עצמה, כך שתצטרכו פלאש מותקן בדפדפן, ומגבלות הכתיבה בעברית הן המגבלות של תוכנת פלאש עצמה.

יהונתן קלינגר מחפש בלוגר עם ביצים שיכתוב מה למעשה הסיפור עם עזמי בשארה, כי הרי צו איסור הפרסום לא הוגש לבלוגרים.

ביצים אולי אין לי כל כך, אבל גם לא מידע ישיר על הסיפור של בשארה. זה לא אומר שהמידע קשה כ"כ להשגה...

החלטתי ללכת לחפש מה העיתונות הערבית כותבת על הנושא. אלא מה- אני לא קוראת ערבית. לא שזה עצר אותי.

הנה איך גם אתם יכולים לדעת מה בדיוק כתוב על בשארה בעיתונות הערבית:
1) גשו לממשק התרגום של גוגל. בתיבת הטקסט, בחרו from English to Arabic (Beta)
2) הכניסו Azmi Bishara באנגלית, ולחצו על translate
3) העתיקו את תוצאת התרגום.
4) גשו ל-news.google.com
5) מתפריט ה-popup, בחרו את הגרסה הערבית.
6) ערכו חיפוש על השם של בשארה בערבית (מתוך תוצאת התרגום שהעתקתם קודם)- عزمي بشارة
7) העתיקו את כתובת דף תוצאות החיפוש
8) חזרו לממשק התרגום של גוגל, הדביקו את הכתובת בחלק של תרגום אתר, ובחרו From Arabic to English (beta).
9) הופ! קיבלתם גרסה אנגלית מתעדכנת של הדיווחים בערבית על עזמי בשארה, ללא צנזורה של צווי איסור פרסום למינהם.

אגב, לחיצה על קישור בדף המתורגם תוביל אתכם לתרגום הקישור- כך אפשר להמשיך ולגלוש בתרגומים של המאמרים עצמם.

וכמובן, אפשר להשתמש בשיטה הזו בשביל לחפש מילים נוספות הקשורות (או לא) לסיפור הזה.