xslf.com

‎שאלו אותי בפורום הקפטן, למה כתבתי את הידיעה על דליפת הקוד של מערכת ההפעלה "חלונות" בפורום ולא באתר שלי, שהיה מקדים את הידיעה בשאר העיתונות הישראלית המקוונת. הם קראו לזה "סקופ" (המרכאות במקור). אילו הידיעה הייתה מופיעה באתר נידח כלשהו, אולי הייתי קוראת לו "סקופ" (כולל המרכאות). אבל מכיוון שהיא הופיעה באתר מרכזי כמו סלשדוט, גם עם המרכאות התואר "סקופ" נראה מוגזם לטעמי.
‎אך השאלה עוררה אותי לחשוב קצת על עניין המהירות מול ההעמקה. מה עדיף- לתת קישור מהיר ולהיות "ראשון", או לחכות קצת, ולתת פרשנות או ערך מוסף אחר, על חשבון המהירות? או אולי לעדכן את האתר תוך כדי ההתרחשות, כל פעם שמתגלים דברים חדשים?

ביום ראשון שעבר, העברתי הרצאה יחד עם אורי עידן במועדון הלינוקס התל־אביבי שעסקה במודל הפיתוח של הקוד הפתוח, ואיך אנשים שאינם מתכנתים יכולים לתרום.

אמנם באיחור, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא- המצגת עכשיו זמינה להורדה (פורמט אופן אופיס).

גנום 2.6 שוחררה לא מזמן, עם הרבה חידושים מענינים, כגון יישור אוטומטי עם טקסט עברי, וסייר קבצים מרחבי. כמובטח, הנה כמה טיפים שימושיים.

השבוע שלחתי את כתב היד של ספר על עיבוד תמלילים עם אופן אופיס עליו אני עובדת להוצאה. אחרי כל הכתיבה עבור הספר, קצת נמאס לי מכתיבה באופן כללי, וכמו שראיתם עבר זמן מאז עודכן האתר הזה.
השבוע החלטתי במקום לכתוב (לזה אחזור יותר מאוחר), לתת קישורים לצילומי מסך שונים שעשיתי. קצת eye candy אף פעם לא מזיק.

הקישורים מובילים לתמונות שהעלתי לאתר linmagazin, אתר מומלץ בפני עצמו.

BlueFish

מחר (יום שישי) יתקיים אירוע אוגוסט פנגווין בסינמה סיטי בגלילות. חוץ מזה שאמור להיות כיף באופן כללי, שלושת הקוראים באתר ישמחו לשמוע שגם אני אהיה שם, ואחתום על הספר שלי למי שמעוניין. אם כבר קניתם עותק, תוכלו להביא אותו אתכם. אם לא קניתם- תהיה לכם הזדמנות לרכוש אותו במקום, או סתם לעיין בו ולראות אם הוא מתאים לכם.

וכמובן, למי שרוצה לפגוש אותי תהיה הזדמנות (גם בלי הספר).

רציתי לכתוב סיכום יפה ונחמד על אוגוסט פנגווין (שהיה מהנה מאוד), אבל הייתי חולה :-(
לכן אצטרך להסתפק בקישורים לסיקורים אחרים (וגם לתמונות):

• סקירה ב־nrg מעריב
• סקירה בוואלה/הארץ
• תחרות ההאקרים: דבר המארגנים
• תחרות ההאקרים: דבר המשתתפים
• סקירה ב־whatsup
• סקירה ב־linmagazine
• פתיל תמונות בתפוז

יצא לי אתמול לשחק קצת עם תוכנת Porthole על הג'נטו שלי, בשביל לסייע לי להסיר כמה חבילות.
מכיוון שהרצתי אותה משורת הפקודה (למרות שזו תוכנה גרפית), הטרמינל המשיך להראות הודעות ושגיאות לא קריטיות. לא היו הרבה, אבל בהחלט הייתה שם פנינה:

File "/usr/lib/porthole/mainwindow.py", line 404, in category_changed
    raise Exception("The programmer is stupid.");
Exception: The programmer is stupid.

הממ... תוכנה כנה במיוחד או מתכנת מתוסבך במיוחד?

"אז למי יש אתר הורדות טוב?" השאלה הזו, בניסוחים מעט שונים, נשמעת שוב ושוב מפי משתמשים חדשים בלינוקס בפורומים השונים. התשובה דורשת מעט הסתגלות מחשבתית: "יש לך אחד כבר במחשב שלך, קוראים לו מנהל החבילות".

"מנהל החבילות"- בלינוקס, שלא כמו בחלונות, ההורדה וההתקנה של התוכנות נעשות ישירות מתוכו. הוא מחפש ברשימת המקורות שלו, מוצא את התוכנה שחיפשת, מוריד אותה מהאינטרנט, ומתקין אותה בשבילך. הכל בפשטות ובמהירות.

למה מנהל חבילות?

לאחרונה פורסמה ידיעה על נסיון "phishing" על משתמשי רד־האט, באמצעות התחזות להודעת אבטחה ונסיון לגרום למשתמשים להתקין קוד זדוני אצלם במחשב.

לצערי, חלק מהתגובות לפרשה היו צפויות, וחלק אחר סתם קומם אותי. אני חושבת שהמקרה הזה, כמו המקרה שקרה לא מזמן עם בעיית האבטחה של השועל, נותנים לנו התרעה מראש לבעיות אפשריות שיהיו כשלינוקס (במקרה הזה, מוזילה במקרה הקודם) יהיו בתפוצה רחבה ממש, והזדמנות להתארגן בשביל למנוע (או לפחות לצמצם) את הבעיות הללו. זו הזדמנות פז שחבל לנו לפספס. אני לא מצטטת כאן את שמות הכותבים, כי אין לי עניין להתנגח בהם אישית, אלא להצביע על התגובות הלא נדירות הללו, שלדעתי הן מוטעות.

"אז מה אנחנו מקבלים? בדיוק מה שקורה היום למייקרוסופט, מקבלים מאות מיילים הכוללים כל-טוב, ותמיד יש אחוז מסויים שנופל בפח. אז מי מועד ליפול בפח בנושא המדובר? כל משתמשי הקצה (בעוד 5 שנים) שעובדים עם לינוקס הגראפי ואין להם מושג מלבד לחיצת קליק עם העכבר. הנה זה מגיע ... גם ללינוקס."

אתר OSNews מפרסם רשימה של עשרים יישומי גנום שאי אפשר בלעדיהם. רוב היישומים החביבים עלי מופיעים שם, וגם מצאתי כמה שלא הכרתי (שמיד רצתי לאמרג'...).

עוד כמה יישומי גנום מוצלחים שנעדרים מהרשימה:

• Katoob- עורך טקסט ערבי, שתומך נהדר בעברית ובקידודים נוספים.
• Pan- קורא ה-nntp של גנום. מוצלח מאוד בפני עצמו, ובוגרי agent החלונאי ירגישו בבית.
• הממ.. הוא באמת כיסה כמעט את הכל :-) למי שעדיין מחפש עוד תוכנות עבור גנום, GnomeFiles הוא הכתובת.

הבטחתי לאחותי, שכאשר פדורה 3 תצא, אתקין לה אותו (היא כרגע משתמשת ברד האט 9 המיושן). פדורה 3 שוחררה לפני יומיים, והגיע הזמן למלא את ההבטחה. כצפוי, שרתי ההורדה של פדורה עמוסים מאוד, כשכל העולם ואחותו מנסים להוריד עותק. אז למה לא להשתמש במורידים עצמם בשביל לזרז את ההורדה?

כאן ביט טורנט נכנס לתמונה- כל מי שמוריד את פדורה, תורם קצת מרוחב הפס שלו בשביל לסייע לאחרים. התוצאה? קצבי הורדה טובים בהחלט (לחצו להגדלה):

מי אמר שרשתות עמית-לעמית טובות רק בשביל לעבור על החוק :-)
למי שרוצה, אפשר למצוא את קבצי הטורנט של פדורה 3 כאן. וכמו תמיד ברשת טורנט- כדי לקבל קצבי הורדה טובים, צריך לוודא שלפחות פורט אחד בטווח 6881-6889 פתוח. דבר חשוב במיוחד אם אתם מאחורי קיר אש או נתב (כמוני).

אופן אופיס מתקרבת בצעדי ענק לגירסה 2.0, וגירסת הפיתוח הנוכחית שונה מאוד, גם בממשק וגם בתכונות, מגרסאות 1.1. דגש רב מושם כעת על שיפור הייבוא והייצוא של קבצי מיקרוסופט אופיס, ועוד כמה שינויים חשובים לעברית (כגון גליונות עבודה מימין לשמאל). עם זאת, חשוב להזכיר שמדובר בגירסת פיתוח, שלא בהכרח יציבה במיוחד, ולא תמיד הכל בה עובד.


אחד השינויים הגדולים הוא שימוש במתקין "טבעי" למערכת ההפעלה, לשילוב טוב יותר במערכת ההפעלה. על חלונות מדובר במתקין מבוסס MSI. על לינוקס מדובר בקבצי RPM. אם עובדים עם הפצה מבוססת RPM אין בעייה- משתמשים במנהל החבילות של ההפצה להתקנת גירסת הפיתוח. אבל מה עושים אם עובדים על הפצת לינוקס שאינה מבוססת RPM? בגירסה הסופית יהיו חבילות להפצה שלכם. בנתיים, הנה הוראות להתקנת גרסאות הפיתוח (שיעבדו במקביל לגירסה הרגילה שכבר מותקנת לכם), על ג'נטו ועל דביאן, שתי הפצות פופולריות שאינן מבוססות RPM.
את גירסת הפיתוח העדכנית של אופן אופיס אפשר להוריד מכאן. בזמן כתיבת שורות אלו, היא עומדת על m62, כשכל שבועיים בערך יש גירסה חדשה.
אם התקנתם את גירסת הפיתוח, אנא דווחו על באגים שאתם מוצאים, כדי שהם יתוקנו לפי שהגירסה תשוחרר לקהל הרחב.

לא, לא זנחתי את העדכונים- דווקא יצא לי לכתוב השבוע כמה מאמרים בשביל האתר כאן, אבל מכל מיני סיבות לא הייתי מרוצה מהם, אז גנזתי אותם.

בכל מקרה, מכיוון שבפורומים השונים שאלו בזמן האחרון על הגדרת עברית בפדורה 3, הכנתי מיני-מדריכון שמסביר את התהליך (הפשוט למדי) של הוספת מקלדת עברית בגנום על פדורה 3.

כך עושים זאת:

לחצו עם כפתור העכבר הימני על מקום ריק בפאנל העליון, ובחרו Add to Panel.

פרוייקט The Open CD שחרר גירסה שנייה של התקליטור שלו, המכיל תוכנות חופשיות לחלונות. יחד עם GNUWin ו־WinLibre המספקים תקליטורים דומים, למשתמשי חלונות יש דרך קלה ומהירה להתקין ולהשתמש בתוכנות קוד פתוח.

לא כולם חושבים שמגוון תוכנות חופשיות למשתמשי חלונות (ובמידה פחותה, למקינטושאים) הוא דבר חיובי. תחת הכותרת "איך לחסל את הקוד הפתוח בשולחן העבודה?" מתנהל באתר לינמגזין דיון על מאמר דעה של אחד ממפתחי KDE, הטוען שעושר התוכנות החופשיות לחלונות דווקא מזיק יותר מאשר מועיל, ומונע הגירה של אנשים ללינוקס.

גם אם אתם לא מסכימים עם הדעה הזו (כמוני) הדיון עדיין מעניין ושווה קריאה.

התקנתי לאחרונה אובונטו לינוקס על מחשב הבדיקות שלי, וגיליתי שהגדרת הלוקאל שם מעט מבלבלת יותר ממה שאמורה להיות. מכיוון שזכרתי שהיו כאלו שנתקלו בבעיות עם אופן אופיס בגלל הלוקאל שיש באובונטו כברירת מחדל, החלטתי לתעד את תהליך הקינפוג.
מכיוון שאובונטו מבוססת על דביאן, אם אתם משתמשים בדביאן תוכלו להשתמש במדריך הזה עם שינויים קלים בלבד.
כמו המדריך עבור ג'נטו, גם כאן ההוראות הן להגדרת לוקאל עברי תוך שמירת ממשק המשתמש האנגלי. אובונטו משתמש בגנום 2.8 כמערכת הגרפית שלו, כך שהגדרת מקלדת עברית זהה לזו שבפדורה 3, ולכן לא אחזור על ההוראות כאן.

הבעייה:
אני רוצה לבדוק ייבוא וייצוא בין גירסת הפיתוח של אופן אופיס (שרץ על הלינוקס שלי), לבין מיקרוסופט אופיס (שרץ תחת Virtual PC על המקינטוש שלי), ונמאס לי לעבור כל הזמן ממחשב למחשב.

הפתרון:
להשתמש בכלים המובנים במערכות ההפעלה.

מערכת ההפעלה של המקינטוש, OSX, מבוססת למעשה על יוניקס (בגדול- לא אכנס כאן לפרטים טכניים). המשמעות היא, שעם מערכת ההפעלה, כבר הגיעו הכלים הנחוצים לפתרון הבעייה שלמעלה. יש לקוח ssh (שמאפשר את התקשורת), ויש שרת X (שאחראי על החלק הגרפי). שרת ה-X אמנם לא מותקן כברירת מחדל על המק, אבל אם התקנתם את גירסת המקינטוש של אופן אופיס (לא ניאו אופיס), כבר התקנתם את שרת ה-X מתוך תקליטורי ההתקנה של OSX.

ההפעלה של הפתרון הייתה פשוטה להפתיע. על הלינוקס שלי כבר רץ שרת ssh. בשביל לאפשר את החיבור הגרפי, שיניתי שתי הגדרות קטנות לפי ההוראות שנמצאות בוויקי של whatsup.

ההמשך על המק פשוט באותה מידה: הפעלתי את X11, ובתוכנת ה-xterm שנפתחת עימו אוטומטית, התחברתי למחשב הלינוקס בעזרת הפקודה הבאה:

ssh -l sforbes -X 192.168.*.*

הוספתי לחבילה את Virtual PC שמריץ את חלונות 2000 (קצת איטי, אבל עובד), וקיבלתי את צילום המסך הבא, של יישומים משלוש מערכות הפעלה על מסך אחד (כרגיל, לחצו להגדלה):

אופן אופיס מתקדמת במהירות לקראת גירסה 2.0, והבטא כבר בפתח. בקדחת העשייה, מפתחים רבים רוצים לסגור כמה שיותר באגים, כך שבזמן האחרון לא מעט באגים החשובים למשתמש הישראלי נדחו לגירסה בלתי מוגדרת של אופן אופיס, שתצא אחרי גירסה 2.

בתור QA, אני כמובן התלוננתי איפה שרק אפשר. אבל אני זקוקה גם לעזרתכם: מי שיכול להרשם לבאגזילה של אופן אופיס, ולהצביע לבאגים ברשימה- יבורך. ומי שינסה (ואולי אפילו יצליח) לעשות קצת hacking בקוד המתאים (טק פרסמו כבר בשנה שעברה שהם מוכנים לעזור למי שרוצה לתקן באגים), יבורך כפליים.

הבאגים החשובים ביותר באופן אופיס, שנדחו למועד בלתי ידוע

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=14069
Problems with placement of Hebrew vowels (nikud | diacritics) in Linux
זהו באג אסטרטגי חשוב אם רוצים להכניס את לינוקס ואופן אופיס למערכת החינוך. מאמצים כבר נעשים בכיוון, למשל השמשת עמדות מחשב ישנות בבתי ספר באמצעות מוצר השרת-לקוח של kannery. אם רוצים שהפיילוטים בנושא יצליחו- חובה לתקן את הבאג הזה.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=30631
R2L enabled controls
עוד באג אסטרטגי חשוב, הפעם למגזר העיסקי והממשלתי. שימוש בפקדים הוא חיוני בכלי הטפסים, בלא מעט מקרואים, וכמובן בכלי הגרפי החדש לניהול בסיסי נתונים. הכלים הללו באופן אופיס חזקים מאוד, אבל קשה להשתמש בהם ללא שליטה על כיווניות בפקדים השונים.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=17514
Incorrect letter order / word order when exporting Hebrew as swf (flash)
אחד מהתכונות הייחודיות של אופן אופיס היא אפשרות ייצוא מצגות (ואיורים) לפורמט פלאש, הזמין לתצוגה כמעט על כל מחשב ללא צורך בהתקנת תוכנות מיוחדות. האפשרות הזו שבורה לחלוטין עבור עברית, כך שהמשתמש הישראלי אינו יכול להנות ממנה כלל.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=16295
directionality lost when exporting a presentation to text
אם אי אפשר לייצא לפלאש, למה לא לייצא את המצגת שלכם ל-HTML? מי שינסה זאת, יגלה הפתעה לא נעימה- הדף שנוצר משובש לגמרי (ואל תנסו אפילו להסתכל על הקוד). אגב, יש לא מעט באגים נוספים הקשורים לייבוא ולייצוא של קבצי פאואר פוינט שנדחו למועד בלתי ידוע. אפילו דברים בסיסיים, כמו שמירת הגדרת הגופנים (על אותו מחשב!) לא בדיוק עובדים.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=18024
Direction of weak characters: A new method for dealing with text direction without using keyboard layout
הבאג הוותיק העוסק בעניני שילובי טקסט עברי עם תווים נייטרליים (כמו מינוס או מספרים). הייתה פעילות בנושא לפני כמה חודשים, אבל היא שככה לה.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=37911
OOo incurrectly doesn't identify David CLM as David
כל מיני צרות משונות נוטות לצוץ כאשר אופן אופיס משתמש בהחלפת גופנים. תיקון הבאג הזה, שאמור להיות יחסית פשוט, ימנע אותן. מכיוון שדוד הוא אחד הגופנים הנפוצים ביותר בשימוש במסמכים, ומכיוון שגרסאות הקולמוס העדכניות (שמגיעות עם הפצות לינוקס עדכניות) משתמשות בגירסת ה-CLM, הרבה מאוד משתמשים יתקלו בבאג.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=10326
When paragraph direction is rtl, numbered list icon is incorrect
אמנם באג קוסמטי, אבל הוא דווח כבר ב-2002. למעשה, כל משתמש עברי/ערבי באופן אופיס יראה אותו: זהו אחד הדברים הראשונים שרואים באופן אופיס, מה שיוצר רושם ראשוני גרוע למדי.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=30518
brochure printing is always LTR, even when locale/document are RTL
שוב תכונה שימושית של אופן אופיס,ששבורה לחלוטין עבור המשתמש הישראלי.

כשהתלוננתי על הבאגים הללו באחת מרשימות התפוצה של אופן אופיס, תגובה שקיבלתי הרבה הייתה "איפה הקהילה?". אז יאללה- תורכם לעזור, ולהראות שיש ביקוש לתיקונים הללו.
הצביעו והשפיעו!

כמה דברים קטנים שאמנם לא שווים (בנתיים) פוסט משלהם, אבל שווים אזכור:

• פלאג אין לייצוא תמונות מתוך iPhoto ישירות לחשבון שלכם ב-Flickr.
• Quicksilver הוא יישום קטן שימושי וחזק מאוד למקינטוש, שלא דומה לשום דבר אחר במערכות הפעלה אחרות. תיאור פשטני מעט שלו אפשר למצוא כאן. ואילו כאן אפשר למצוא כמה מדריכים למתחילים המדגימים את הכוח של הדבר הזה. התקנתי אותו בשבוע שעבר, וככל שאני לומדת להכיר אותו יותר, הוא נהיה מרשים עוד יותר.
• מצאתי מדריך מצויין ל-bash בפרוייקט התיעוד ללינוקס. המדריך בהיר מאוד, מובן מאוד, ועם דוגמאות מצויינות. גירסת HTML נמצאת כאן, ואילו גירסת PDF ניתנת להורדה מכאן.

לא, לא שכחתי את האתר- פשוט הייתי עסוקה מצד אחד ולא היה לי הרבה מה להגיד מצד שני, אז לא ממש כתבתי.
גם הפוסט היום יהיה קצר, וחוץ מההודעה בסופו הוא מיועד בעיקר כמקום לשמור כמה קישורים שאוכל להפנות אליהם במקום להדביק שוב ושוב בפורומים....

מקורות חיצוניים לחבילות

פדורה 3

מנדרייק

http://easyurpmi.zarb.org/

סוזה

http://www.oxixares.com/apt_en.html

אובונטו לחלוקה

מיץ פטל שחרר בפורום מקינטוש באורט עדכון לתאריכי שעון הקיץ עבור מערכת ההפעלה של המקינטוש. מומלץ אם אתם רוצים להמשיך להשתמש בסנכרון זמן אוטומטי וגם לקבל שעות נכונות :-)

עדכון:
בהמשך הפתיל יש קישור להורדת קובץ מקביל עבור לינוקס.

עדכון 2:
מיץ פטל משחרר חבילה למשתמשי פנתר שמשתמשת בתוכנת ההתקנה של המערכת להתקנת העדכון.

זה אמנם קרה בחודש שעבר, אבל רק עכשיו נתקלתי בזה: שיחה מענינת בין מפתח של מיקרוסופט וורד לבין מפתח של אביוורד, שהתקיימה באופן פומבי בבלוג של המיקרוסופטי.

מעבר לדיון והמידע הטכני המופיע שם (המעניין כשלעצמו), מענינים היחסים בין שני המפתחים. בניגוד לתדמית התקשורתית של מפתחי תוכנה חופשית רושפי זעם בכל התקלות עם מיקרוסופט, ואנשי מיקרוסופט שכל רצונם הוא לדרוס את הכופר המסכן, נגלית תמונה הקרובה הרבה יותר למציאות שאני מכירה. יריבות- כן. חוסר הסכמה על דברים- כן. אבל גם מידה של שיתוף והרבה סקרנות הדדית.

אולי הדיון הפומבי הזה תסייע גם למי שלא מבקר בכנסים לקבל תמונה קצת יותר מציאותית על היחסים הבין אישיים בין תומכי תוכנה חופשית ועובדי חברות קניניות. חוץ מזה, שהדיון עצמו מעניין (במיוחד אם אתם מתענינים בתהליך הפיתוח של מיקרוסופט וורד).

אגב, המפתח מאביוורד כתב בבלוג שלו על השיחה מעט אח"כ.

גלעד בן-יוסף, אחד משלושת חברי הועד החדשים של עמותת "המקור" פתח ביוזמה ראויה לקידום השקיפות והתיקשורת בין הועד והחברים, ומפרסם דו"ח שבועי בבלוג שלו. באותה הזדמנות גלעד עשה צעד מבורך נוסף, והסב את הבלוג שלו לעברית (כן, אני מוטה לטובת בלוגים ישראלים בשפה העברית).
נהדר!

שלמדתי בדרך הקשה:

1. כשמקמפלים קרנל, תמיד לסמן את האפשרות לאפשור שליפת הקונפיגורציה דרך proc, ולא לסמוך על כך שאשמור את קובץ הקונפיגורציה במקום ידוע.
2. כשמעדכנים את קבצי הקונפיגורציה לאחר עדכון גדול, להשתמש ב־dispatch-conf במקום ב־etc-update.

(לא, אל תשאלו איזה בלגן נהיה לי בגלל שלא עשיתי את הדברים האלו...)

לכבוד שבועות, "הארץ" פרסמו מוסף מיוחד המוקדש ל"100 שנים של מדע".
אחד המאמרים במוסף עוסק במוזיאונים למדע.

מצאתי שם את הפסקאות המענינות הבאות:

"כיום אין מוזיאון מדע שמכבד את עצמו, שבספרייה שלו (ולעתים קרובות גם על המדף בחדר ההנהלה) לא מונחים שלושה ספרי בישול: המרשמים בספרים הללו אינם מיועדים להכנת תבשילים, אלא ליצירת כמה מאות מוצגים מדעיים, לשם הקמת מוזיאון מדע "בסיסי".

האיש שעמד מאחורי חיבור ספרי ההדרכה הללו (וכינה אותם בשם החיבה הקולינרי) הוא פרנק אופנהיימר, אחיו של רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום. ב-1969 הקים פרנק בסן פרנסיסקו את ה"אקספלורטוריום" - מוסד מהפכני בהיסטוריה של מוזיאוני המדע, בעיקר מכיוון שנמנע מתצוגות היסטוריות. שלא כמוזיאוני מדע שנבנו עד אותה עת, אופנהיימר דאג לכך שכל המוצגים במוזיאון שלו ייבנו במקום וישמשו לפעילות בלתי אמצעית עם קהל המבקרים. הרעיון היה נועז למדי לתקופתו, אך התפישה של אופנהיימר, שלפיה הידע שנצבר באקספלורטוריום יועמד לרשות כל מי שברצונו להקים מוזיאון מדע - היה נועז בהרבה.
[...]

הפרופ' פיטר הילמן, מייסד מוזיאון המדע בירושלים ומנהלו המדעי, פגש באופנהיימר בתחילת שנות ה-80. "כמו כל שאר מוזיאוני המדע בעולם אנחנו עוקבים אחרי העקרונות שהציב אופנהיימר בדקדקנות", הוא אומר. "בירושלים אנחנו מתכננים את המוצגים שיופיעו במוזיאון, מעצבים ובונים אותם, וכמובן גם מפעילים ומתחזקים אותם לטובת המבקרים. ספרי הבישול הם קונצפט מקסים: בסוף כל פרק מפרטים הכותבים כיצד היו בונים את המתקן היום, לאחר שלמדו מטעויות העבר."

המממ... מאיפה זה מוכר לי?
וכמחשבה רצינית יותר- אולי כדאי ליצור קשר עם מוזיאונים כאלו במטרה לשתף פעולה?

הורדת והתקנת תוכנות בצורה עצמאית, במקום דרך מנהל החבילות

שימוש בתוכנות Windows תחת Wine, במקום במקבילות לינוקסאיות

כניסה למערכת ועבודה שוטפת כ-Root

הורדת הפצת לינוקס מקאזזה/אימיול וכו', במקום מהאתר הרשמי

אי הגדרת לוקאל עברי במערכת

אך. איזה כיף זה קוד פתוח. רבות דובר על ספארי של אפל שמבוסס על khtml. למעשה, המנוע של ספארי (החלק הפתוח) הוא webkit, שזמין כמובן לשימוש על ידי מפתחים אחרים. למשל חברת Karelia, שיצרה עורך HTML ויזואלי מבוסס webkit.
אלא מה, החבר'ה מ-Karelia לא היו מרוצים מכמה באגים שיש ב-webkit. מה עושים? מנצלים את העובדה שמדובר בקוד פתוח, וופותחים באג באונטיז שמציעים כסף טבין ותקילין למי שמתקן את הבאגים.

החלק המשעשע- ההשתתפות אסורה על עובדי חברת אפל :-)
(לא שזה מפריע לאפל לכתוב על ההצעה בבלוג הרשמי של webkit).

התלבטתי הרבה זמן האם המאמר הזה מתאים יותר כאן לבלוג או לאתר גדג'טים. לבסוף החלטתי על הבלוג.
גדג‘דטיסטים מתעסקים בעיקר עם מוצרים חדשים, אך יש קסם מיוחד בהשמשת מוצרים ישנים. במקרה הזה מדובר ב-iMac G3 ישן שקיבלתי השבוע מידיד. בדרך כלל האתגר במחשבים ישנים כאלו היא התקנת מערכת הפעלה עדכנית, אבל במקרה הזה האתגר היה אחר: על המחשב היו מותקנים כבר טייגר ולינוקס (Ubuntu Breezy), אבל הם היו סגורים בפני: OSX לא הופיע באפשרויות האתחול, ולא היו לי הסיסמאות לגישה למחשב לא תחת לינוקס ולא תחת טייגר. אמנם הסיטואציה שעמדתי בפניה אינה נפוצה, אך הטכניקות בהן השתמשתי יכולות להיות מועילות גם עבור מקרים אחרים, ובכל מקרה אני נוהגת לתעד הרפתקאות כגון אלו- שיהיה. אזהרה: לא מדובר במאמר למתחילים או לרכי הלב.

המחשב המדובר

אז באיזה מחשב מדובר בכלל? זהו iMac G3 400MHz DV SE אפור (Graphite), עם 384MB זכרון, כונן DVD בתצורת Slot Loading, דיסק קשיח של 10 גיגה (מחולק בין הלינוקס לבין OSX), והמקלדת (הקטנה והמעצבנת) והעכבר (חד כפתורי עגול) המקוריים של המחשב. עם המחשב קיבלתי גם טייפ גיבוי (בחיבור USB, לא בדקתי עדיין מה הנפח) את ה-accessory kit הרשמי של אפל לאיימק הזה, ואוסף תקליטורים (מקוריים, כולל הרשיונות והתיעוד) של משחקים ותוכנות לסיסטם 9.2.1 (שלא מותקן לי על אף מחשב...). החומרה הייתה במצב טוב, חוץ מיציאת USB שבורה בצד שמאל של המקלדת, ומקש הקומנד השמאלי במקלדת שלא תיפקד (עוד עליו בהמשך).

שלב ראשון- השמשת הלינוקס

האיימק הונח לאחר כבוד על השולחן שמחזיק גם את המקינטוש הרגיל שלי (G4 כפול מעבדים), ואחרי שהכל חובר, הצעד הראשון היה פשוט להדליק ולראות מה קורה. המק עלה ונכנס ישירות ללינוקס (למרות שטייגר מותקן, הוא לא הופיע עדיין בתפריט של מנהל האתחול, yaboot במקרה הזה), והציג לי את מסך הכניסה הגרפי של אובונטו. מכיוון שלא היה לי שם משתמש וסיסמא ללינוקס, עמדו בפני שתי אפשרויות: להתקשר לידיד ולבקש את הסיסמא שלו, או ללכת בדרך הקשה, לאפס את סיסמת המנהל (root) וליצור לי חשבון. כמובן שבחרתי בדרך הקשה.

אחרי זמן של שקט, יש חדשות בנושא אופן־אופיס 2 עברי. קודם כל, היום בבוקר, אתר OpenOffice.org.il חידש פניו, ומכיל גרפיקה עדכנית וחסות רשמית של משרד־האוצר.
הטקסט הוא עדיין הטקסט הישן, אבל לא להבהל- בדקות אלו נכתב טקסט עדכני, והיום בערב (או מחר בבוקר לכל המאוחר), גרסאות עבריות למהדרין של אופן אופיס 2 לחלונות וללינוקס יהיו זמינות להורדה.

תהליך החזרת התיקונים והשינויים של הגירסה העברית ל־OpenOffice.org הכללי כבר החל, ואמור להסתיים בתוך כמה שבועות, כך שאופן אופיס 2.0.1 האנגלי יכלול כבר את כל התיקונים הספציפיים שנעשו בגירסה העברית. בנוסף, ישנו גם סיכוי (אם כי לא ברור לי כמה גדול), שתצא אז גם גירסה עברית מלאה של אופן אופיס 2 למקינטוש.

בנוסף, שוחררה גירסה 2.0.1 של אופן־אופיס עם ממשק אנגלי. את רשימת השינויים ניתן למצוא כאן.

בקיצור- יהיה טוב

חברות הנסחרות בבורסה בדרך מחויבות על־פי חוק לפרסם דוחו"ת עבור המשקיעים. כיום, בעידן האינטרנט, הרבה מהדוחו"ת הללו זמינים באתרי הבית של החברות. חוץ מנתונים כספיים וטבלאות לאין־ספור, מתחבאים שם גם דברים מענינים, בדרך כלל תחת הסעיף המפרט נסיבות שיוכלו לפגוע בהכנסות החברה. דוגמא אחת היא מה שיש לגוגל לומר על פורמטי תוכנה קניניים:

Proprietary document formats may limit the effectiveness of our search technology by preventing our technology from accessing the content of documents in such formats which could limit the effectiveness of our products and services

A large amount of information on the Internet is provided in proprietary document formats such as Microsoft Word. The providers of the software application used to create these documents could engineer the document format to prevent or interfere with our ability to access the document contents with our search technology. This would mean that the document contents would not be included in our search results even if the contents were directly relevant to a search. These types of activities could assist our competitors or diminish the value of our search results. The software providers may also seek to require us to pay them royalties in exchange for giving us the ability to search documents in their format. If the software provider also competes with us in the search business, they may give their search technology a preferential ability to search documents in their proprietary format. Any of these results could harm our brand and our operating results.

או מה שיש למיקרוסופט לומר על ההשפעה של קוד־פתוח ותוכנה חופשית על מחירי המוצרים שלה:

Challenges to our Business Model.

Since our inception, our business model has been based upon customers agreeing to pay a fee to license software developed and distributed by us. Under this commercial software model, software developers bear the costs of converting original ideas into software products through investments in research and development, offsetting these costs with the revenue received from the distribution of their products. We believe the commercial software model has had substantial benefits for users of software, allowing them to rely on our expertise and the expertise of other software developers that have powerful incentives to develop innovative software that is useful, reliable, and compatible with other software and hardware. In recent years, there has been a growing challenge to the commercial software model. Under the non-commercial software model, open source software produced by loosely associated groups of unpaid programmers and made available for license to end users without charge is distributed by firms at nominal cost that earn revenue on complementary services and products, without having to bear the full costs of research and development for the open source software. The most notable example of open source software is the Linux operating system. While we believe our products provide customers with significant advantages in security and productivity, and generally have a lower total cost of ownership than open source software, the popularization of the non-commercial software model continues to pose a significant challenge to our business model, including recent efforts by proponents of open source software to convince governments worldwide to mandate the use of open source software in their purchase and deployment of software products. To the extent open source software gains increasing market acceptance, sales of our products may decline, we may have to reduce the prices we charge for our products, and revenue and operating margins may consequently decline.

אמנם לא מקורי, אבל מעניין.
לא שצריך לקחת את הדוחו"ת הללו כתורה מסיני- ראו את המקרה האחרון עם חברת האבטחה מק'אפי.

כבר הרבה זמן אני חושבת לחדש את המראה של הבלוג הזה, אבל כל פעם משהו אחר עולה. בשבוע שעבר, התחילו לדבר בפורום של מוזילה ישראל על הרחבה לפיירפוקס שמאפשרת לשנות את ה־CSS של אתרים, בדומה לאיך ש־Greasmonkey נותן לשנות את הקוד שלהם.

לא ממש התכוונתי להתקין אותה, אלא שאז Dror פרסם בפורום שינויים שערך לבלוג הזה. איך יכלתי להתאפק ולא להתקין כדי לראות בעיניים את השינויים שראיתי בקוד?

בסה"כ, השינויים די נחמדים, ואני שוקלת האם לאמץ לפחות חלק מהם- אבל בשביל זה אצטרך להיות בטוחה שהם שווים מספיק בשביל להשיג כאן באיזור אקספלורר (יש לי הרגשה שאצטרך לשנות קצת את הקוד כדי שהוא לא יסתבך איתו יותר מידי).

לכן לפני שאפתח במלאכה, אשמח אם קוראים כאן יתקינו את ההרחבה ואת הסקריפט, וידווחו לי מה הם אהבו ומה לא בשינויים ש־Dror עשה.
ובכל מקרה- תודה ל־Dror שהעבודה שלו המריצה אותי לשקול שינויים :-)

מכל מיני סיבות, לא הייתי כל־כך מעורבת בבדיקת התרגום העברי של אופן־אופיס 2. לצערי, התוצאה פחות ממושלמת.
עידו קינן כותב:

מאפיין מפתיע שגיליתי ב-Open Office 2.0 בעברית לחלונות הוא הגימור הטקסטואלי הרעוע.
“מופעה זו של המוצר”, מציג לי מסך ההתקנה מילה שמעולם לא שמעתי (אם מישהו יודע מה זה “מופעה”, ספרו לי), וממשיך עם הסכם הרישוי: “לא ניתן להעתיק או להפיץ תוכנה זו אלה על פי תנאי הרישוי”, “הרשיוןהציבורי הכללי המוקטן של GNU ה(LGPL)” (”מוקטן” במקור הוא “lesser”; לדעתי זה צריך להיות “מופחת”, “פחוּת”, “מצומצם” או “מוגבל”; “מוקטן” פשוט לא נשמע טוב), “בגרסה העברית משולבמילון עברי מבודק איות Hspell” (איזה הקשר אירוני לשגות בו), הנחיה ללחוץ על כפתור “הקודם” שלא קיים (שם הכפתור הוא “אחורה”)

פרסמתי קישור לפוסט ברשימת התפוצה העברית של אופן אופיס. יונתן בן־אברהם, האחראי על הפרוייקט בטק מערכות פתוחות, מגיב:

I would be happy to start a public discussion of the translation (and to move it to openoffice.org.il) but I don't have the time for it. Someone else needs to do the legwork of setting up a table of strings and suggestions for improvements. We are being paid by the MoF to fix the programming bugs under the assumption that the translation is a secondary issue that is easy to fix later. I have received specific instructions from Boaz Dolev not to do more than the minimum necessary on the translation and linguistic QA. The entire translation effort over the lifetime of the project has been less than 5% of the budget.
Regards,

     - yba

Make an OOo Writer document with a table of strings that appear in Hebrew OOo 2.0 that you think should be changed. The table should have the string as it appears in Hebrew OOo 2.0 in the leftmost column, a second column stating where the string appears, and a third column that contains
your suggested improvement.

לי לא יהיה זמן להתעסק בזה בזמן עבור השחרור אופן־אופיס 2.0.2 העברי- מישהו אחר מוכן להרים את הכפפה?

במצב רגיל לא הייתי שוקלת בכלל לפרסם כאן בבלוג ציבורי מידע על שינויים במצב התעסוקה שלי. אבל הפעם, בגלל שהמעסיק החדש שלי הוא גוף עליו יוצא לי לכתוב כאן (ואמשיך לכתוב עליו), מטעמי גילוי נאות אציין זאת כאן:
חתמתי על חוזה העסקה עם גוגל.
בגלל עניני סודיות, לא אוכל לציין כאן על איזה שירות שלהם אעבוד, ומה בדיוק אעשה שם, אבל מי שקורא את הבלוג יודע מה תחום ההתמחות המקצועי שלי.

הסטטוס החדש שלי עם גוגל לא אומר שאפסיק לכתוב עליהם. אבל מצד שני אל תצפו שאפרסם כאן מידע פנימי סודי. ומכיוון שבשלב זה לפחות אין לי מניות בחברה, אשתדל להשאר אובייקטיבית עד כמה שניתן.
בכל מקרה, מה שאני כותבת בבלוג הזה הוא דעתי ודעתי בלבד, ואין להסיק ממנו דבר על עמדות מעסיקי.

ואי־אפשר בלי טוויסט של קוד פתוח- הקשר שלי עם גוגל נוצר בזכות באגזילה והתרומה שלי למוזילה: הרבה מצוות הבינאום של גוגל הוא "בוגר" מוזילה, ככה שההיכרות עם האנשים נוצרה כבר הרבה לפני שעבודה בתשלום עלתה על הפרק.
מי אמר שלא משתלם כלכלית לתרום בפרוייקטים של קוד פתוח?

• חסימת פרסומות בדפדפנים על מקינטוש
• צילום מסך תחת XFCE (לינוקס)
• פיירפוקס: שינוי ההשלמה האוטומטית להקלדת דומיין מ-.com ל-.co.il
• פיירפוקס- גרור והשלך, הדור הבא
• מקינטוש: שמירת פריים מסרט mov כקובץ jpg
• מקינטוש: פירוק קובץ לגורמיו בקלות
• לינוקס: אפשרות אחת להגדרת גופנים תחת אובונטו

ביום שישי הקרוב (עוד פחות משבוע!) יתקיים כנס אוגוסט פינגווין 5. השנה הכנס יתארח בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, עם הסעות ללא תשלום מהתחנה המרכזית ברעננה.

הכניסה לכנס עולה  30₪ (במזומן בלבד). חברי עמותת המקור וידידיה, חברי איגוד האינטרנט הישראלי וכן סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה נכנסים ללא תשלום.

אני מתכננת להגיע, ואשמח לראות אתכם שם :-)

אחרי שאבא שלי שיגע את אמא שלי כל פעם שהוא עבד על המק מיני שלה, העברתי לו את ה־iMac הישן עם ההתקנה של אובונטו. נראה שזה יצא לטובה- לינוקס מתאימה לאופי שלו יותר מאשר OSX (כשאצל אמא שלי, שעבדה בעבר עם דביאן, נראה שזה ההיפך. מי אמר שיש מערכת הפעלה אחת שמתאימה לכולם?).

וכרגיל- אני עדיין "מרכז התמיכה המשפחתי". כמו כל משתמש לינוקס חדש, גם לאבא שלי יש שאלות. והשאלה אתמול- איך לשנות את שיוך הקבצים בגנום (או במילים אחרות- איך לקבוע איזה ישום ייפתח בלחיצה כפולה על קובץ). ואם הוא שאל, רוב הסיכויים הם שעוד מישהו ירצה תשובה לשאלה הזו. לכן הכנתי את המיני־מדריך הקצרצר הבא (כרגיל, לחצו על התמונות לקבלת גרסה מוגדלת).

אתרו קובץ בפורמט לו אתם רוצים לשנות את השיוך במנהל הקבצים (נאוטילוס)

בשבוע שעבר שוחררה בטא של אופן־אופיס 2.0.3 עברי. זה הזמן להעלות מהארכיון מדריך (שנכתב במקור כתגובה בפורום אופן אופיס) על התקנת אופן אופיס עברית תחת אובונטו. למרות שהמדריך נכתב על גרסאות קודמות של אובונטו ואופן־אופיס (מן הסתם), הוא עדיין יכול להיות שימושי. המדריך נכתב בגוף שני זכר כי הוא כוון לכותב בפורום. עם כל הנשים שקוראות כאן הסליחה (מצד שני, אילו המדריך היה נכתב במקור עבור שואלת הוא היה כתוב בלשון נקבה, וההתנצלות הייתה מופנית לגברים שבקהל...). כרגיל, לחצו על התמונות להגדלה.

§ § § § § § § § § § § § § §

הנה הצעדים:
1) קבע אפשרויות הרצה לקובץ שהורדת (אפשר דרך הממשק הגרפי, באמצעות קליק ימני, מעבר ללשונית porperties, וסימון האפשרותexecute): 

2) פתח את הטרמינל של גנום, וגרור לשם את הקובץ. לחץ אנטר בשביל להריץ אותו (אתה יכול לשנות את המיקום של הקבצים הזמניים אם בא לך- בדוגמא כאן שיניתי את מקום הקבצים הזמניים לתיקיית הבית שלי)

3) בטרמינל, הכנס לתיקייה אליה נפתחו הקבצים הזמניים. בעזרת הפקודה ls וודא שיש בתוכה תיקייה בשם DEBS.
4) התקן את כל הקבצים בעזרת הפקודה הבאה:

sudo dpkg -i -R ./DEBS/

(שם לב לאותיות קטנות וגדולות)
התוכנה הותקנה ל- /opt/openoffice.org2.0.1/
הערה: אם אתה מנסה להריץ את התוכנה, והיא לא רצה, נסה להריץ משורת הפקודה. אם מתקבלת שם שגיאה על קובץ חסר, התקן אותו עם הפקודה הבאה:

sudo apt-get install libstdc++5

אחרי גרסת המקינטוש, סוף סוף זה הגיע: אליאסף מובשוביץ' (איתתי את שם המשפחה שלך נכון?) המיר את גופני קולמוס עבור שימוש בחלונות.

כך שעכשיו, הגופניפ העבריים הללו זמינים למעשה לכל מערכות ההפעלה הנפוצות. שימושי מאוד אם אתם מתכוונים לעבוד על מסמך על כמה מערכות הפעלה.

אפשר להוריד את הגופנים מהעותק אצלי, או מהאתר שלו.

  כשזה מגיע לבאגים עם עברית ודו־כיווניות, אותם הבאגים נוטים לחזור על עצמם שוב ושוב. בימים האחרונים התחלתי לעבוד על מצגת המיועדת לאנשי QA, ושעוסקת בבאגים האלו, עם הרבה הרבה דוגמאות. טיוטה ראשונית של המצגת הועלתה לכאן, כקובץ OpenDocument (מצגת אופן־אופיס 2, כ-4 מגה) בתור גיבוי, ובאותה הזדמנות הרווחתי גם פוסט :-).

כמה הערות על הטיוטה של המצגת:

• מכיוון שזו טיוטה, הרבה מהדוגמאות ישונו: אני אוריד כמה, אוסיף כמה, ואארגן אותן מחדש.
• חסרות עדיין חלק משקופיות ההסברים, ורוב ההערות (notes) למציג.
• לשמחתי, הרבה מהדוגמאות המובאות במצגת כבר תוקנו.
  
• השתמשתי בדוגמאות מתוך פרוייקטים של קוד פתוח, משתי סיבות: קודם כל, מערכות הבאגים גלויות, וקל לגשת לדיווחים ולשלוף דוגמאות. שנית, אלו מוצרים שאני מכירה היטב. חשוב לזכור שאלו לא באגים יחודיים לקוד פתוח- הרבה מהבאגים המופיעים כאן מופיעים גם במוצרים סגורים.
• בדרך כלל השלב האחרון שאני עושה במצגת זה העיצוב. לכן המצגת כרגע היא ללא עיצוב- לא מבחינת רקעים, תבניות או תמונות מעבר לצילומי המסך של הבאגים עצמם. עוד דבר שתמיד נעשה בסוף הוא בדיקת איות- צפו לשגיאות איות בגרסה הנוכחית.
  

משום מה, במערכות ההפעלה השונות, הלוח המשמש לשמירת פריט שהעתקנו (כדי שנוכל להדביק אותו במקום אחר) שומר רק פריט אחד בכל פעם. אם רוצים להדביק שוב פריט אחרי שהעתקנו משהו אחר- אנחנו בבעייה.
אמנם ישנם יישומים שמשתמשים בלוח משלהם (למשל מיקרוסופט אופיס), אבל אז הלוח מוגבל רק למה שנעשה ביישום עצמו.

הפתרון? תוכנה עצמאית שתרוץ ברקע ושתשמור את היסטוריות ההעתקות שלנו.

על מקינטוש OSX-‏ Jumpcut

רשיון: תוכנה חופשית (MIT License)
אתר בית: http://jumpcut.sourceforge.net

Jumpcut הוא בינארי הרץ בצורה טבעית גם על PPC וגם על אינטל. התוכנה פשוטה ביותר- היא יושבת ב־menu bar העליון, ואוספת בשקט את מה שאנחנו מעתיקים. הדבקה רגילה נעשית בקיצור הדרך הרגיל, ואילו הדבקה מההיסטוריה נעשית בקיצור דרך שאנחנו קובעים.

הממשק של הבחירה להדבקה הוא "מקיסטי" מאוד. אילו אפל היו משלבים את התכונה הזו במערכת ההפעלה עצמה, רוב הסיכויים הם שהיא הייתה נראית כמו Jumpcut.

על חלונות- Ditto

רשיון: תוכנה חופשית (GPL)
אתר בית: http://ditto-cp.sourceforge.net

על המחשב החלונאי שלי בחרתי להשתמש ב־Ditto מכיוון שמהתוכנות החינמיות עם הפיצ'רים (בעיקר- הפשטות) שרציתי, הוא היחיד שהתמודד עם עברית בצורה טובה, בלי לחרבש את הטקסט.

בחירת הפריט להדבקה (לא רק טקסט) נעשית ממגש המערכת או עם קיצור מקשים המוגדר ע"י המשתמש. בנוסף לפעולה הבסיסית, יש ל־Ditto תכונות מתקדמות שמשום מה לא ממש יוצא לי להשתמש בהם: עבודה משותפת (עם היסטוריה משותפת) עם מחשבים אחרים ברשת , חיפוש משוכלל ועוד.

על לינוקס- Glipper

רשיון: תוכנה חופשית (GPL)
אתר בית: http://glipper.sourceforge.net (אבל עדיף להתקין דרך מנהל החבילות)

כשאני על לינוקס, אני משתמשת בעיקר בסביבת גנום, ולכן בחרתי בתוכנה "גנומית". כמו התוכנות האחרות, glipper יושב במגש המערכת, וניתן לגשת להיסטוריה באמצעות העכבר או קיצור מקשים המוגדר ע"י המשתמש. Glipper מאפשר למשתמש לבחור אחרי איזה משני הלוחות של המערכת הוא יעקוב, אבל מעבר לזה מדובר בתוכנה פשוטה שעושה את העבודה.

משתמשי KDE ירצו לבדוק את Klipper ומשתמשי XFCE את Clipman Plugin.

כמה המלצות לתוכנות שימושיות בעקבות שאלות של אנשים, כולן בחינם:

• TreeSize לחלונות תגיד לכם איזו תיקיייה "זוללת" את המקום בדיסק. TreeSize למקינטוש (תוכנה שונה) עושה דבר דומה.
• Notepad++‎ הוא עורך טקסט נוח מאוד לחלונות, כולל תמיכה ביוניקוד, כתיבה מימין לשמאל (חפשו תחת תפריט Edit) ועוד. Smultron הוא עורך טקסט נהדר למקינטוש, וגם הוא תומך במגוון קידודים, כתיבה מימין לשמאל (קונטרול קליק ובחירה ב-writing direction) ועוד.
• filezilla הוא לקוח FTP חביב מאוד על חלונות. Cyberduck הוא לקוח FTP חביב מאוד על המק.
• Freepops מאפשר לבדוק דואר רשת (yahoo, hotmail) דרך תוכנת הדואר הרגילה (מתאים לחלונות, מקינטוש ולינוקס)
• xfolders ו-forklift הן תוכנות ניהול קבצים בסגנון total commander (עם פאנל כפול) למקינטוש.
  

1. הוסיפו תיקייה ל־places בסרגל הצד ע"י גרירה של התקייה לשם. עכשיו, התקייה תהיה זמינה בתיבות הפתיחה/שמירה של תוכנות, בתפריט places (תחת bookmarks), וגם בעבודה רגילה: גרירה של קובץ לתקייה בסרגל הצד תעביר אותו לשם.
2. לחצו על המשולש ליד places בסרגל הצד, ותוכלו לראות דברים אחרים שאפשר להציג בו: מידע על המיקום הנוכחי, המיקומים האחרונים בהם הייתם, עץ תיקיות וכו'.
3. אפשר להוסיף הערות שישמרו ליד כל תיקייה או קובץ: קליק ימני על הקובץ/תיקייה, בחרו properties, ובחרו בלשונית notes. כתבו שם את ההערות שלכם. למשל, אם הורדתם קובץ כלשהו, אפשר להכניס בהערות את כתובת האתר מהם הורדתם אותו.
4. אם כבר אנחנו ב-properties של קבצים/תיקיות- בלשונית ה־emblems תוכלו להגדיר סמל גרפי שנוסף לאייקון של הקובץ/תיקייה. שימושי לתזכורות ולארגון נוח של הקבצים. אגב, כל פריט יכול להכיל עד ארבעה emblems שונים: אחד בכל פינה.
5. נמאס לכם מתיקייה עם רקע לבן? לכו לתפריט edit, בחרו ב-backgrounds and ebmlems ובחרו בלשונית patterns או colors. גררו את הצבע או את התמונה הרצוייה לתקייה בשביל להחליף את הרקע. אתם יכולים גם להוסיף רקעים משלכם (באמצעות כפתור Add a new pattern). אפשר להגדיר לכל תיקייה רקע אחר, לזיהוי קל ומהיר.
6. בחלון של נאוטילוס, לחיצה על CTRL בזמן גלילה של הגלגלת תשנה את רמת הזום שבו מוצגים הפריטים (רשימה או אייקונים).
7. לא אוהבים את ברירת המחדל של תצוגת אייקונים? לכו לתפריט edit, בחרו  preferences ותחת default view שנו את התצוגה ל־list view.
8. לא אוהבים איך שהתאריך נראה בתצוגת עמודות? לכו להגדרות (תפריט edit ומשם prefrences), בחרו בלשונית display ובחרו שם את סגנון התאריך החביב עליכם.
9. לא אוהבים שכל תיקייה נפתחת בחלון חדש? לכו להגדרות, ובלשונית Behavior הסירו את הסימון ליד האפשרות lways open in browser windows.
10. ביטלתם פתיחה של תיקיות בחלונות חדשים, אבל אתם רוצים לפתוח תיקייה מסויימת בחלון חדש? החזיקו את מקש shift לחוץ בזמן הקלקה כפולה על התיקייה, והיא תפתח בחלון חדש.
11. כברירת מחדל, אם אתם גוררים קובץ בין שתי תיקיות באותה מחיצה הקובץ יועבר ולא יועתק. אם אתם מעדיפים להעתיק את הקובץ, לחצו על מקש CTRL בזמן הגרירה.
12.  לחיצה על מקש alt בזמן הגרירה תציג לכם תפריט שישאל אתכם מה לעשות עם הקובץ: להעתיק, להעביר או ליצור link.
13.  רוצים להגיע במהירות לתקייה אחרת? לחצו ctrl+L. תפתח שורת כתובת בו תוכלו להקליד את כתובת התיקייה הרצוייה. ולא תצטרכו להקליד הרבה- שורת הכתובת מציעה השלמה אוטומטית נוחה.
14. אם כבר שורת הכתובת: יש לנאוטילוס כמה כתובות "מיוחדות", המתחילות בשלושה לוכסנים:
    • computer:///‎ - כל ההתקנים המעוגנים (mounted) במחשב.
    • network:///‎- הרשתות הזמינות
    • burn:///‎ - תיקייה וירטואלית לצריבת CD או DVD
    • smb:///‎ - שיתופים זמינים ממחשבי חלונות
    • x-nautilus-desktop:///‎ - תיקיות ואייקונים על שולחן העבודה
    • file:///‎ - קבצים מקומיים
    • trash:///‎ - תיקיית האשפה
      
15. צריבה: אם מותקן אצלכם צורב, לכו לתפריט go ומשם בחרו burn folder. גררו לתיקייה הוירטואלית קבצים שאתם רוצים לצרוב. כשאתם מוכנים, לחצו על כפתור burn, והופ! צרבתם בקלי־קלות.

היום התקיים כנס אוגוסט פנגווין. מכיוון שהבטחתי לאבא שלי לקחת אותו לשם, לא היה לי תירוץ להבריז :-)

אבא שלי היה סקרן לגבי לינוקס עוד כשאני התחלתי להתעסק איתו, אבל לא נגע בו עד שהבאתי לו את ה-iMac G3 הישן עם אובונטו (אמנם כשכתבתי את הפוסט הוא הריץ OSX, אבל מסיבות של חוסר מקום על הדיסק הקשיח הוא פורמט ונשאר רק עם לינוקס).

שנינו נהנו מאוד מהכנס :-)

ההרצאה של חיים רביה על GPL3 הייתה מרתקת (וחשובה), רם-און אגמון הדגים כיצד מדברים קטנים ומפעילות "קטנה" בסביבה אפשר להגיע להשפעה גדולה, וכמובן, ה-OLPC הוא אחד הצעצועים הכי מגניבים בסביבה.

לצערי, לא הספקתי כמעט להגיד שלום לאף אחד- הגעתי מעט באיחור, והייתי צריכה לחתוך מוקדם (באמצע ההרצאה על OLPC) כדי לקחת את זורה מהוטרינר.

כן, אחרי שבוע של אשפוז וטיפול מסור של דר' זאב גאנץ והצוות במרכז הוטרינרי רמת-השרון, זורה חוזרת הבייתה.

זורה היום, אחרי החזרה הביתה. התחבושת מקבעת במקום צינור הזנה שהוחדר לושט (אפשר לראות אותו בצד שמאל)

כמו שאפשר לראות, זורה עדיין מאוד חולה (יש לה CRF), וזקוקה לטיפול אינטנסיבי בבית, כולל האכלה ומתן תרופות בצינור ההזנה, ומתן עירוי תת-עורי יומי.

זוהי ההתחלה של מסע ארוך, אבל אנחנו אופטימיים. זורה הוכיחה עד עכשיו שהיא פייטרית :-)