xslf.com

‎שאלו אותי בפורום הקפטן, למה כתבתי את הידיעה על דליפת הקוד של מערכת ההפעלה "חלונות" בפורום ולא באתר שלי, שהיה מקדים את הידיעה בשאר העיתונות הישראלית המקוונת. הם קראו לזה "סקופ" (המרכאות במקור). אילו הידיעה הייתה מופיעה באתר נידח כלשהו, אולי הייתי קוראת לו "סקופ" (כולל המרכאות). אבל מכיוון שהיא הופיעה באתר מרכזי כמו סלשדוט, גם עם המרכאות התואר "סקופ" נראה מוגזם לטעמי.
‎אך השאלה עוררה אותי לחשוב קצת על עניין המהירות מול ההעמקה. מה עדיף- לתת קישור מהיר ולהיות "ראשון", או לחכות קצת, ולתת פרשנות או ערך מוסף אחר, על חשבון המהירות? או אולי לעדכן את האתר תוך כדי ההתרחשות, כל פעם שמתגלים דברים חדשים?

ביום ראשון שעבר, העברתי הרצאה יחד עם אורי עידן במועדון הלינוקס התל־אביבי שעסקה במודל הפיתוח של הקוד הפתוח, ואיך אנשים שאינם מתכנתים יכולים לתרום.

אמנם באיחור, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא- המצגת עכשיו זמינה להורדה (פורמט אופן אופיס).

גנום 2.6 שוחררה לא מזמן, עם הרבה חידושים מענינים, כגון יישור אוטומטי עם טקסט עברי, וסייר קבצים מרחבי. כמובטח, הנה כמה טיפים שימושיים.

השבוע שלחתי את כתב היד של ספר על עיבוד תמלילים עם אופן אופיס עליו אני עובדת להוצאה. אחרי כל הכתיבה עבור הספר, קצת נמאס לי מכתיבה באופן כללי, וכמו שראיתם עבר זמן מאז עודכן האתר הזה.
השבוע החלטתי במקום לכתוב (לזה אחזור יותר מאוחר), לתת קישורים לצילומי מסך שונים שעשיתי. קצת eye candy אף פעם לא מזיק.

הקישורים מובילים לתמונות שהעלתי לאתר linmagazin, אתר מומלץ בפני עצמו.

BlueFish

מחר (יום שישי) יתקיים אירוע אוגוסט פנגווין בסינמה סיטי בגלילות. חוץ מזה שאמור להיות כיף באופן כללי, שלושת הקוראים באתר ישמחו לשמוע שגם אני אהיה שם, ואחתום על הספר שלי למי שמעוניין. אם כבר קניתם עותק, תוכלו להביא אותו אתכם. אם לא קניתם- תהיה לכם הזדמנות לרכוש אותו במקום, או סתם לעיין בו ולראות אם הוא מתאים לכם.

וכמובן, למי שרוצה לפגוש אותי תהיה הזדמנות (גם בלי הספר).

רציתי לכתוב סיכום יפה ונחמד על אוגוסט פנגווין (שהיה מהנה מאוד), אבל הייתי חולה :-(
לכן אצטרך להסתפק בקישורים לסיקורים אחרים (וגם לתמונות):

• סקירה ב־nrg מעריב
• סקירה בוואלה/הארץ
• תחרות ההאקרים: דבר המארגנים
• תחרות ההאקרים: דבר המשתתפים
• סקירה ב־whatsup
• סקירה ב־linmagazine
• פתיל תמונות בתפוז

יצא לי אתמול לשחק קצת עם תוכנת Porthole על הג'נטו שלי, בשביל לסייע לי להסיר כמה חבילות.
מכיוון שהרצתי אותה משורת הפקודה (למרות שזו תוכנה גרפית), הטרמינל המשיך להראות הודעות ושגיאות לא קריטיות. לא היו הרבה, אבל בהחלט הייתה שם פנינה:

File "/usr/lib/porthole/mainwindow.py", line 404, in category_changed
    raise Exception("The programmer is stupid.");
Exception: The programmer is stupid.

הממ... תוכנה כנה במיוחד או מתכנת מתוסבך במיוחד?

"אז למי יש אתר הורדות טוב?" השאלה הזו, בניסוחים מעט שונים, נשמעת שוב ושוב מפי משתמשים חדשים בלינוקס בפורומים השונים. התשובה דורשת מעט הסתגלות מחשבתית: "יש לך אחד כבר במחשב שלך, קוראים לו מנהל החבילות".

"מנהל החבילות"- בלינוקס, שלא כמו בחלונות, ההורדה וההתקנה של התוכנות נעשות ישירות מתוכו. הוא מחפש ברשימת המקורות שלו, מוצא את התוכנה שחיפשת, מוריד אותה מהאינטרנט, ומתקין אותה בשבילך. הכל בפשטות ובמהירות.

למה מנהל חבילות?

לאחרונה פורסמה ידיעה על נסיון "phishing" על משתמשי רד־האט, באמצעות התחזות להודעת אבטחה ונסיון לגרום למשתמשים להתקין קוד זדוני אצלם במחשב.

לצערי, חלק מהתגובות לפרשה היו צפויות, וחלק אחר סתם קומם אותי. אני חושבת שהמקרה הזה, כמו המקרה שקרה לא מזמן עם בעיית האבטחה של השועל, נותנים לנו התרעה מראש לבעיות אפשריות שיהיו כשלינוקס (במקרה הזה, מוזילה במקרה הקודם) יהיו בתפוצה רחבה ממש, והזדמנות להתארגן בשביל למנוע (או לפחות לצמצם) את הבעיות הללו. זו הזדמנות פז שחבל לנו לפספס. אני לא מצטטת כאן את שמות הכותבים, כי אין לי עניין להתנגח בהם אישית, אלא להצביע על התגובות הלא נדירות הללו, שלדעתי הן מוטעות.

"אז מה אנחנו מקבלים? בדיוק מה שקורה היום למייקרוסופט, מקבלים מאות מיילים הכוללים כל-טוב, ותמיד יש אחוז מסויים שנופל בפח. אז מי מועד ליפול בפח בנושא המדובר? כל משתמשי הקצה (בעוד 5 שנים) שעובדים עם לינוקס הגראפי ואין להם מושג מלבד לחיצת קליק עם העכבר. הנה זה מגיע ... גם ללינוקס."

אתר OSNews מפרסם רשימה של עשרים יישומי גנום שאי אפשר בלעדיהם. רוב היישומים החביבים עלי מופיעים שם, וגם מצאתי כמה שלא הכרתי (שמיד רצתי לאמרג'...).

עוד כמה יישומי גנום מוצלחים שנעדרים מהרשימה:

• Katoob- עורך טקסט ערבי, שתומך נהדר בעברית ובקידודים נוספים.
• Pan- קורא ה-nntp של גנום. מוצלח מאוד בפני עצמו, ובוגרי agent החלונאי ירגישו בבית.
• הממ.. הוא באמת כיסה כמעט את הכל :-) למי שעדיין מחפש עוד תוכנות עבור גנום, GnomeFiles הוא הכתובת.

הבטחתי לאחותי, שכאשר פדורה 3 תצא, אתקין לה אותו (היא כרגע משתמשת ברד האט 9 המיושן). פדורה 3 שוחררה לפני יומיים, והגיע הזמן למלא את ההבטחה. כצפוי, שרתי ההורדה של פדורה עמוסים מאוד, כשכל העולם ואחותו מנסים להוריד עותק. אז למה לא להשתמש במורידים עצמם בשביל לזרז את ההורדה?

כאן ביט טורנט נכנס לתמונה- כל מי שמוריד את פדורה, תורם קצת מרוחב הפס שלו בשביל לסייע לאחרים. התוצאה? קצבי הורדה טובים בהחלט (לחצו להגדלה):

מי אמר שרשתות עמית-לעמית טובות רק בשביל לעבור על החוק :-)
למי שרוצה, אפשר למצוא את קבצי הטורנט של פדורה 3 כאן. וכמו תמיד ברשת טורנט- כדי לקבל קצבי הורדה טובים, צריך לוודא שלפחות פורט אחד בטווח 6881-6889 פתוח. דבר חשוב במיוחד אם אתם מאחורי קיר אש או נתב (כמוני).

אופן אופיס מתקרבת בצעדי ענק לגירסה 2.0, וגירסת הפיתוח הנוכחית שונה מאוד, גם בממשק וגם בתכונות, מגרסאות 1.1. דגש רב מושם כעת על שיפור הייבוא והייצוא של קבצי מיקרוסופט אופיס, ועוד כמה שינויים חשובים לעברית (כגון גליונות עבודה מימין לשמאל). עם זאת, חשוב להזכיר שמדובר בגירסת פיתוח, שלא בהכרח יציבה במיוחד, ולא תמיד הכל בה עובד.


אחד השינויים הגדולים הוא שימוש במתקין "טבעי" למערכת ההפעלה, לשילוב טוב יותר במערכת ההפעלה. על חלונות מדובר במתקין מבוסס MSI. על לינוקס מדובר בקבצי RPM. אם עובדים עם הפצה מבוססת RPM אין בעייה- משתמשים במנהל החבילות של ההפצה להתקנת גירסת הפיתוח. אבל מה עושים אם עובדים על הפצת לינוקס שאינה מבוססת RPM? בגירסה הסופית יהיו חבילות להפצה שלכם. בנתיים, הנה הוראות להתקנת גרסאות הפיתוח (שיעבדו במקביל לגירסה הרגילה שכבר מותקנת לכם), על ג'נטו ועל דביאן, שתי הפצות פופולריות שאינן מבוססות RPM.
את גירסת הפיתוח העדכנית של אופן אופיס אפשר להוריד מכאן. בזמן כתיבת שורות אלו, היא עומדת על m62, כשכל שבועיים בערך יש גירסה חדשה.
אם התקנתם את גירסת הפיתוח, אנא דווחו על באגים שאתם מוצאים, כדי שהם יתוקנו לפי שהגירסה תשוחרר לקהל הרחב.

לא, לא זנחתי את העדכונים- דווקא יצא לי לכתוב השבוע כמה מאמרים בשביל האתר כאן, אבל מכל מיני סיבות לא הייתי מרוצה מהם, אז גנזתי אותם.

בכל מקרה, מכיוון שבפורומים השונים שאלו בזמן האחרון על הגדרת עברית בפדורה 3, הכנתי מיני-מדריכון שמסביר את התהליך (הפשוט למדי) של הוספת מקלדת עברית בגנום על פדורה 3.

כך עושים זאת:

לחצו עם כפתור העכבר הימני על מקום ריק בפאנל העליון, ובחרו Add to Panel.

פרוייקט The Open CD שחרר גירסה שנייה של התקליטור שלו, המכיל תוכנות חופשיות לחלונות. יחד עם GNUWin ו־WinLibre המספקים תקליטורים דומים, למשתמשי חלונות יש דרך קלה ומהירה להתקין ולהשתמש בתוכנות קוד פתוח.

לא כולם חושבים שמגוון תוכנות חופשיות למשתמשי חלונות (ובמידה פחותה, למקינטושאים) הוא דבר חיובי. תחת הכותרת "איך לחסל את הקוד הפתוח בשולחן העבודה?" מתנהל באתר לינמגזין דיון על מאמר דעה של אחד ממפתחי KDE, הטוען שעושר התוכנות החופשיות לחלונות דווקא מזיק יותר מאשר מועיל, ומונע הגירה של אנשים ללינוקס.

גם אם אתם לא מסכימים עם הדעה הזו (כמוני) הדיון עדיין מעניין ושווה קריאה.

התקנתי לאחרונה אובונטו לינוקס על מחשב הבדיקות שלי, וגיליתי שהגדרת הלוקאל שם מעט מבלבלת יותר ממה שאמורה להיות. מכיוון שזכרתי שהיו כאלו שנתקלו בבעיות עם אופן אופיס בגלל הלוקאל שיש באובונטו כברירת מחדל, החלטתי לתעד את תהליך הקינפוג.
מכיוון שאובונטו מבוססת על דביאן, אם אתם משתמשים בדביאן תוכלו להשתמש במדריך הזה עם שינויים קלים בלבד.
כמו המדריך עבור ג'נטו, גם כאן ההוראות הן להגדרת לוקאל עברי תוך שמירת ממשק המשתמש האנגלי. אובונטו משתמש בגנום 2.8 כמערכת הגרפית שלו, כך שהגדרת מקלדת עברית זהה לזו שבפדורה 3, ולכן לא אחזור על ההוראות כאן.

הבעייה:
אני רוצה לבדוק ייבוא וייצוא בין גירסת הפיתוח של אופן אופיס (שרץ על הלינוקס שלי), לבין מיקרוסופט אופיס (שרץ תחת Virtual PC על המקינטוש שלי), ונמאס לי לעבור כל הזמן ממחשב למחשב.

הפתרון:
להשתמש בכלים המובנים במערכות ההפעלה.

מערכת ההפעלה של המקינטוש, OSX, מבוססת למעשה על יוניקס (בגדול- לא אכנס כאן לפרטים טכניים). המשמעות היא, שעם מערכת ההפעלה, כבר הגיעו הכלים הנחוצים לפתרון הבעייה שלמעלה. יש לקוח ssh (שמאפשר את התקשורת), ויש שרת X (שאחראי על החלק הגרפי). שרת ה-X אמנם לא מותקן כברירת מחדל על המק, אבל אם התקנתם את גירסת המקינטוש של אופן אופיס (לא ניאו אופיס), כבר התקנתם את שרת ה-X מתוך תקליטורי ההתקנה של OSX.

ההפעלה של הפתרון הייתה פשוטה להפתיע. על הלינוקס שלי כבר רץ שרת ssh. בשביל לאפשר את החיבור הגרפי, שיניתי שתי הגדרות קטנות לפי ההוראות שנמצאות בוויקי של whatsup.

ההמשך על המק פשוט באותה מידה: הפעלתי את X11, ובתוכנת ה-xterm שנפתחת עימו אוטומטית, התחברתי למחשב הלינוקס בעזרת הפקודה הבאה:

ssh -l sforbes -X 192.168.*.*

הוספתי לחבילה את Virtual PC שמריץ את חלונות 2000 (קצת איטי, אבל עובד), וקיבלתי את צילום המסך הבא, של יישומים משלוש מערכות הפעלה על מסך אחד (כרגיל, לחצו להגדלה):

אופן אופיס מתקדמת במהירות לקראת גירסה 2.0, והבטא כבר בפתח. בקדחת העשייה, מפתחים רבים רוצים לסגור כמה שיותר באגים, כך שבזמן האחרון לא מעט באגים החשובים למשתמש הישראלי נדחו לגירסה בלתי מוגדרת של אופן אופיס, שתצא אחרי גירסה 2.

בתור QA, אני כמובן התלוננתי איפה שרק אפשר. אבל אני זקוקה גם לעזרתכם: מי שיכול להרשם לבאגזילה של אופן אופיס, ולהצביע לבאגים ברשימה- יבורך. ומי שינסה (ואולי אפילו יצליח) לעשות קצת hacking בקוד המתאים (טק פרסמו כבר בשנה שעברה שהם מוכנים לעזור למי שרוצה לתקן באגים), יבורך כפליים.

הבאגים החשובים ביותר באופן אופיס, שנדחו למועד בלתי ידוע

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=14069
Problems with placement of Hebrew vowels (nikud | diacritics) in Linux
זהו באג אסטרטגי חשוב אם רוצים להכניס את לינוקס ואופן אופיס למערכת החינוך. מאמצים כבר נעשים בכיוון, למשל השמשת עמדות מחשב ישנות בבתי ספר באמצעות מוצר השרת-לקוח של kannery. אם רוצים שהפיילוטים בנושא יצליחו- חובה לתקן את הבאג הזה.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=30631
R2L enabled controls
עוד באג אסטרטגי חשוב, הפעם למגזר העיסקי והממשלתי. שימוש בפקדים הוא חיוני בכלי הטפסים, בלא מעט מקרואים, וכמובן בכלי הגרפי החדש לניהול בסיסי נתונים. הכלים הללו באופן אופיס חזקים מאוד, אבל קשה להשתמש בהם ללא שליטה על כיווניות בפקדים השונים.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=17514
Incorrect letter order / word order when exporting Hebrew as swf (flash)
אחד מהתכונות הייחודיות של אופן אופיס היא אפשרות ייצוא מצגות (ואיורים) לפורמט פלאש, הזמין לתצוגה כמעט על כל מחשב ללא צורך בהתקנת תוכנות מיוחדות. האפשרות הזו שבורה לחלוטין עבור עברית, כך שהמשתמש הישראלי אינו יכול להנות ממנה כלל.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=16295
directionality lost when exporting a presentation to text
אם אי אפשר לייצא לפלאש, למה לא לייצא את המצגת שלכם ל-HTML? מי שינסה זאת, יגלה הפתעה לא נעימה- הדף שנוצר משובש לגמרי (ואל תנסו אפילו להסתכל על הקוד). אגב, יש לא מעט באגים נוספים הקשורים לייבוא ולייצוא של קבצי פאואר פוינט שנדחו למועד בלתי ידוע. אפילו דברים בסיסיים, כמו שמירת הגדרת הגופנים (על אותו מחשב!) לא בדיוק עובדים.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=18024
Direction of weak characters: A new method for dealing with text direction without using keyboard layout
הבאג הוותיק העוסק בעניני שילובי טקסט עברי עם תווים נייטרליים (כמו מינוס או מספרים). הייתה פעילות בנושא לפני כמה חודשים, אבל היא שככה לה.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=37911
OOo incurrectly doesn't identify David CLM as David
כל מיני צרות משונות נוטות לצוץ כאשר אופן אופיס משתמש בהחלפת גופנים. תיקון הבאג הזה, שאמור להיות יחסית פשוט, ימנע אותן. מכיוון שדוד הוא אחד הגופנים הנפוצים ביותר בשימוש במסמכים, ומכיוון שגרסאות הקולמוס העדכניות (שמגיעות עם הפצות לינוקס עדכניות) משתמשות בגירסת ה-CLM, הרבה מאוד משתמשים יתקלו בבאג.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=10326
When paragraph direction is rtl, numbered list icon is incorrect
אמנם באג קוסמטי, אבל הוא דווח כבר ב-2002. למעשה, כל משתמש עברי/ערבי באופן אופיס יראה אותו: זהו אחד הדברים הראשונים שרואים באופן אופיס, מה שיוצר רושם ראשוני גרוע למדי.

http://www.openoffice.org/issues/show_bug.cgi?id=30518
brochure printing is always LTR, even when locale/document are RTL
שוב תכונה שימושית של אופן אופיס,ששבורה לחלוטין עבור המשתמש הישראלי.

כשהתלוננתי על הבאגים הללו באחת מרשימות התפוצה של אופן אופיס, תגובה שקיבלתי הרבה הייתה "איפה הקהילה?". אז יאללה- תורכם לעזור, ולהראות שיש ביקוש לתיקונים הללו.
הצביעו והשפיעו!

כמה דברים קטנים שאמנם לא שווים (בנתיים) פוסט משלהם, אבל שווים אזכור:

• פלאג אין לייצוא תמונות מתוך iPhoto ישירות לחשבון שלכם ב-Flickr.
• Quicksilver הוא יישום קטן שימושי וחזק מאוד למקינטוש, שלא דומה לשום דבר אחר במערכות הפעלה אחרות. תיאור פשטני מעט שלו אפשר למצוא כאן. ואילו כאן אפשר למצוא כמה מדריכים למתחילים המדגימים את הכוח של הדבר הזה. התקנתי אותו בשבוע שעבר, וככל שאני לומדת להכיר אותו יותר, הוא נהיה מרשים עוד יותר.
• מצאתי מדריך מצויין ל-bash בפרוייקט התיעוד ללינוקס. המדריך בהיר מאוד, מובן מאוד, ועם דוגמאות מצויינות. גירסת HTML נמצאת כאן, ואילו גירסת PDF ניתנת להורדה מכאן.

לא, לא שכחתי את האתר- פשוט הייתי עסוקה מצד אחד ולא היה לי הרבה מה להגיד מצד שני, אז לא ממש כתבתי.
גם הפוסט היום יהיה קצר, וחוץ מההודעה בסופו הוא מיועד בעיקר כמקום לשמור כמה קישורים שאוכל להפנות אליהם במקום להדביק שוב ושוב בפורומים....

מקורות חיצוניים לחבילות

פדורה 3

מנדרייק

http://easyurpmi.zarb.org/

סוזה

http://www.oxixares.com/apt_en.html

אובונטו לחלוקה

מיץ פטל שחרר בפורום מקינטוש באורט עדכון לתאריכי שעון הקיץ עבור מערכת ההפעלה של המקינטוש. מומלץ אם אתם רוצים להמשיך להשתמש בסנכרון זמן אוטומטי וגם לקבל שעות נכונות :-)

עדכון:
בהמשך הפתיל יש קישור להורדת קובץ מקביל עבור לינוקס.

עדכון 2:
מיץ פטל משחרר חבילה למשתמשי פנתר שמשתמשת בתוכנת ההתקנה של המערכת להתקנת העדכון.

זה אמנם קרה בחודש שעבר, אבל רק עכשיו נתקלתי בזה: שיחה מענינת בין מפתח של מיקרוסופט וורד לבין מפתח של אביוורד, שהתקיימה באופן פומבי בבלוג של המיקרוסופטי.

מעבר לדיון והמידע הטכני המופיע שם (המעניין כשלעצמו), מענינים היחסים בין שני המפתחים. בניגוד לתדמית התקשורתית של מפתחי תוכנה חופשית רושפי זעם בכל התקלות עם מיקרוסופט, ואנשי מיקרוסופט שכל רצונם הוא לדרוס את הכופר המסכן, נגלית תמונה הקרובה הרבה יותר למציאות שאני מכירה. יריבות- כן. חוסר הסכמה על דברים- כן. אבל גם מידה של שיתוף והרבה סקרנות הדדית.

אולי הדיון הפומבי הזה תסייע גם למי שלא מבקר בכנסים לקבל תמונה קצת יותר מציאותית על היחסים הבין אישיים בין תומכי תוכנה חופשית ועובדי חברות קניניות. חוץ מזה, שהדיון עצמו מעניין (במיוחד אם אתם מתענינים בתהליך הפיתוח של מיקרוסופט וורד).

אגב, המפתח מאביוורד כתב בבלוג שלו על השיחה מעט אח"כ.

גלעד בן-יוסף, אחד משלושת חברי הועד החדשים של עמותת "המקור" פתח ביוזמה ראויה לקידום השקיפות והתיקשורת בין הועד והחברים, ומפרסם דו"ח שבועי בבלוג שלו. באותה הזדמנות גלעד עשה צעד מבורך נוסף, והסב את הבלוג שלו לעברית (כן, אני מוטה לטובת בלוגים ישראלים בשפה העברית).
נהדר!

שלמדתי בדרך הקשה:

1. כשמקמפלים קרנל, תמיד לסמן את האפשרות לאפשור שליפת הקונפיגורציה דרך proc, ולא לסמוך על כך שאשמור את קובץ הקונפיגורציה במקום ידוע.
2. כשמעדכנים את קבצי הקונפיגורציה לאחר עדכון גדול, להשתמש ב־dispatch-conf במקום ב־etc-update.

(לא, אל תשאלו איזה בלגן נהיה לי בגלל שלא עשיתי את הדברים האלו...)

לכבוד שבועות, "הארץ" פרסמו מוסף מיוחד המוקדש ל"100 שנים של מדע".
אחד המאמרים במוסף עוסק במוזיאונים למדע.

מצאתי שם את הפסקאות המענינות הבאות:

"כיום אין מוזיאון מדע שמכבד את עצמו, שבספרייה שלו (ולעתים קרובות גם על המדף בחדר ההנהלה) לא מונחים שלושה ספרי בישול: המרשמים בספרים הללו אינם מיועדים להכנת תבשילים, אלא ליצירת כמה מאות מוצגים מדעיים, לשם הקמת מוזיאון מדע "בסיסי".

האיש שעמד מאחורי חיבור ספרי ההדרכה הללו (וכינה אותם בשם החיבה הקולינרי) הוא פרנק אופנהיימר, אחיו של רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום. ב-1969 הקים פרנק בסן פרנסיסקו את ה"אקספלורטוריום" - מוסד מהפכני בהיסטוריה של מוזיאוני המדע, בעיקר מכיוון שנמנע מתצוגות היסטוריות. שלא כמוזיאוני מדע שנבנו עד אותה עת, אופנהיימר דאג לכך שכל המוצגים במוזיאון שלו ייבנו במקום וישמשו לפעילות בלתי אמצעית עם קהל המבקרים. הרעיון היה נועז למדי לתקופתו, אך התפישה של אופנהיימר, שלפיה הידע שנצבר באקספלורטוריום יועמד לרשות כל מי שברצונו להקים מוזיאון מדע - היה נועז בהרבה.
[...]

הפרופ' פיטר הילמן, מייסד מוזיאון המדע בירושלים ומנהלו המדעי, פגש באופנהיימר בתחילת שנות ה-80. "כמו כל שאר מוזיאוני המדע בעולם אנחנו עוקבים אחרי העקרונות שהציב אופנהיימר בדקדקנות", הוא אומר. "בירושלים אנחנו מתכננים את המוצגים שיופיעו במוזיאון, מעצבים ובונים אותם, וכמובן גם מפעילים ומתחזקים אותם לטובת המבקרים. ספרי הבישול הם קונצפט מקסים: בסוף כל פרק מפרטים הכותבים כיצד היו בונים את המתקן היום, לאחר שלמדו מטעויות העבר."

המממ... מאיפה זה מוכר לי?
וכמחשבה רצינית יותר- אולי כדאי ליצור קשר עם מוזיאונים כאלו במטרה לשתף פעולה?

הורדת והתקנת תוכנות בצורה עצמאית, במקום דרך מנהל החבילות

שימוש בתוכנות Windows תחת Wine, במקום במקבילות לינוקסאיות

כניסה למערכת ועבודה שוטפת כ-Root

הורדת הפצת לינוקס מקאזזה/אימיול וכו', במקום מהאתר הרשמי

אי הגדרת לוקאל עברי במערכת

אך. איזה כיף זה קוד פתוח. רבות דובר על ספארי של אפל שמבוסס על khtml. למעשה, המנוע של ספארי (החלק הפתוח) הוא webkit, שזמין כמובן לשימוש על ידי מפתחים אחרים. למשל חברת Karelia, שיצרה עורך HTML ויזואלי מבוסס webkit.
אלא מה, החבר'ה מ-Karelia לא היו מרוצים מכמה באגים שיש ב-webkit. מה עושים? מנצלים את העובדה שמדובר בקוד פתוח, וופותחים באג באונטיז שמציעים כסף טבין ותקילין למי שמתקן את הבאגים.

החלק המשעשע- ההשתתפות אסורה על עובדי חברת אפל :-)
(לא שזה מפריע לאפל לכתוב על ההצעה בבלוג הרשמי של webkit).

התלבטתי הרבה זמן האם המאמר הזה מתאים יותר כאן לבלוג או לאתר גדג'טים. לבסוף החלטתי על הבלוג.
גדג‘דטיסטים מתעסקים בעיקר עם מוצרים חדשים, אך יש קסם מיוחד בהשמשת מוצרים ישנים. במקרה הזה מדובר ב-iMac G3 ישן שקיבלתי השבוע מידיד. בדרך כלל האתגר במחשבים ישנים כאלו היא התקנת מערכת הפעלה עדכנית, אבל במקרה הזה האתגר היה אחר: על המחשב היו מותקנים כבר טייגר ולינוקס (Ubuntu Breezy), אבל הם היו סגורים בפני: OSX לא הופיע באפשרויות האתחול, ולא היו לי הסיסמאות לגישה למחשב לא תחת לינוקס ולא תחת טייגר. אמנם הסיטואציה שעמדתי בפניה אינה נפוצה, אך הטכניקות בהן השתמשתי יכולות להיות מועילות גם עבור מקרים אחרים, ובכל מקרה אני נוהגת לתעד הרפתקאות כגון אלו- שיהיה. אזהרה: לא מדובר במאמר למתחילים או לרכי הלב.

המחשב המדובר

אז באיזה מחשב מדובר בכלל? זהו iMac G3 400MHz DV SE אפור (Graphite), עם 384MB זכרון, כונן DVD בתצורת Slot Loading, דיסק קשיח של 10 גיגה (מחולק בין הלינוקס לבין OSX), והמקלדת (הקטנה והמעצבנת) והעכבר (חד כפתורי עגול) המקוריים של המחשב. עם המחשב קיבלתי גם טייפ גיבוי (בחיבור USB, לא בדקתי עדיין מה הנפח) את ה-accessory kit הרשמי של אפל לאיימק הזה, ואוסף תקליטורים (מקוריים, כולל הרשיונות והתיעוד) של משחקים ותוכנות לסיסטם 9.2.1 (שלא מותקן לי על אף מחשב...). החומרה הייתה במצב טוב, חוץ מיציאת USB שבורה בצד שמאל של המקלדת, ומקש הקומנד השמאלי במקלדת שלא תיפקד (עוד עליו בהמשך).

שלב ראשון- השמשת הלינוקס

האיימק הונח לאחר כבוד על השולחן שמחזיק גם את המקינטוש הרגיל שלי (G4 כפול מעבדים), ואחרי שהכל חובר, הצעד הראשון היה פשוט להדליק ולראות מה קורה. המק עלה ונכנס ישירות ללינוקס (למרות שטייגר מותקן, הוא לא הופיע עדיין בתפריט של מנהל האתחול, yaboot במקרה הזה), והציג לי את מסך הכניסה הגרפי של אובונטו. מכיוון שלא היה לי שם משתמש וסיסמא ללינוקס, עמדו בפני שתי אפשרויות: להתקשר לידיד ולבקש את הסיסמא שלו, או ללכת בדרך הקשה, לאפס את סיסמת המנהל (root) וליצור לי חשבון. כמובן שבחרתי בדרך הקשה.

אחרי זמן של שקט, יש חדשות בנושא אופן־אופיס 2 עברי. קודם כל, היום בבוקר, אתר OpenOffice.org.il חידש פניו, ומכיל גרפיקה עדכנית וחסות רשמית של משרד־הא