xslf.com

אלע"ד, או "אני לא עורך דין", הוא קיצור עברי מקובל ברשת. נראה שעכשיו צריך לשנות את המשמעות שלו ל "אין לנו עבריינים דתיים ! או אולי "אין לי עורך דין. תביאו לי אחד מהסניגוריה הציבורית"):(
---
המראה הפסטורלי של העיר מטעה מאוד. מדובר בקן צרעות של פשיעה: אלימות במשפחה, ונדליזם, פשיעת נוער, עבירות תנועה - כל אלה " יש במבחר בעיר, והנתונים רק ממשיכים לצמוח".
[...]
בארבע שנים, ובשעה שנתוני הפשיעה של אלעד מעלים באופן קבוע את 10 גדלה פי 1998- ואמנם, בשעה שהאוכלוסייה בעיר שהוקמה ב סטטיסטיקת הפשע של כל תחנת משטרת ראש העין, כוח האדם בתחנה לא גדל. יתרה מזאת: באלעד אין בכלל נקודת משטרה.

"למען האמת, כשתיכננו את העיר ובנינו אותה, סברנו שהקשר עם המשטרה יהיה רק בענייני ביטחון שוטף", מבהיר ראש המועצה קריספל. אני מכיר את הציבור החרדי, ובחברה הזאת לא אמורות להיות בעיות פשיעה, מעבר אולי ל´הצקה´. בעבר התגוררתי בירושלים, ואני מוכרח " להודות שלא הכרתי ולא ראיתי תופעות פשיעה כאלה. אולי פגשתי בבעיות זוגיות, אבל לא בבעיות אלימות". קריספל מוסיף ומסביר שמתכנני העיר הניחו כי מכיוון שקהל היעד של היישוב הוא זוגות צעירים חרדיים ממעמד גבוה, "אז במשפחות מודרניות כאלה יש פחות עבריינות שכזו".
מתוך עיתון הארץ
---
אם מסתכלים על זה, הידיעה הזו ב"הארץ" די מדהימה. כל מי ששיחק אי-פעם במשחק סים סיטי יודע היטב, שאחוז הפשיעה קשור קשר הדוק לכמות תחנות המשטרה באיזור. מפליא מאוד שמישהו "רציני" תכנן עיר ללא תחנת משטרה, גם אם האוכלוסיה חרדית ממעמד גבוה (ויוכיחו הסטיסטיקות של אלימות נגד נשים שאלימות ועבריינות חוצים מעמדות ושכבות).

"מעריב" מפרסם במוסף סופשבוע מאמר על מדור השו"ת (שאלות ותשובות) המקוון בהשתתפות הרב שרלו אחד הרבנים המענינים לטעמי בציונות הדתית כיום) שקובץ לאחרונה כספר:(

ובדיוק בנושא השו"ת המקוונים, יש מאמר מעניין מאוד במגזין "דעות" של "נאמני תורה ועבודה":

ולמי שסקרן, מדור השו"ת באתר מורשת.

הסנדלר משתדל לא ללכת יחף, ולכן אני מתקינה סוף סוף mt.

מצטערת על האבק- מקווה שהכל יסתדר בקרוב :-)

אחת המיומנויות החשובות ברשת האינטרנט היא הערכת איכות המידע. פעמים רבות מידע, גם באתרים מרכזיים, הוא שגוי או בלתי מספק. לכן מומלץ בדרך כלל להצליב את המידע בין כמה מקורות שונים. הלמו מביא דוגמא מענינת לתוצאות של הסתמכות על מידע ברשת האינטרנט ללא יותר מידי בדיקה: שופטת בתביעה בין בעלי כלבים השתמשה באנציקלופדיה של ynet בכדי לברר הבדלים בין סוגי כלבים שונים. לצער הצד המפסיד, המידע לא היה שלם, וכך השופטת הגיעה להכרעה שגוייה משהו:

מתוך המאמר של הלמו-

" על סמך הערך החסר והחלקי באנציקלופדיה של ynet, קבעה השופטת חנה פלינר את העובדה הבאה:
"לכן, חרף סיווגם השונה של הכלבים, לא מצאתי שוני ממשי בין שניהם ושניהם ידועים ככלבים ידידותיים ונוחים ולא מסוכנים, ולכן חובת הזהירות לגבי שניהם הינה שווה."
[...]
חיפוש באתרי אינטרנט אחרים המתמחים בכלבים, מוצא דווקא כי גזע הקוקר ספנייל הוא גזע של כלב עם בעיות התנהגות קשות, כלב נמרץ, אנרגטי ונשכן במיוחד. המידע קובע כי כיום קשה להשיג קוקר ספנייל נורמלי, וכי מדובר בכלב שעומד בראש רשימת הכלבים הנושכים. "

בהקשר הזה, מעניין לציין שאחת הטענות המועלות תדיר נגד פרוייקט הויקיפדיה היא שכל אחד יכול לערוך ולעדכן כל ערך, כך שאי אפשר לסמוך על אמינות המידע. מצד שני, כשיש מספיק משתתפים, החסרון הזה הופך ליתרון- כאשר נתקלים במידע שיודעים שהוא שגוי או חסר, אפשר בקלות לתקן את הבעייה, דבר שאכן קורה לעיתים קרובות.

נמאס לי מהרקע הרגיל שלי בשולחן העבודה, אז הכנתי אחד חדש:



הקליקו על התמונה לקבלת הרקע בגודל מלא (1280X1024).

למי שרוצה לערוך את הרקע (לשנות, לצבוע וכו') קובץ הגימפ המקורי נמצא כאן.

אוהד, בעל הבלוג הוותיק הבלוג, חזר לרשת אחרי הפסקה ארוכה. איזה כיף!
וזה הזמן להזכיר שלמשך שבוע התארחתי אצלו. הפוסטים שכתבתי אצלו עדיין קיימים בארכיון (ועכשיו זה חוסך לי להעביר אותם לכאן).

במקום לשבת עם כוס קפה והמון עיתון, למה לא לשבת עם קורא rss והמון בלוגים? חוסך עצים :-)

והנה מקבץ ערוצים בעברית, בפורמט opml, לייבוא ישיר לקורא ה- rss שלכם.

• פורום תרבות דיגטלית בנענע- על אמינות מידע באינטרנט, מול אמינות המידע בעולם הלא מקוון.
• מלחמת בלוג בלא בלוג- הסאגה נמשכת אצל גלעד נס (את דעתי בעניין אכתוב מאוחר יותר, אם יהיה לי כוח).
• הפורום של whatsup-שימוש ביתי בלינוקס- למה?
• האייל הקורא- דיון ארוך על זכויות עובדים מול זכויות מעבידים, מנקודת מבט קפיטליסטית למדי

פורום החתולים בהיברוקאם (המנוהל על ידי העמותה למען החתול) בסערה- בעקבות מקרה כלבת שנתגלה אצל חתול משוטט, הוחל בהרעלה המונית של חתולים באזור השרון.

ההרעלה מבוססת על הפקודה המנדטורית בארץ הנוגעת לחיסול הכלבת, הדורשת השמדת חיות נגועות וחיות באזור. פקודה מנדטורית- שלא עודכנה למרות ההתפתחויות בעולם, שם נהוג חיסון אוראלי של חיות הבר, שהתגלה כיעיל בהרבה במיגור מחלת הכלבת (שלא לדבר על כך שחיסון הוא פתרון הומני בהרבה).

אם כבר מדברים על הומניות, הרעלים שמשתמשים בהם נגד החתולים הרבה פחות מהומניים, כמו שממחיש קטע הוידאו המתעד מוות של חתול שהורעל, שהעלתה העמותה לרשת.

ואכן, אפשר גם אחרת, אפילו בארץ- בטבעון מפזרים פתיונות עם חיסונים אוראליים לחיות הבר. אז למה בשאר הארץ המערכת מתנהגת באטימות ובכסת"ח, כמו שהטור של גבי ניצן ב"ידיעות" ממחיש? הטור הועלה ברשותו לרשת. (חלק ראשון נמצא כאן, חלק שני נמצא כאן, וחלק שלישי כאן).

ולמי שמעוניין במידע- חתולים נמצאים די בסוף ברשימת הסטטיסטיקה של בע"ח נגועים, ועוד פחות מכך ברשימה של בע"ח שמובילים להדבקה, כשאת הרשימה מובילים שועלים. מידע נוסף אפשר למצוא כאן.
בעקבות פניות של פעילים, אנשים העוסקים בתחום בעולם גם הביעו התנגדות, והציעו דרכים חלופיות.

אז מה לעשות?

• לפזר פתיונות אוראליים לחיסון חיות הבר ובע"ח משוטטים


• להגביר את המודעות, שבמקרה נשיכה יש לפנות לטיפול רפואי. ממקרי המוות מכלבת בבני אדם בשנים האחרונות בארץ, רובם מתו פשוט בגלל שלא פנו לטיפול (ואחד מת בעקבות רשלנות רפואית)

בזמן שהמדריכים נוספים לאופן אופיס נמצאים בעבודה, עברתי על האתר ועשיתי סבב תיקוני באגים.
בין השינויים אפשר לציין:

• הקישורים לבלוגים עודכנו


• לכל קטע, בתצוגה הרגילה שלו (לא בדף הראשי) נוספו קישורים לנושאים קשורים


• הקישורים לנושאים (מצד שמאל, בדף הראשי) שונו ועודכנו


• הקישור לתמונות הישנות של החתולות (בדף הראשי) תוקן


• המדריך לטפסים עודכן עם התוספות של תומר (תודה תומר!)

אני מקווה שתהנו מהשיפורים, ותרגישו חופשי לדווח לי על בעיות/באגים/דברים שהייתם רוצים לראות כאן באתר.

גלעד נס כותב בבלוג החדש שלו בישרא על סצינת הבלוגים בארץ, ולשם שינוי, מעלה נקודה שחמקה ממני לחלוטין משום מה. הוא טוען שאחד הדברים המהותיים המבדילים בין הבלוגרים המובילים בארץ ובחו"ל היא העובדה שהבלוגרים הדעתניים בחו"ל מזדהים בשמם המלא, ובכך נותנים יותר תוקף ורצינות לכתיבתם.

‎לי התובנה הזו מתקשרת מאוד לעובדה שבארץ, סוג הבלוג הפופולרי ביותר הוא הבלוג היומני, ששם כמעט מובן מאליו שהוא יכתב בשם בדוי.

‎זוהי בדיוק הנקודה שהפריעה לי בדיון בתקשורת על בלוגים כן או לא- הצמצום של פלטפורמת הבלוגים ליומנים אישיים בלבד (שכבודם במקומם מונח) מצמצמים את המדיום בכללו, ואת האפשרויות הטמונות בו.

אז כדי למנוע בעיות ועוגמת נפש: ההתקנה והקינפוג של המערכת הזו, דורשת ידע ב־html. אם אתם לא יודעים להשתמש ב־html, או אם אתם עורכים html רק עם עורכים ויזואליים: עדיף שתתנו למישהו אחר להתקין ולקנפג את המערכת. אני מוכנה בכיף לעזור אם תסתבכו, אבל אני לא יכולה ללמד html בהתכתבות.

זוכרים את סרטי המד"ב הפוסט אקופליפטים המראים את העולם אחרי שואה גרעינית?

בחורה אוקראיינית לקחה את האופנוע שלה לטיול בסביבות צ'רנוביל, והעלתה לרשת את הצילומים שצילמה. אלו לא אפקטים הוליוודיים- זה הדבר האמיתי.

לחתולות שלי יש החודש יומהולדת, ולי יש הזדמנות להשוויץ :-)
(הסרטון הוא 3.63 מגה, בפורמט קוויקטיים)

לכבוד יום הולדת שנה לוויקיפדיה העברית, נערך אתמול (חמישי) מפגש וויקיפדים במתחם המזון המהיר של קניון עזריאלי בת"א.

עדכון: עלה עכשיו לוויקידפדיה דף תמונות מהמפגש (זהירות- דף כבד!)

קצת על הוויקפדיה

פרוייקט הוויקפדיה העברית הוא שלוחה של פרוייקט הוויקפדיה העולמי, העובד על יצירת אנציקלופדיה חופשית. הפרוייקט משתמש בפורמט וויקי, שבו כל אחד יכול לערוך ולתקן. בניגוד לתפיסה ה"טבעית" של אנשים רבים, עובדת היות הוויקפדיה פתוחה לעריכה לכל אינה גורמת ליצירת ערכים באיכות נמוכה- הנסיון הראה שמהר מאוד מתגבשת קהילה של קבועים (אלו הם ה"וויקפדים") המנטרים את השינויים ומקפידים על האיכות. כל הגירסאות הקודמות של דף נשמרות, וכך קל מאוד לשחזר דפים אחרי השחתות (שבדרך כלל מזוהות בתוך דקות או אף פחות).

ככל שעובר הזמן, וקהילת הוויקפדים גדלה, כך גם גדל ומשתפר התוכן בוויקפדיה, במין אבולוציה קהילתית מבוססת אינטרנט. נכון להיום, יש בוויקפדיה העברית מעל 8,000 ערכים בהיקפים שונים: החל מ"קצרמרים" (ערכים קצרים מאוד, שיורחבו בהמשך) וכלה במאמרים מקיפים, כגון סרבנות, האוקיינוס השקט או מייק בראנט.

הוויקפדים

מחר (יום שישי) יתקיים אירוע אוגוסט פנגווין בסינמה סיטי בגלילות. חוץ מזה שאמור להיות כיף באופן כללי, שלושת הקוראים באתר ישמחו לשמוע שגם אני אהיה שם, ואחתום על הספר שלי למי שמעוניין. אם כבר קניתם עותק, תוכלו להביא אותו אתכם. אם לא קניתם- תהיה לכם הזדמנות לרכוש אותו במקום, או סתם לעיין בו ולראות אם הוא מתאים לכם.

וכמובן, למי שרוצה לפגוש אותי תהיה הזדמנות (גם בלי הספר).

(לחצו להגדלה)

(לסקרנים: התמונה נעשתה לחלוטין על לינוקס בעזרת גימפ).

טוב, שלב א' של השדרוג (המסוכן ביותר) עבר בהצלחה, לפחות לפי הבדיקה הראשונית שלי.

אם אתם נתקלים בבעיות, אשמח אם תדווחו כאן בתגובות.

על השלבים הבאים של השדרוג אעבוד אחרי שאשן קצת :-)

עדכון (שעה- 4:42):
גם שלב ב' עבר בהצלחה. נשארו עוד שניים והשדרוג גמור...

למי שתהה למה כתבתי יחסית מעט בזמן האחרון: אחרי שהוספתי את ה־RSS Feed לקטיגוריות, שמתי לב שיצרתי בכך באג שגרם לדפי האינדקס (html) של הקטגוריות לא להתעדכן גם כשהוספתי פוסטים חדשים (למרות שה-rss התעדכן ללא בעיות), ובלי להציג הודעת שגיאה כלשהי. אחרי מריטת שערות וחיפוש בכל מקום אחרי מקור הבאג, הופנתי לפתיל בפורומים של MT שהצביע על באג ב-MT עצמו שגרם לכך שבמקרים מסויימים, לא מוצגת הודעת שגיאה גם כשיש שגיאה.

השתמשתי בתיקון שלהם לבאג של MT (שיכלל גם בגירסה הבאה של MT) וכשסוף סוף קיבלתי את הודעת השגיאה זה היה עניין של דקה לתקן את הבאג שלי. באותה הזדמנות, לאור בקשת הקהל, הפכתי את כותרות הפוסטים בדף הראשי לקישור לפוסט המלא.

עכשיו כשהחלק הטכני עובד לשביעות רצוני, אפשר לחזור לפרסום מאמרים כרגיל :-)

הוספתי היום קטגוריה חדשה לאתר, בשם "באגים ואבטחה". באגים- במובן של בדיקת תוכנה באופן כללי (היי, מזה אני מתפרנסת) ולא רק באגים שקשורים לאבטחה (אם כי פעמים לא מעטות יש קשר). ואבטחה- כולל ספאם, וירוסים וכו'.

עברתי על פוסטים קיימים באתר והוספתי אותם לקטגוריה, כך שהיא אינה ריקה.

את דף הארכיון של קטגורית "באגים ואבטחה" אפשר למצוא כאן. וכמובן, RSS feed (מתי כבר ימצאו לזה שם עברי?) נמצא כאן. למשתמשי גרסאות עדכניות של השועל- הפיד זמין גם דרך לחיצה על צלמית ה-RSS בדפדפן שלכם, בדף הראשי או בדף הקטיגוריה.

קריאה נעימה!

בלמה רשת פרסמו פרק ראשון מתוך תרגום חדש של "הרפתקאותיו של האקלברי פין" שנראה מצויין (הנה המקור, למי שרוצה להשוות).

אבל הדבר המשעשע הרבה יותר מהתרגום המשובח אלו התגובות. מסתבר שהתרגום שמר מספיק על "רוח המקור", כדי שיזכה לאותן תגובות נגד שהספר המקורי זכה להן...

בעקבות תגובה של מיכל שהזכירה במקרה את אתר Bloglet, הלכתי לבדוק מה זה, וגיליתי שירות מעניין שמעדכן בדואר האלקטרוני על עדכונים בבלוג.

אז למי שרוצה למלא את ה-inbox שלו: הוספתי טופס הרשמה לעדכונים בדואר בצד שמאל של התפריט בדף הראשי (מיד אחרי רשימת הפידים).

תהנו (ותודה למיכל)!

• ראיון משעשע משהו עם ביל גייטס. ציטוט לדוגמא:

  SPIEGEL: Microsoft is not only a part of the solution, but also, because of its market power, part of the problem. When a company provides more than 90 percent of all personal computers with software it is inevitably a target for hackers interested in causing the most damage possible.

  Gates: There are actually a large number of operating systems in addition to Windows, for example, such as OS from Apple or Linux and Unix...

  SPIEGEL: ... but in the realm of normal personal computers, they don't play a large role worldwide.

  Gates: The truth is: the fewer operating systems there are within a company, the better it is from a security point of view.

  SPIEGEL: I beg your pardon?

• ניתוח והפרכה של נושאים באבטחת מידע שעלו בראיון (באתר Groklaw)

משום מה ביומיים יצא לי לעשות הרבה מאוד התקנות. מה יש להגיד- זה מתיש.

• עדכנתי את המנוע של הבלוג הזה לגירסה האחרונה, יחד עם הפלאג אין לחסימת ספאם תגובות (שעובד קשה מאוד- מאז שהתקנתי אותו לפני כמה חודשים הוא חסם מעל 3000 תגובות ספאם (רובן נוטות להיות פרסומות לאתרי סקס, תרופות והימורים- די דומה לספאם בדואר). כמות ההפצצות של הספאמרים מדהימה. כשיהיה לי כוח, אכתוב יותר על נושא ספאם התגובות- יש אצלי צילומי מסך של אתר שמשמש לשליחת ספאם כזה (וגם ספאם רגיל). לשמחתי האתר נסגר מאז שתיעדתי אותו, לא שזה משפיע על כל האחרים...
• אחרי שהחבר שלי הצליח לדפוק לחלוטין את מערכת החלונות שלו, בסופו של דבר, אחרי שנסיונות תיקון כשלו, נאלצתי לפרמט, להתקין מחדש חלונות 2000 (זה מה שיש רשיון בשבילו). למרות שאני מאחורי נתב, לא סמכתי על חיבור המחשב לרשת ללא הגנות, אז את ההתקנה ממש עשיתי כשכבל הרשת מנותק, ומיד אח"כ התקנתי מתוך ה-disk on key תוכנת אנטי וירוס וקיר אש. ואז התחלתי ולשחק במשחק הידוע של- "גשו ל-windows update, התקינו את מה שהוא מוצא, אתחלו, וחזרו שוב על הפעולה". פיכסה.
• בערב, סייעתי לעדי סתיו לחלק את המחיצות של הלפטופ החדש שלו, להתקין על מחיצה אחת OSX ועל השנייה אובונטו לינוקס, כשאני נעזרת בנסיון שלי בהתקנת אובונטו על המקינטוש שלי.

בעקבות טיפ בבלוג Learning Movable Type, שיניתי קצת את תצוגת התגובות באתר:
* בדף של הפוסט עצמו, מעכשיו לכל תגובה יש קישור ישיר, למקרה שמישהו ירצה לקשר לתגובה ספציפית.
* בדף הראשי, בפאנל "תגובות אחרונות" בצד שמאל, מעכשיו מוצג ציטוט מהתגובה האחרונה בפוסט, שכולל את שם הכותב, וקישור ישיר לתגובה עצמה.

אשמח לשמוע תגובות על השינויים- אהבתם? אתם מעדיפים את השיטה הקודמת? אני כאן, ואשמח לשפר עוד את המנגנון כדי שיהיה נוח יותר.

בשבועות האחרונים יצא לי לשחק יותר עם אפשרויות ה-rss מעבר למעקב פשוט אחרי אתרים קבועים. למשל אפשרות ה-groups ב-blogdigger כמעין PlantPlanet לעניים (ללא צורך בהתקנה).

בתזמון מוצלח, הופיע בפיד של אחד התגים בדלישס אחריהם אני עוקבת המאמר הבא, המפרט 15 דברים (ועוד אחד) שאפשר לעשות עם rss.
כך שאני ללא בושה מקשרת אליו בתור filler עד שאכתוב פוסט משלי על שילוב בין RSS ותיוג :-)

לפעמים אתר האינטרנט NRG-מעריב מתגלה כמקור בידור לא רע בכלל. למשל, ההפתעה של ארז בן-ארי כשהוא גילה באיזה כלי משתמשים לפתיחת המק מיני...

או (כמחווה לעידו-לא אמין) כשנכנסים עם דפדפן ללא חסימה פרסומות (במקרה הזה, במסגרת הבדיקה של הדפדפן שירה- ולא, השם הוא לא בדיחה), מגלים שגם כאשר המפרסמים מפרסמים בבירור לנשים, הם עדיין לא מצליחים להתאפק ופונים אליהן בלשון זכר בשורת המחץ:

אמנם קטן, אך אותי שיעשע.

במסגרת הפינה (הדי זנוחה) "קריאת סופשבוע" אספתי פעם קישורים הנוגעים לשפה העברית, בכוונה לעשות מהם פוסט (מתישהו עוד אעשה את זה...). אחד האתרים הטובים (והוותיקים) בנושא הוא הבלוג "עברית שפה קשה", שחגג לאחרונה יום הולדת שנה. מזל טוב, והמון הצלחה בהמשך!

עקב שדרוג השרת (בתאריך שונה מהצפוי) האתר הזה (וגם המייל שלי) לא היה זמין כמה שעות היום.
כמו שאתם רואים, הוא שוב ברשת, ואמור לעבוד בצורה חלקה ויפה יותר.

אם שלחתם לי היום דואר אלקטרוני והוא חזר אליכם- אנא שילחו אותו שוב.

מצטערת על הטרדה...

שוש

קיבלתי כמה הזמנות לYahoo! 360.

אם מישהו מעוניין- שילחו לי הודעה ל-xslf ב-yahoo.com
עדכון: תודות לאביב, יש לי עכשיו גם הזמנות ל-Wallop של מיקרוסופט. גם כאן, אם מישהו מעוניין, שיודיע לי לכתובת הדואר למעלה.

כן, כן, אני יודעת שאני מזניחה את העדכונים כאן. זה ישתנה, אבל עדיין לא עכשיו- מחר (22 ביוני- יומהולדת!) אני טסה לחו"ל לשבועיים וחצי.
מכיוון שאני לא יודעת איזה חיבור אינטרנט יהיה זמין לי, וכמה הוא יהיה זמין, אני גם לא יודעת כמה הבלוג הזה יעודכן בזמן שאהיה בחו"ל.

כמובן שאם אתם מנויים לאחד מהפידים של ה-RSS כאן, קורא ה-RSS שלכם יעדכן אתכם אוטומטית ברגע שיהיה כאן פוסט חדש... :-)

אז נתראה בעוד שבועיים וחצי!

אחד הדברים הקשים יותר בשבילי אחרי חופשה הוא לחזור למחשב ולאינטרנט. טסתי לארה"ב לביקור משפחתי, חזרתי לישראל, ידעתי שאני צריכה לעדכן כאן את הבלוג, ולא ידעתי מה לכתוב.

תכל'ס, אני לא אוהבת לקרוא השתפכויות אישיות בבלוגים. לכן אני נמנעת מלכתוב כאלו כאן. אבל כשהמחשב ברקע, ולא קל לשים אותו בחזית (גם אם הוא אמצעי למשהו אחר), על מה בדיוק אני אכתוב בבלוג הזה, שהוא בעיקרו טכני?

למעשה, יש על מה לכתוב- על הצפייה שלי באנשים "רגילים" וההתמודדות שלהם עם מחשוב (קל לשכוח איך זה בשבילם). על בעיות שמישות במערכות (ולא במערכות מחשוב) ואחד הסימנים הברורים להם (על זה יגיע פוסט נפרד), ועל האמונה העיוורת של רבים ש"אם זה במחשב אז זה נכון, המחשב לא טועה".

רק שלא בא לי לכתוב על זה כרגע. בא לי להשאר קצת כמו רוב העולם, עם המחשב ברקע ולא הדבר העיקרי שעושים או מתלהבים ממנו (והאדם שדיבר איתי בטלפון היום על איזה פרוייקט חדש יצטרך לסלוח לחוסר ההתלהבות שלי- היא כנראה באה מהתחושה הזו). בתזמון מקרי, קראתי לאחרונה שני ספרים פוסט-אפוקליפטיים בהם הטכנולוגיה נעלמת- "The Stand" של סטיבן קינג, ו-"Lucifer's Hammer" של לארי ניבן וג'רי פורנל. מעניין לראות בשני הספרים את יחסי האהבה-שינאה המובעים בהם כלפי הטכנולוגיה. יש בהם מן התלהבות ילדותית של הריסת כל מה שאנחנו מכירים, וחזרה עם שאיפות רומנטיות משהו לזמן "פשוט" יותר, בהם ברור מה תפקידו של כל אחד ואחת (אחד הדברים הראשונים שנעלמים בשני הספרים זה Women's lib, שזו נקודה מענינת בפני עצמה), ובהם יש מאבק ברור בין "טובים" ו"רעים".

את הקסם המסתורי של הרס התרבות המוכרת לנו אפשר לאתר בז'אנר האתרים העוסקים ב-Urban Exploration: טיול חקירה ותיעוד של מבנים נטושים, תחנות רכבת תחתית סגורות, בתי חולים נשכחים ועוד. בצורה אירונית, דווקא האינטרנט תרמה לשגשוג התחביב הזה, ויש לא מעט אתרים העוסקים בנושא.

האם המשיכה לחורבן הזה הופכת אותנו ללודיטים חדשים? אני לא חושבת. זה לא שרצים לוותר על יתרונות העולם המודרני (ובתור אשה, בהחלט לא הייתי רוצה לחיות בתקופה היסטוריות קדומה יותר). לחורבן יש קסם דומה לזה של אש. יש בו יופי כלשהו, אבל הוא יכול להיות הרסני מאוד.

ובכל מקרה, לשים את המחשב ברקע לא אומר ישר לרוץ לקסם החורבן- יש טווח די גדול בין כאן לשם...
אז אם תסלחו לי, אני אפסיק לברבר כאן, ואלך לקרוא לי ספר :-)

הבנתי שאתמול הייתה המלצה על הבלוג הזה במעריב. משעשע שהם ממליצים על בלוג שנמצא בשינה :-) בכל מקרה, מכיוון שלא הצלחתי לאתר עותק של המאמר ברשת, אשמח אם מישהו שיש לו אותו יוכל לסרוק ולשלוח לי. מסקרן אותי לקרוא מה כתבו עלי...

כמעט כתבתי כאן יום שישי, אבל בסופו של דבר הייתי עייפה מידי. אז את הפוסט כתב בסוף ליאור קפלן, על איך שהשם שלי נכנס לקוד המקור של מוזילה, מבלי שאכתוב קוד. מה שמעניין מבחינתי, שאת התרומה ההיא למוזילה עשיתי בזכות אופן אופיס- בגלל אופן אופיס הצטברו אצלי המון טסקסטים בעברית, כך שהיה קל למדי להמיר אותם לפורמט המתאים עבור פתרון הבאג של מוזילה. בעולם הקוד הסגור זה לא היה קורה- יותר מידי בעיות של זכויות יוצרים ו־NDA כדי שיהיה אפשר להעביר חומרים מפרוייקט אחד לשני (אפילו אם הם לא קוד ממש).

אפרופו זכויות יוצרים- מאחורי הקלעים, התחלתי לעבוד על פרוייקט חדש לבלוג הזה. מה שמעכב אותו כרגע זה עניין הקשור בזכויות יוצרים. נקווה שבעלי הזכויות הרלבנטיות יתנו בקרוב את האישורים הדרושים כדי שתוכלו לראות על מה מדובר (לדעתי זה יכול להיות משהו מעניין. מצד שני, הפרוייקט היה יוזמה שלי, אז ברור שהוא מעניין אותי).

אביבה משמרי כתבה פעם שהיא חוזרת לכתוב בבלוג "בגניבה, בהחלטה של רגע, בהתבשלות של שבוע". אני לוקחת את המשפט, ומשנה אותו- "כך אחזור לכתוב בלוג- בגניבה, שלא ישים לב, ולא יהפוך לפרוייט תובעני מידי. ככה בכיף".

הנה כמה דברים קטנים, שאני הלילה מגניבה לבלוג:

* sijp יצר כמה לוגואים לפרסום לינוקס. כמו זה:

אפשר למצוא אותם כאן. מעניין למה הוא לא שם את זה כפוסט רגיל בבלוג שלו.

* DoK התחיל (שוב) יוזמה לתיאום תרגום יישומי קוד פתוח שונים. נראה מה יצא מזה הפעם. בנתיים, מידע על היוזמה תוכלו למצוא כאן, וכאן יש מראה של רשימת התפוצה.

* בצורה נסיונית, העלון של אופן אופיס התחיל לפעול גם בפורמט בלוג. מכיוון שזה נסיון, לא ברור האם הפורמט ימשיך, ואם כן באידה מיקום.

במהלך הלילה עשיתי שני שיפוצים קטנים כאן באתר:
* הקישור להוספת פוסט כסימניה בדלישס פושט, כבר לא נפתח בחלון חדש, והוסר ה-http://‎ הכפול שהיה בדף בדלישס.

* בפאנל מצד שמאל, ליד שאר הקישורים, נוסף מדור חדש: "קישורים טעימים" שמושך קישורים אחרונים שלי מדלישס. מדובר בקישורים שתייגתי תחת התג xslf.com (לא בכל הקישורים שלי), שהם בדרך כלל קלילים למדי/מענינים אבל לא שווים פוסט משלהם. מעבר עכבר מעל כל קישור יתן תיאור קצר של הקישור. יש גם פיד RSS שמכיל רק אותם, למי שרוצה.

מכיוון שהרשימה נמשכת מהשרת של דלישס כל פעם שהדף הראשי נטען, יכולה להיות האטה מסויימת במהירות הטעינה של הדף. אם לטעמכם הדף הראשי נהיה איטי מידי- תודיעו לי ואבדוק אפשרויות אחריות לטעינת הקישורים.

דחיתי את זה כבר הרבה זמן, אבל בסוף נשברתי: לאור ריבוי המקרים של אנשים שמקשרים ישירות לתמונות כאן, חסמתי קישור ישיר לתמונות באתר.

מה זה אומר?
* אם קישרתם בצורה ישירה לתמונה שנמצאת באתר הזה (כלומר, היא מופיעה בדף באתר אחר, אבל נמשכת מהשרת כאן), התמונה תוחלף אוטומטית בתמונה הבאה (ותודה ל-macpire שיצר את התמונה בעבורי העצלנית):

* אם אתם רוצים להשתמש באחת התמונות החופשיות כאן (תמונות במדריכים לפי כללי הרשיון, לוגואים של אופן אופיס ופיירפוקס, תמונות שנתנו כאן להורדה, תמונות של תבניות אופן אופיס שנתנו כאן להורדה)- אנא העלו אותן לשרת משלכם בשביל להשתמש בהן.
אין לכם שרת אליו אתם יכולים להעלות תמונות? השתמשו ב-imageshack.us שאינו דורש הרשמה, ומיועד במיוחד למטרה זו (או אחד מאתרי אחסון התמונות החינמיים האחרים שיש ברשת).

ואם כבר שינויים כאן- קיבלתי את ההערות לגבי טעינה ישירה של סימניות מדלישס- אני בודקת כעת איך לייעל את העניין.

שיהיה יום מצויין לכולם!

גדי שמשון באחד הפוסטים המוצדקים של הימים האחרונים, תוהה לאן נעלם הסיקור של קתרינה מאתרי החדשות הישראליים.

קתרינה היא הסיפור החזק ביותר שיש כרגע- מדינה מערבית מתועשת מוכה במה שנראה שלקוח היישר מסרטים וספרים פוסט אפוקליפטיים (ולא, זה לא כיף כמו בספרים)- ערים נחרבות (ובכלל, נחרב שטח שגדול פי כמה משיטחה של מדינת ישראל), מליונים מאבדים את ביתם והופכים לפליטים, גופות צפות ברחובות, ביזה, מאות הרוגים, חשש מהתפרצות כולירה וטיפוס- הרשימה לא נגמרת.
וזה לא נגמר בדרום- אחרי שחלפה על פני אזור מפרץ מקסיקו היא אמנם נחלשה, אבל לא מתה לגמרי, והצטרפה לכמה מערכות סופה בצפון שפך האוהיו, באיזור מערב פנסילבניה, ויש שם אזהרות ("רגילות", אם כי העמידו חלק מהתושבים לכוננות פינוי) לשטפונות ומפלי בוץ, וגם שם יש נזק ("רגיל").

קשה לתפוס את השטח הענק שנפגע מהסופה בצורה זו או אחרת. הסיפורים מהדרום, שנפגע הקשה ביותר, מדהימים. עוד יותר קשה לדמיין כמה יעלה לארה"ב שיקום הנזקים, ולא רק בכסף. שנת הלימודים בארה"ב נפתחת בערך עכשיו- ולא מדברים בכלל על בית ספר לילדים המפונים מהדרום. ולהזכיר- מדובר בילדים החלשים ביותר גם ככה במערכת החינוך האמריקאית, מהאיזורים העניים ביותר. אני יכולה להמשיך ככה עוד ועוד, אבל ממש אין צורך- ביקור באתרי החדשות הגדולים בעולם הרחב או בבלוגים העוסקים בנושא יתן לכם את הכל, יחד עם לא מעט וידאו.

ובאתרי החדשות בעברית? שקט דממה.
בדיקה בדפים הראשיים של nrg/ynet/הארץ כרגע מראה שההתייחסויות הן-
* הארץ- על מחיר הנפט בעקבות הסופה. שום מידע על הסופה עצמה.
* ynet- אין, אבל יש תרגום ידיעה מסוכנות ידיעות בדף הראשי שמספרת לנו ש-40% מהאמריקאים מאמינים שאלוהים ברא את האדם (כן, זו הידיעה המענינת ביותר שהגיעה היום מסוכנויות הידיעות בארה"ב, לדעת העורכים).
* nrg - הכתבה עם הכותרת המחרידה שקתרינה היא עונש על ההתנתקות.

והפתעה: בדף הראשי של אתר "הצופה", בחלק של חדשות החוץ, ידיעה + תמונה: " ''כך נראתה הירושימה לפני 60 שנה''
אומר מושל מיסיסיפי * חשש למאות נספים * 80% מניו אורלינס מוצפים. העיר נותרה ללא מי שתיה ואספקת מזון ומתרבים בה מקרי הביזה והירי"

משהו באמת עקום באינטרנט בארץ אם הכיסוי היחיד לקתרינה נמצא באתר "הצופה".

אחת (מתוך כמה) הסיבות להעדרות שלי מכאן בחודשים האחרונים הייתה ההשתתפות שלי באתר חדש, שעלה בגירסת הרצה לרשת אתמול-
Gadgetim.co.il
כמו שהשם מרמז, האתר עוסק בגדג'טים למינהם, כגון טלפונים סלולרים, מחשבי כף יד, נגני MP3 וגם (הפתעה הפתעה) מק. לא רק שהאתר עוסק במק (בעריכתי)- האתר נבנה וקודד קודם כל על מק, שזה הישג בארצנו הקטנטונת.

כאמור, האתר בגירסת הרצה (ביטא), כך שלא הכל עדיין עובד. אני מקווה שתהנו ממנו. ואם יש בעיות-שילחו פידבק לאחראים.

נתראה בשמחות!

בלוגים טכנולוגיים בעיקרם

• שמישות, חברותיות
• זגוגיות.קום
• מאבד תמלילים
• אנקדוטות
• בטא
• חדר 404
• העיגול
• חדשות קידום אתרים
• בלוגים בלינמגזין
• oneab
• חדשות מוזילה
• הבלוג של sijp

בלוגים לא-טכנולוגיים

• האייפוד רעב
  
• הבלוג של אלכסנדר מאן / המגזין של אלכסנדר מאן / הז'ורנל של אלכסנדר מאן
• עברית שפה קשה
• חוקנ'רול
• איזון פנימי
• ברכה גולשת
• העוקץ
• אפלטון
• נביאים אחרונים
• kinnblog
• ביטים של קסם: בישולים, לא אודטה, פוטוגרפיה וכל השאר
• scienceblog

לא ברור לי בדיוק מתי, אבל שודרה לאחרונה כתבה בערוץ 2 על פודקאסטים, שבה התראיינתי. פודקאסטים בערוץ 2? כנראה שהנושא כבר ממש בזרם המרכזי...
בכל מקרה, מסתבר מסתבר שמסך המחשב שלי כיכב הרבה יותר ממני- רוב צילומי המסך בתוכנית צולמו אצלי ליד המק שלי (כולל הקטע מתוך "עקרות בית נואשות").
שלושה פודקאסטים ששומעים ברקע שנלקחו מהמחשב שלי:
* מתוך IT Conversations
* מתוך פודקאסט הספורט של מרינה
* לא בדיוק פודקאסט, אבל הם כללו אותו בכל זאת- תוכנית רדיו ישנה בשם "suspense" עם גרגורי פק, שלצערי אני לא מוצאת אותה כרגע להורדה.

מכל מה שנשאר על רצפת חדר העריכה, חבל לי במיוחד על האיזכור של הפודקאסט של ברכה גולשת- הראשון העברי.

כאן תוכלו להוריד את הכתבה עצמה (פורמט קוויק טיים, 12.8 מ"ב, תודה ל-mavor מתפוז על הקובץ.)

ראיתי בלוגים של האתר שיש גולשים שקוראים את הרסס כאן באמצעות פורטל Netvibes המדובר יחסית לאחרונה בהקשרים של Buzzwords אופנתיים כמו Ajax ו-web 2.0.

הקדשתי כמה דקות להתאמה אישית, ופשוט לא יכלתי להתחמק מדז'ה-ווה חזק מאוד לשנות התשעים, בהם "פורטל" הייתה ה-מילה להשתמש בה.
זו רק אני?

מצד שני, שירות Web 2.0 שכן נראה שימושי הוא blummy.com, המיועד לכל מכורי הבוקמרקלטים (או יסומניות כלשונו של מקופף האתרים). השירות מאפשר לרכז בתפריט בודד הנגיש מלחיצה אחת את כל הבוקמקרלטים השימושיים, ובכך עוקף את המגבלה העיקרית של בוקמקרלטים: הצורך להתקין אותם בכל דפדפן בו משתמשים.

תגיות טכנורטי:
ווב 2.0, Ajax, web 2.0, bookmarklets, בוקמרקלטים, יסומניות

מנפלאות מאגרי התמונות:

איכשהו, לא ממש נראה לי שילדה בגיל שרואים בתמונה תשאל את השאלות שמופיעות בדף (ואם כן- משמע שבן הזוג המבוגר ליחסי המין עבר על החוק).

המוח שלי מתעקש היום לעשות קשר הדוק בין שלושת הדברים הבאים:

1. IT Conversations: Blogging for Business - BlogHer 2005- העוסק בבלוגים של עסקים, ובעיקר בלקוחות הכותבים בלוגים בשביל חברות.
2. ההרצאה שהופיעה בגלובס TV (קישור ישיר ל־mms של קובץ ה־Windows Media) של ההרצאה של ההוא מסאצ'י&סאצ'י (מצטערת שאין לי כאן את השם- השם לא מופיע בוידאו עצמו, והאתר של גלובס החליט לשים אותי בלולאה אין־סופית של שגיאות ג'אווה סקריפט, מה שלא מפתיע לאור הקוד שהייתי צריכה לחפור בשביל להגיע לקישור הישיר לסרטון, שאחרת אי אפשר לצפות בו). ההרצאה מענינת מכמה סיבות, אבל עולה לי בראש כאן בגלל ששם הוא מדבר על כך שהחברות המצליחות ביותר מצליחות לנגן על הרגש, וליצור אהבה באמצעות הפרסום.
3. יובל דרור כותב על הרכישה של דלישס ע"י יאהו!, ומתפלא על חוסר החיבה הכללית שיש ליאהו ברשת (יחסית למתחרות).

בשילוב של השלושה מסתתר כאן איזה פוסט בעל תובנה מענינת, אבל המוח שלי מתעקש רק לקשר בין שלושתם ולא להסביר לי מה התובנה שהוא רואה בצירוף הזה.

נו טוב, מי אמר שהכל צריך להיות מגובש ומנוסח למשעי בכתיבה בלוגית?

לחובבי הרסס שקוראים כאן:

• פיד ה־atom שופץ, ועכשיו הוא מציג את הטקסט משמאל לימין כמו שצריך (הפידים האחרים כבר מכילים את השיפוץ הזה).
• הוספתי פיד נסיוני שמכיל את התגובות האחרונות בבלוג. אשמח לשמוע אם זה שימושי למישהו :-) את הפיד אפשר למצוא כאן.

אז מה קורה כאן- גוגל מבינים פרסום, או שיאהו! פרייארים?

(למי שלא הבין- שירות המודעות של יאהו! מפרסם את AdSense, המתחרה מגוגל)

שמתי לב לזה היום כשגללתי למטה באתר:

Mano- התגובה ה־1200 שייכת לך :-)

(ולמי שתוהה למה מספר הפוסטים בתמונה כאן לא תואם למספר ב־URL: היו כל מיני פוסטים לנסיון שנמחקו, ומשם ההפרש במספרים)

שאינן תלויות בי, לא אהיה השבוע הרבה ליד המחשב, כך שהאתר הזה יתעדכן פחות מכרגיל.

עמכם הסליחה.

חברות הנסחרות בבורסה בדרך מחויבות על־פי חוק לפרסם דוחו"ת עבור המשקיעים. כיום, בעידן האינטרנט, הרבה מהדוחו"ת הללו זמינים באתרי הבית של החברות. חוץ מנתונים כספיים וטבלאות לאין־ספור, מתחבאים שם גם דברים מענינים, בדרך כלל תחת הסעיף המפרט נסיבות שיוכלו לפגוע בהכנסות החברה. דוגמא אחת היא מה שיש לגוגל לומר על פורמטי תוכנה קניניים:

Proprietary document formats may limit the effectiveness of our search technology by preventing our technology from accessing the content of documents in such formats which could limit the effectiveness of our products and services

A large amount of information on the Internet is provided in proprietary document formats such as Microsoft Word. The providers of the software application used to create these documents could engineer the document format to prevent or interfere with our ability to access the document contents with our search technology. This would mean that the document contents would not be included in our search results even if the contents were directly relevant to a search. These types of activities could assist our competitors or diminish the value of our search results. The software providers may also seek to require us to pay them royalties in exchange for giving us the ability to search documents in their format. If the software provider also competes with us in the search business, they may give their search technology a preferential ability to search documents in their proprietary format. Any of these results could harm our brand and our operating results.

או מה שיש למיקרוסופט לומר על ההשפעה של קוד־פתוח ותוכנה חופשית על מחירי המוצרים שלה:

Challenges to our Business Model.

Since our inception, our business model has been based upon customers agreeing to pay a fee to license software developed and distributed by us. Under this commercial software model, software developers bear the costs of converting original ideas into software products through investments in research and development, offsetting these costs with the revenue received from the distribution of their products. We believe the commercial software model has had substantial benefits for users of software, allowing them to rely on our expertise and the expertise of other software developers that have powerful incentives to develop innovative software that is useful, reliable, and compatible with other software and hardware. In recent years, there has been a growing challenge to the commercial software model. Under the non-commercial software model, open source software produced by loosely associated groups of unpaid programmers and made available for license to end users without charge is distributed by firms at nominal cost that earn revenue on complementary services and products, without having to bear the full costs of research and development for the open source software. The most notable example of open source software is the Linux operating system. While we believe our products provide customers with significant advantages in security and productivity, and generally have a lower total cost of ownership than open source software, the popularization of the non-commercial software model continues to pose a significant challenge to our business model, including recent efforts by proponents of open source software to convince governments worldwide to mandate the use of open source software in their purchase and deployment of software products. To the extent open source software gains increasing market acceptance, sales of our products may decline, we may have to reduce the prices we charge for our products, and revenue and operating margins may consequently decline.

אמנם לא מקורי, אבל מעניין.
לא שצריך לקחת את הדוחו"ת הללו כתורה מסיני- ראו את המקרה האחרון עם חברת האבטחה מק'אפי.

כבר הרבה זמן אני חושבת לחדש את המראה של הבלוג הזה, אבל כל פעם משהו אחר עולה. בשבוע שעבר, התחילו לדבר בפורום של מוזילה ישראל על הרחבה לפיירפוקס שמאפשרת לשנות את ה־CSS של אתרים, בדומה לאיך ש־Greasmonkey נותן לשנות את הקוד שלהם.

לא ממש התכוונתי להתקין אותה, אלא שאז Dror פרסם בפורום שינויים שערך לבלוג הזה. איך יכלתי להתאפק ולא להתקין כדי לראות בעיניים את השינויים שראיתי בקוד?

בסה"כ, השינויים די נחמדים, ואני שוקלת האם לאמץ לפחות חלק מהם- אבל בשביל זה אצטרך להיות בטוחה שהם שווים מספיק בשביל להשיג כאן באיזור אקספלורר (יש לי הרגשה שאצטרך לשנות קצת את הקוד כדי שהוא לא יסתבך איתו יותר מידי).

לכן לפני שאפתח במלאכה, אשמח אם קוראים כאן יתקינו את ההרחבה ואת הסקריפט, וידווחו לי מה הם אהבו ומה לא בשינויים ש־Dror עשה.
ובכל מקרה- תודה ל־Dror שהעבודה שלו המריצה אותי לשקול שינויים :-)

קצת באיחור, אבל עדיין מצחיק: בדיחת בלונדיניות מוצלחת ביותר

כיווניות בטקסט מעורב עברי/אנגלי/נייטרלי היא לא דבר קל או אינטואטיבי, אפילו אם יודעים את השפה.

דוגמא קלאסית: צביעה של בחירת טקסט מעורב. הבלוג Sorting It All Out מביא דוגמא למחרוזת שאפשר לבחור בה טקסט בצורה שויזואלית תראה כמו חמישה מקטעים שונים.

נראה אם תגלו איך :-)

(פתרון אחד אפשרי שלי נמצא בצילום המסך כאן.)
עם הגיון כזה לא אינטואטיבי, פלא שיש לא מעט באגים בנושא בתוכנות?

חמש דקות של תהילה: שחר שמש בראיון בנענע על "כסף בקוד פתוח", ואילו אני מופיעה לכמה משפטים במאמר ב"קפטן אינטרנט" (מתי כבר הם יתקנו את הקידוד של השרת שלהם?) על "בלוגים במשרה מלאה".
עוד על אדסנס והכנסות בבלוג- בפוסט שאני עובדת עליו כבר שבועיים, ומקווה שאסיים בקרוב :-)

עריכה: נראה שהגרסה בטוש למאמר מהקפטן לא רק עולה בקידוד נכון, אלא גם מכילה קישורים. המממ...

במצב רגיל לא הייתי שוקלת בכלל לפרסם כאן בבלוג ציבורי מידע על שינויים במצב התעסוקה שלי. אבל הפעם, בגלל שהמעסיק החדש שלי הוא גוף עליו יוצא לי לכתוב כאן (ואמשיך לכתוב עליו), מטעמי גילוי נאות אציין זאת כאן:
חתמתי על חוזה העסקה עם גוגל.
בגלל עניני סודיות, לא אוכל לציין כאן על איזה שירות שלהם אעבוד, ומה בדיוק אעשה שם, אבל מי שקורא את הבלוג יודע מה תחום ההתמחות המקצועי שלי.

הסטטוס החדש שלי עם גוגל לא אומר שאפסיק לכתוב עליהם. אבל מצד שני אל תצפו שאפרסם כאן מידע פנימי סודי. ומכיוון שבשלב זה לפחות אין לי מניות בחברה, אשתדל להשאר אובייקטיבית עד כמה שניתן.
בכל מקרה, מה שאני כותבת בבלוג הזה הוא דעתי ודעתי בלבד, ואין להסיק ממנו דבר על עמדות מעסיקי.

ואי־אפשר בלי טוויסט של קוד פתוח- הקשר שלי עם גוגל נוצר בזכות באגזילה והתרומה שלי למוזילה: הרבה מצוות הבינאום של גוגל הוא "בוגר" מוזילה, ככה שההיכרות עם האנשים נוצרה כבר הרבה לפני שעבודה בתשלום עלתה על הפרק.
מי אמר שלא משתלם כלכלית לתרום בפרוייקטים של קוד פתוח?

מאז שהתחלתי לשים באתר כאן מודעות של גוגל אדסנס, ולמעשה עוד לפני כן, התחלתי לחשוב על כל עניין ה“פרו בלוגינג“ ובכלל על הכנסות מבלוגים. כצפוי, מאז שהאתר הזה התחיל להיות עם פרסום, קיבלתי פניות מאנשים עם שאלות, ככה שהפוסט הזה מבעבע אצלי כבר לא מעט זמן, אבל איכשהו הוא לא הצליח להתגבש למשהו שהרגשתי מוכנה להעלות לאתר. בשבוע שעבר, הכתבה ב“הארץ“ על פרו בלוגינג, יחד עם שינוי הסטטוס שלי כשזה מגיע לגוגל (ראו גילוי נאות כאן), גרמו לי להחליט לפרסם את מה שיש לי כרגע, ולא לדחות יותר את הפוסט.

סוגי הכנסה מבלוגים

כשמדברים על הכנסה מבלוגים, אפשר לחלק אותה לשני סוגים עיקריים-

• הכנסה עקיפה- הבלוג יוצר מקורות הכנסה, למרות שהוא לא מכניס כסף ישירות. למשל הספר שלי שנולד מהבלוג הזה, הזמנות להרצות, הצעות עבודה וכו‘.
• הכנסה ישירה- כסף שנכנס לחשבון הבנק שלי ישירות מהבלוג. רוב האנשים חושבים ”פרסומות“ ובמיוחד ”גוגל אדסנס“, אבל זו לא אפשרות ההכנסה היחידה, ולא אופתע אם יש מקורות טובים ואמינים יותר (עוד עליהם בהמשך).

גוגל אדסנס (AdSense)

זה מקור ההכנסה עליו אני מקבלת הכי הרבה שאלות, ולכן אפתח בו. לשם הנוחות, החלק הזה יהיה במבנה של שאלות ותשובות.

מה צריך כדי להשתתף בגוגל אדסנס?

קודם כל, צריך אתר עצמאי כדי שתוכלו להריץ עליו פרסומות בלי להפר תנאי שימוש. אם הוא בעברית, הוא צריך להיות בקידוד UTF-8 (יוניקוד). צריך שהאתר יעמוד בתקנון של אדסנס (לא פורנו, לא וורז, לא מבקש מהגולשים להקליק על פרסומות). כשיש את זה, צריך להירשם (בלחיצה כאן ) וצריך שגוגל יאשרו את האתר.

כמה אתר צפוי להרוויח דרך אדסנס?

כידוע, המדריכים וההורדות באתר הזה משוחררים תחת רשיון חופשי. אבל מסתבר שיש כאלו שזה לא מספיק להם: אתר המוכר אתרים מוכנים פשוט העתיק אליו את כל התכנים שיש אצלי, ללא אישור:

אגב, התבניות אינן מקוריות שלהם, וראיתי אותן נמכרות במקומות שונים בתשלום. אכשהו לא אופתע אם הם הורידו את התבניות מתוכנת ה-p2p הקרובה...
שלחתי להם מכתב. נראה מה יצא מזה.

beta ו“חדשות קידום אתרים”- נראה שגם מכם הם שואבים תכנים (או לפחות מנסים).

ותודה לקוראים שדיווחו!

עדכון 18.2.2006
התקבלה תגובה מהאתר:

i am sorry for the inconvenience, it will be removed immidiatly
thanks a head

Re'em Jacob
Tavnit.co.il

הראשון- "מה היה קורה אילו מיקרוסופט הייתה מעצבת את האריזה של ה-iPod" (דרך: קטעי קישור).
השני- הרצאה של לורנס לסיג על שימוש הוגן, Google Books, ועוד סוגיות שעלו בעניין (הקישור שוכב אצלי ממזמן, והגיע הזמן לפרסם אותו).

כבר מזמן רציתי להמליץ על הבלוג של יאיר רוה, אבל התעצלתי. עכשיו כשהוא מציע טקסט להדבקה ישירה, כבר אין תירוצים:

חובבי אוסקר? שימו לב: בעת השידור החי של טקס האוסקר, החל ב-3:00, בלילה שבין ראשון ושני הקרובים, יתקיים אירוע Live Blogging באתר הקולנוע של יאיר רוה, www.cinemascope.co.il. האתר יעודכן מדי כמה דקות לא רק עם שמות הזוכים בכל קטגוריה, אלא גם עם רגעי השיא מתוך נאומי הזכייה, פרשנויות ופרטי טריוויה. אם אין לכם טלוויזיה בלילה, זה הדבר הכי קרוב לתחליף. אם יש לכם טלוויזיה, זה כמו קומנטרי בשידור חי, ואם אתם הולכים לישון, זה כמו לקבל את התקציר על הבוקר, דקה אחר דקה, ובלי טעויות התרגום המצחיקות ובלי ההשמטות המעצבנות של השידור החוזר הערוך. יום ראשון, 3:00, www.cinemascope.co.il. הכניסה חינם.

אני מצטרפת לקריאה של יובל דרור- לכו להצביע!
או אם לצטט מפורום רשתות ופס רחב (ההודעה המקורית נכתבה ע"י Chief):

הגולשים הקבועים בפורום יודעים שאני מאוד מקפיד על המיקוד שלו. אני לא רואה בפורום הזה במה לשרשורים שאינם בנושאי רשתות ביתיות ופס רחב ומי שמעוניין בנושאים אלה -- פתוחים בפניו עוד 1,350 פורומים אחרים בתפוז. עם זאת, ביום שלישי הקרוב נערכות במדינה שלנו בחירות -- מאורע הגורם לי לפנות אל הגולשים בפורום בבקשה מיוחדת.

על פני כדור הארץ מתקיימות כ-200 מדינות, אולם רק בחלק קטן מאוד מהן מתקיימות בחירות דמוקרטיות וחופשיות. לרבים מאוד מאיתנו הזכות לבחור נראית מאוד טבעית ולעיתים, מטעמים שונים, אנו נוטים לזלזל בזכות הזו.

הסקרים האחרונים מורים כי אחוז ההצבעה הצפוי בבחירות אלה עומד להיות הנמוך ביותר מאז קום המדינה. אחוז זה צפוי להיות נמוך במיוחד אצל צעירים בני 18 עד 24 -- דור העתיד של המדינה. לטעמי, הירידה באחוזי ההצבעה וחוסר האיכפתיות מהבחירות הקרבות היא תופעה מעוררת דאגה במדינה דמוקרטית.

אני קורא ומבקש מכל הגולשים בפורום שהם בעלי זכות בחירה לממש את זכותם וללכת להצביע. אני חס וחלילה לא קורא לכם להצביע למפלגה מסויימת -- כל מפלגה כשרה בעיני -- ממר"צ והמפלגות הערביות משמאל ועד לישראל ביתינו מימין. החשוב הוא שכל אחד מאיתנו יממש את זכותו, ובעיני גם את חובתו, וילך להצביע לפי צו מצפונו.

נשמת אפה של דמוקרטיה היא מעורבות חברתית. וחלק ממעורבות זו היא הצבעה בבחירות -- אז אנא לכו להצביע.

ועוד הערה קטנה -- אני מבקש לא להפוך את השרשור הזה לבמה להתנצחויות פוליטיות -- זו לא כוונתי!! כל כוונתי היא לגרום לכולנו להקדיש ביום שלישי (אפילו אם הוא יהיה גשום) 10 דקות ולהצביע.

תודה.

אין לכם שמץ של מושג למי להצביע? לשחר שמש יש הצעה בשבילכם (ולא, הוא לא מציע מפלגה ספציפית).

בזמן שגלשתי עם פיירפוקס לידיעה הלא-מפתיעה על עוד פרצת אבטחה ללא פתרון באקספלורר (שכבר מנוצלת לרעה), צד את עיני המסך הבא ב-VMWare, שהיה עסוק בהתקנה מחדש של Windowx XP עברי בתוכו (לחצו להגדלה):

ובאותה הזדמנות, אני רוצה להצטרף לקיטור של ברכה גולשת על אתר castup- זהו האתר היחיד שבו סרטי wmv לא עובדים לי בו עם ספארי ו-flip for mac או עם פיירפוקס על חלונות. והתשובה שלהם? להתקין אקספלורר לחלונות...
מתי כבר אתרים באינטרנט יפסיקו לחשוב שהם יודעים יותר טוב מהגולשים מה הם רוצים? (כן, זה כולל גם אתרים שעובדים עם פיירפוקס בלבד. זה לא יותר טוב)

ואם כבר קיטורים: מה יגידו אזובי הקיר, כשהאתר המכיל סרטי וידאו מכנס isoc האחרון מתנהג ככה? בגרסה לפיירפוקס אין את כל הסרטים, ואילו הגרסה לאקספלורר מתעקשת לפתוח חלון על מסך מלא (שלא ניתן לשנות את גודלו) ולהציג בו נגן על שלושת רבעי חלון בלבד (כי אני משתמשת ברזולוציה גבוהה ממה שהם תכננו בשבילו). אה- ואי אפשר לקפוץ קדימה או לשמור את הסרטים לצפייה אופליין בגרסה לאקספלורר.
כאילו מה, הם מנסים ליצור את האתר הכי לא נגיש שהם יכולים?

בסוף שבוע שעבר השתתפתי בכנס כנרנט. היו כל מיני דברים מענינים, שאם יהיה לי זמן אכתוב עליהם לעומק מאוחר יותר. בנתיים, רק שלושה דברים נחמדים-

שואבי אבק רובוטיים רוקדים (ותודה ל-Heiko Hebig שצילם והעלה את הסרטון לרשת):

פודקאסטים מכנרנט (כולל הסיפור על סיבה מקורית בגללה כדאי לגבות את הנייד).

וכמובן, תמונות מפליקר (לא הבאתי מצלמה, אז יש תמונות של אחרים)

בשבוע האחרון כתבו בבלוגספירה הישראלית לא מעט על קורא הרסס החדש של וואלה. עסקו במקוריות השירות, על פידים של וואלה (שאינם), על כפתורים של וואלה לבעלי אתרים, וגם על עניני זכויות יוצרים.

במקום לכתוב את מה שאחרים כבר כתבו, החלטתי לחכות קצת, לתפוס קצת זמן, ולכתוב סקירה על השירות עצמו.
חה. השירות לא עובד כמו שצריך לא תחת פיירפוקס ולא תחת ספארי.

1. פס הגלילה האנכי ליד רשימת הידיעות אינו מופיע או אינו פעיל.
2. הקלקה על מדריך הפידים לא פועלת (כלום לא קורה).
3. בהוספה ידנית של פיד, מופיע הודעה שהוא בודק את הפיד, ואז כלום לא קורה.
4. אין נסיון בכלל להציע אפשרות זיהוי אוטומטי של פיד בהנתן כתובת האתר (לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שלא ynet ולא הארץ כוללים קוד שיסייע לזיהוי כזה בדפים שלהם.
5. ממה שהצלחתי לראות, רשימת הפידים המובנים מצומצמת מאוד, ולא כולל בכלל בלוגים (לא רשימות, לא ישרא, לא תפוז, שלא לדבר על בלוגים עצמאיים).
6. הס מלהזכיר ייבוא קבצי opml (ומחשבה על ייצוא שלהם כבר עברה את הגבול של חילול הקודש).

במבט לאחור, מה שמפתיע הוא שאכשהו ציפיתי ששירות מוואלה!, בעל קריצה גדולה למאמצים מוקדמים, אכן יעבוד בדפדפנים שאינם אקספלורר (רמז: מאמצים מוקדמים נוטים לעבוד עם דפדפנים שאינם אקספלורר, או מערכות הפעלה שאינן חלונאיות).

הכותרת הייתה פחות-או-יותר התגובה הראשונית שלי לדיון ההזוי בגלוב של יובל דרור.

תגובה שקולה ורשמית יותר (יותר מאשר החצי רשמית לפחות) תגיע כשארגע מפרצי הצחוק.

עמכם הסליחה :-)

הסרט "אושפיזין", באורך מלא, לצפייה בחינם ברשת (פורמט wmv).

דרך: עין הדג.

נכנסתי היום במקרה לאתר האגודה הישראלית למדע-בדיוני ופנטסיה, והופתעתי לגלות שהעיצוב הוחלף למראה בלוגי יותר, אם כי המערכת של טל כהן עדיין עומדת בבסיס האתר. תתחדשו!
בכך האתר מצטרף ל"בלי פניקה" שלא מזמן חידש פניו ועבר לדומיין משלו (והפעם הוא עובד נהדר בכל הדפדפנים בהם אני משתמשת).
שני האתרים מציעים כמובן רסס, למי שרוצה להשאר מעודכן.
ופטור בלא כלום אי-אפשר- שתי המלצות לסיפורים ישראלים מקוריים, במסגרת המיני-טרנד של מד"ב יהודי:

• בין הזמנים- פותר תעלומות בחסד, מאת לביא תדהר
• מודה אני, מאת עידו גנדל (סיפור מוצלח במיוחד לטעמי)

בתור נסיון, העברתי את שני הפידים הראשיים שלי (הרגיל והאטום) ל-FeedBurner. קורא הרסס שלכם אמור כבר להתעדכן אוטומטית עם הכתובת החדשה:
http://feeds.feedburner.com/xslf/xmRH

אם יש בעיות- אשמח (בעצם לא כל כך :-) ) לקבל דיווחים.

נצפה בדרך לעבודה:

(מצטערת על האיכות. צולם במצלמפון ישן מבעד לחלון מלוכלך של אוטובוס)

מצא את ההבדלים: אקווה נובה מול smart Water

ובמציאות הבקבוקים נראים אפילו עוד יותר דומים.
מה אתם אומרים- יש סיכוי שנזכה לחיקוי של Vitamin Water?

Uval S כותב בבלוג שלו סקירה מענינת על גרסת הבטא החדשה של יאהו! מייל.

אצתי רצתי והמרתי את חשבון היאהו! שלי לחשבון במסגרת הבטא (הוראות יש כאן)

אז קודם כל, כמובטח, יש שם עכשיו תפריט קידוד חדש למכתבים (לחצו להגדלה):

אבל מה שהרבה יותר מעניין, ולא רק למשתמשי יאהו!- הבאג המעצבן שגרם לכך שמכתבים בעברית נשלחו מיאהו! עם הצהרת קידוד שגוייה (וכתוצאה המכתב הוצג כזבל אצל המקבל עד ששינה את הקידוד אצלו ידנית)- תוקן!
סוף סוף :-)

אז אם יש לכם חשבון ביאהו! בו אתם משתמשים לכתיבה עברית- תעשו לנמענים שלכם טובה, ותעברו לגרסת הבטא החדשה.

ותודה לגלעד על הרעיון של הכפתור:

ailaG הזכירה לי שהיום (למעשה, עוד פחות משעה) נקבל תאריך/שעה יפים במיוחד:
1:23 4/5/6

השאלה: האם להיות גיקית עד הסוף ולהגדיר את הבלוג שישלח את הפוסט הזה אוטומטית בדיוק בשעה היעודה?

גם אני הצטרפתי לטרנד, והתקנתי את הגרגרן (עם התרגום העברי באדיבות FireFang).

התקנתי אותו לאו דווקא בגלל הטרנד, אלא כדי לפתור בעייה: באיזה קורא רסס להשתמש, כשאני עובדת על כמה מחשבים שונים (מקינטוש, חלונות ולינוקס), ורוב הקוראים מבוססי הרשת מעצבנים?

לא שהוא מושלם- הוא זקוק די דחוף לכל מיני שיפצורים. נראה כמה זמן וכוח יהיה לי להקדיש לזה...

בכל מקרה, אם הגרגרן יפתור את הבעייה: סבבה. אם לא- לא נורא. זה לא שלקח לי הרבה זמן להתקין.

רק למקרה שלא ידעתם עד עכשיו: המגזין הדיגטלי שלכם בלתי קריא ובלתי שמיש לחלוטין.
תזכורת לזה קיבלתי כשהפנו למאמר שם מפורום מד"ב באורט (ע"י הפנייה ידנית לעמוד, כי קישור אי אפשר לתת). נכנסתי בתמימותי לאתר, וגיליתי שהוא מתעקש להפתח על מסך מלא (רזולוציה של 1280X1024 במקרה שלי), מסרב לתת לי לשנות את גודל החלון למשהו נורמלי, ונותן לי ממשק פלאש כ"כ בלתי שמיש ומעצבן שפשוט סגרתי את החלון והזכרתי לעצמי לא לנסות לקרוא את התכנים שיש שם.

אגב, בכל אתר טיים אאוט אין כתובת דואר ליצירת קשר ולתלונות.

אגב 2: על כמה אתם מתערבים שמי שיחפש "טיים אאוט" יקבל את הקיטור הזה שלי במקום את האתר שלהם (שבלתי נגיש לחלוטין למנועי חיפוש)?

ואני קיוויתי שבשנת 2006 חברות לא יסתנוורו מהמלה "דיגטלי", יפנימו שהאינטרנט זה לא דפוס, וששמישות שווה כסף.

נו טוב.

לפני כמה דקות סיימתי לשדרג את מנוע הבלוג (Movable Type) לגרסה חדשה. הכל אמור להיות חלק, אבל אם אתם נתקלים בבעיות, בבקשה הודיעו לי.
לילה טוב :-)

כמה קטנים ליום ראשון, בלי הרבה מילים.

 אוי היפנים

עגולי העיניים באינטרנט אוהבים להשתעשע מהתרבות היפנית. והפעם, לא משהו מוזר אלא יפה: קומיקס מנגה מצוייר על לוחות גיר של בית־הספר.
דוגמית:

אוי העולם

אמנסטי מריצים בשוויץ קמפיין חוצות תחת הסיסמא "לא כאן, אבל עכשיו". בקמפיין הם משתמשים בצילומים של הסביבה בה תוצג כל הודעה, כך שהתוצאה המתקבלת נראית "שקופה":

אוי הדפדפן

בלי קשר לכלום, פתאום שמתי לב שהדפדפן שלי כנראה מנסה לשבור איזה שיא, עם ה-User Agent String הארוך להפליא שלו:

Mozilla/5.0 (X11; U; Linux ppc; en-US; rv:1.8.0.4) Gecko/20060608 Ubuntu/dapper-security Epiphany/2.14 Firefox/1.5.0.4

אמאל'ה... 

...כשמספר ברכות "יום הולדת שמח" שמקבלים מבוטים עולה על מספר שנותי.

השלב הבא: bot-dates (ואין הכוונה לתאריכים...)

מייל שהגיע אלי היום (לא נגעתי מלבד הסרת שם הכותב):

שושנה  בקר טוב.  אשמח מאד עם תשלחי לי את  כל הכתבות שאת פרסמת  באינטרנט  מההתחלה ועד  היום.  ואודה לך מאד עם תכתבי לי ממתי האתר שלך פועל.  תשלחי לי את כל הכתבות   בתודה _____

 נניח לרגע שהייתי מעונינת להענות לבקשה (שלא נומקה, וחבל). בואו נעשה חשבון:

• את האתר הראשון שלי בניתי באירוח החינם של AngelFire, לפני כעשר שנים (בסוף 1996).
• אחרי כמה חודשים, בעקבות תקלה ב־AngelFire ומחיקת כל התכנים שהיו אצלם, עברתי לגיאוסיטיז, ובניתי אתר שם (אגב, לא מזמן קיבלתי מיאהו! (שרכשו את גיאוסיטיז לפני כמה שנים) דואר, המזהיר אותי שבעקבות חוסר פעילות  הם יסגרו את האתר. די משעשע, בהתחשב בעובדה שאפשר למדוד את חוסר הפעילות שלי באתר ההוא בשנים).
• בשנת 1998 קניתי את הדומיין הזה (xslf.com), ובניתי עליו גרסה אחת של האתר הזה. האתר עבר כמה גלגולים מאז.
• באוגוסט 2003 התקנתי את MovableType על השרת הזה, והאתר עבר למתכונתו הנוכחית (בלוג).
• במשך השנים כתבתי תכנים עבור לא מעט מקומות חוץ מהאתר שלי, חלק בתשלום. אפשר להזכיר בין השאר את מערכות הפורומים השונות (כולל iol ז"ל), אתר TheNet.co.il שהיה שייך ל"אנשים ומחשבים" (ועשה סינדיקציה עם וואלה! מחשבים- חלק מהתכנים עדיין נמצאים על השרת של וואלה), האתר לבוני אתרים bool.co.il ועוד ועוד.
• אני די טובה בלעשות גיבויים, ככה שסביר להניח שלפחות 90% מהחומרים שכתבתי עדיין נמצאים אצלי על סידי כלשהו (בהנחה שהוא עדיין תקין). חלק מהחומרים עדיין ברשת- בין אם באתרים שלהם, בין אם במקומות כמו ארכיון האינטרנט. אבל יש לי הרגשה שאחוז ניכר כבר לא נמצא אונליין.

טוב, שאלתי את כותב הדואר למה הוא מעוניין בכל התכנים שלי. נראה מה יש לו לומר...

עריכה:

מחיפוש מהיר על כתובת הדואר של השואל, נראה שזה מנהג קבוע אצלו: הוא קופץ לאיזשהו פורום,  מבקש שישלחו לו את כל המאמרים של X, ונעלם. תחביבים מוזרים יש לאנשים.

היום דווקא תכננתי לכתוב פוסט אחר, שגם הוא קשור בביזאר.

עברתי אתמול על הלוג של החיפושים באתר (אלו שמתבצעים בעזרת תיבת החיפוש בפינה הימנית עליונה באתר), כי מתחשק לי לכתוב מדריך, ורציתי לראות איזה מן מידע אנשים מחפשים. רוב החיפושים היו בהחלט קשורים בצורה זו-או-אחרת לתכנים כאן, אבל בינהם הסתתרו כמה חיפושים מוזרים יותר. כמה דוגמאות נבחרות (הסרתי חלק מהכתובת של הגולשים לשמירת הפרטיות):

לכו תבינו גולשים. 

אגב, בחיפושים המוזרים אותם אנשים מריצים כדי להגיע לכאן מלכתחילה, "מו מו" עדיין צועד בראש...

אזהרה- כמו שהכותרת מעידה, הפוסט הזה נועד בעיקר לשחרר קיטור. אם לא בא לכם לקרוא קיטורים, אתם מוזמנים לעבור הלאה...

מי שעוקב כאן יודע שכבר בעבר עסקתי בנושא של אנשים שלא מספיק להם שהמדריכים שלי משוחררים ברשיון חופשי.

היום נתקלתי בשני מקרים נוספים. 

המקרה הראשון הוא של חברה המתמחה ב"בניית אתרים אתרים וקידום אתרים במנועי חיפוש".  במבט ראשון האתר נראה תמים למדי: דף עם רקע  סגול כהה-שחור, ובאמצע ריבוע עם מצגת פלאש, ולכאורה אין מעבר לזה שום דבר מעניין.. אלא מה, אם גוללים למטה מגלים נמוך יותר בדף, בטקסט שחור ענק (שבלתי נראה על גבי הרקע השחור), את התוכן המלא של מדריך שלי על בניית אתר פשוט במוזילה, כולל התגובות. המדריך הזה אמנם וותיק, אבל מקבל אצלי לא מעט כניסות, כי הוא מקבל מיקום גבוה בגוגל בחיפוש על מילות מפתח מסויימות.

כנראה החברה החליטה לא לעבוד קשה ביצירת תכנים איכותיים בשביל לקבל דירוג גבוה במנועי חיפוש, והעדיפה להעתיק תכנים ממני (ומאתרים אחרים).

נחשו מה הוספתי ל־ToDo שלי בעבודה...

המקרה השני טיפוסי למדי למקרים נוספים שקרו לי:

עברתי על הלוגים שלי,  וגיליתי שיש פורום שמושך  קבוצה של תמונות ישירות מהשרת שלי (לא מזמן הסרתי את החסימה על קישור ישיר לתמונות, כי זה גרם לבעיות למי שקורא את הפידים שלי מקוראי רסס מבוססי ווב).

ניגשתי לפורום, וגילתי שמנהל הפורום העתיק את המדריך שלי על העלאת אתר לאינטרנט (עוד מדריך וותיק שזוכה באופן קבוע ללא מעט כניסות) לפורום שלו, ללא ציון מאיפה הוא נלקח. 

בתגובה, הוא קיבל מחברי הפורום מחמאות רבות על ההשקעה ביצירת המדריך (שאני כתבתי...).

לא התעצלתי, נרשמתי לפורום, והגבתי.

את התכתובת ביננו אפשר לראות בצילום המסך הבא (לחצו להגדלה):

אכשהו, יש לי הרגשה שהתגובה שלי תמחק בקרוב...

עדכון:

 ההודעה עם המדריך נערכה, ועכשיו מופיע בה הטקסט הבא:

נערךךךך


יאללללהה יבכיינים הורדתי את זה נרגעתם??? לכו קיבינימט
שולחים אלי אנשים כמו ילדים קטנים...
לכו למקום ממנו באתם ימסכנים..חצופים

אין מדריך
נעול!

 הוא גם שלח לי ישירות עוד פחות מנומס, שבה הוא חוזר על טענתו שהוא לא יודע מהיכן המדריך נלקח:

לא יודע של מי זה
זה אצלי במחשב היה אין לי מושג מי רשם את זה.

כדאי לכם מאוד להירגע..זה כבר מתחיל לעצבן אותי שאתם שולחים אנשים ותגבורת. עוד רגע כולכם מקבלים באן מהאתר

אם מישהו כאן התקיף אותו אישית, ממש חבל לי. כאן, כמו באחד המקרים הקודמים בפורום של אגם רודברג,  הפרת הזכויות (והפרת הרשיון) אמנם נפסקה, אבל  במחיר של הסרת המדריך לחלוטין, ואי־הפצת הידע שנמצא בו.

חבל לי שהמצב בפועל יוצא כל־כך בינארי.   

• אתחיל במשהו לאו דווקא מובן מאליו: המוזיקה של Jonathan Coulton. גיליתי אותו דרך השיר המצויין Skullcrusher Mountain שהושמע באחד הפודקאסטים להם אני מאזינה באופן קבוע. הצורה בה גיליתי את המוזיקה שלו אינה מקרית: בדף הראשי של אתר הבית שלו (למעשה בלוג) יש קישורים לרשימה ארוכה של פודקאסטים המנגנים את המוזיקה שלו. כל השירים שלו משוחררים תחת רשיונות CC, והרבה מהם זמינים להורדה בחינם באתר (אלו שלא, נמכרים כ־mp3 רגילים, ללא drm). קולטון בין השאר יצא עבור המגזין "מדע פופולרי" (המהדורה האמריקאית) פסקול לאחד הגליונות המיוחדים שלהם, הזמין להורדה חינם. מכל השירים שלו, נראה לי שהמתאים יותר לפסקול האינטרנט יהיה Code Monkey, שזכה בזמנו גם לידיעה משלו בסלשדוט.
• אם כבר קופים ומפתחים: הרצועה המתבקשת היא כמובן Monkey Developers, בה מככב סטיב באלמר המיקרוסופטי (במיקס של digital droo). ויש כמובן גם קליפ.
• האינטרנט אמנם נבנה ע"י מפתחים, אבל משמש בעיקר לפורנו. השיר הוא כמובן "The internet is for Porn" מתוך המחזמר Avenue Q. לא ידוע לי על גרסה חוקית של השיר להורדה, אבל יש כמה וכמה "קליפים" שלו, כשאחד המוצלחים בהם משתמש בדמויות מתוך WoW.
• חוץ מפורנו, מה הבא בתור בשימושי אינטרנט? כנראה הורדה של שירים. "Download This Song" של MC Lars הוא כנראה השיר המתאים ביותר (אם כי אפשר לשמוע שירי אינטרנט נוספים בדף ה־MySpace שלו). השיר כנראה סייע לנערה להתמודד מול תביעה של ה־RIAA.
• אם כבר הורדות, אי אפשר שלא להזכיר את הקלאסיקה "Pass It Along" של Chumbawamba, שיצא כמחאה נגד פרשת התביעות נגד/סגירת שירות שיתוף הקבצים נאפסטר. השיר מכיל דגימות מלהקות שהתנגדו לנאפסטר.
• ואם מדברים על דגימות לא חוקיות, אי־אפשר בלי לציין את האתר illegal-art.org המכיל הרבה פנינים המדגימים את הבעייתיות של חוקי זכויות היוצרים הקיימים. שם גם אפשר למצוא את "The Grey Album" של Denger Mouse שעשה הרבה רעש בזמנו. 
• כאן המקום לציין את השיר/מאש־אפ דגימות/סקירה על ההיסטוריה של הדגימות " Raiding the 20th Century" של DJ Food. לצערי האתר המקורי בשיפוצים ולא מכיל את הרצועה, אבל מצאתי מראה באתר אחר וגרסה קצת שונה כאן.
• Futuristic Sex Robotz היא דוגמא אחת מיני רבות של NerdCore. השירים נתנים להורדה חינם מהאתר (תחת רשיון CC), ורובם עוסקים באינטרנט בצורה זו או אחרת. אם הייתי צריכה לבחור שיר, אני מניחה שזה יהיה LiveJournal (העוסק במקרים של נערות שרצחו את אימן וכתבו על כך בבלוג שלהן באל-ג'יי) או "If I ruled the World" שמשקף בצורה טובה למדי קבוצה גדולה של משתמשי אינטרנט. שני השירים נמצאים באלבום "hotel coral essex" שזמין להורדה באתר.
• לא שיר ספציפי, אלא אוסף שלם של NerCore להורדה נמצא כאן (דרך ביט טורנט כמובן).
• ynet כתבו בימים האחרונים לא מעט על ספאם והעוקץ הניגרי. להם אפשר להקדיש את השיר "MESSAGE No. 419" של  MC Frontalot.
• ואם כבר ספאם- מה דעתכם על אוסף שירים בהשראת ספאם אינטרנט? כן, גם את זה יש (וגם סתם שירה מבוססת ספאם).
• מקטיגורית הויראלים מגיע "the Ultimate showdown of the Ultimate destiny" של Lemon Demon. סרטון הפלאש המבוסס על השיר בהחלט עשה סיבובים יפים בסצנה הויראלית, והשיר עצמו בהחלט קליט (אפילו יותר מידי...)
• בימי הראשונים (לפני עשור) אונליין עקבתי אחרי סצנת הדמואים (ובמיוחד המוזיקה שלהם). מאז יש לי פינה חמה בלב ל־kosmic music foundation. האתר לא ממש פעיל היום, אבל עדיין קיים, כולל המוזיקה, שזה לא מעט.

פעמיים השבוע הייתי צריכה לחפור בשביל לאתר מחדש את הקישור לסרטון הקצר הזה.

אז כדי לחסוך לי עבודה בפעם הבאה- The Call Center: סרט קצר על שירות לקוחות, מיקור חוץ וכל הג'אז הזה:

http://www.callcentermovie.com/

מישהו ציין היום בדואר האלקטרוני שהבלוג הזה לא מספיק גיקי כי אינו מכיל חדשות / הפניות לחדשות טכנולוגיה וקוד פתוח. ואני אומרת- גיקים אמיתיים משתמשים בקורא ה־rss שלהם לחדשות, ולא הולכים לבקר בבלוגים בשביל זה ;-)

למעשה, יש פרוייקט שימושי מאוד בשם planet planet, המאפשר לפרוייקטים לעשות אגרגציה של חדשות/תכנים הקשורים לפרוייקט. להרבה מאוד פרוייקטים פתוחים יש פלנטה משלהם, וגם לכמה נושאים שאינם פרוייקטים.

כדי לקצר את הזמן, הכנתי  קובץ opml להורדה המכיל בתוכו הפניות לרשימה ארוכה (אם כי לא כוללת) של כ־50 פלנטות כאלו וגם כמהפידים של אתרי חדשות גיקים כלליים יותר. פתחו את הקובץ בקורא ה־rss שלכם, ייבאו לתוכו את הערוצים של הפלנטות המעניניות אתכם, והופ! אתר חדשות מותאם אישית, הרבה יותר טוב מכל בלוג בודד שתוכלו למצוא באינטרנט.

 אגב, המהדרים ניגשים לאתר שיתוף הסימניות החביב עליהם, עושים חיפוש על מילות מפתח המענינות אותם, ועושים מנוי לתוצאות הזמינות כ־rss.

 קריאה נעימה :-)

ברוח האסקפיזם השורה בבלוגיה, שניים קצרים ומשעשעים (אותי לפחות, עם הראש הכחול שלי).

• יובל דרור מתמודד עם תגובות מוזרות במיוחד לגלוב שלו.  השלישית בכלל מצחיקה.
• אחרי שירות One Care והמשמעויות המיניות שיש לו כשקוראים את שמו בקול, מיקרוסופט יצאו עם נגן מדיה חדש- זיון. מישהו שם צריך לצאת יותר עם בחורות...
  

עמי בן-בסט מושיט יד לבלוגרים לבנונים.

ואילו היה לי מה להגיד, הייתי כותבת את זה. בנתיים אני חסרת מילים. 

בזמן ששני פוסטים מתבשלים להם, אחד מהם עוסק ב-last.fm, אשים כאן צעצוע חביב, המראה מה מתנגן אצלי כרגע:

בדין על המצב באתר "האייל הקורא" אסתי הפנתה לפוסט בבלוג המצרי "קוף החול" על הפגנות בישראל ובמצרים.

גדי אלכסנדרוביץ' מצביע על הפיסקה הסוגרת את הפוסט:

"They [ישראל] view us as if we were a headache. We [הערבים] view them as if they are a cancer.
And this is why there will never really be any peace in the middle-East"

מכאן מתפתח באייל הדיאלוג הבא-

שוטה הכפר הגלובלי: 

שיקחו ביופסיה, הנודניקים.

ירדן ניר-בוכבינדר:

אם כבר לסחוט את המטאפורה, הייתי הולך על זה שבמלחמות המפרץ התכוננו לכימותרפיה.

והאייל האנומלי חותם:

אני מניח שאם הסרטן הזה היה מטופל בכימותרפיה הוא היה מגיב בהקרנות. 

לאחרונה נתקלתי בתוצאותתחרות יצירת צילומי מסך מזוייפים עבור מערכת ההפעלה הבאה מבית אפל.

יש שם הרבה רעיונות מענינים, וכמה מגמות ברורות- הרבה מאוד הכניסו ממשק טאבים לפיינדר. כנ"ל שילוב עמוק יותר של מטא-דאטה. אנשי גנום/kde/xfce- אולי שווה לגנוב משם קצת :-)

אגב, ההצעה שהכי מצאה חן בעיני דווקא לא זכתה. לטעמי היא נקייה יותר מהאחרות במראה, ונראית כמו מה שהייתי בפועל משתמשת הכי הרבה.

ביום שישי הקרוב (עוד פחות משבוע!) יתקיים כנס אוגוסט פינגווין 5. השנה הכנס יתארח בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, עם הסעות ללא תשלום מהתחנה המרכזית ברעננה.

הכניסה לכנס עולה  30₪ (במזומן בלבד). חברי עמותת המקור וידידיה, חברי איגוד האינטרנט הישראלי וכן סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה נכנסים ללא תשלום.

אני מתכננת להגיע, ואשמח לראות אתכם שם :-)

נתקלתי כבר קודם בדואר ארגוני באינטרנט עם חתימה ארוכה מידי המכיל הצהרה משפטית, אבל הדוגמא הבאה פשוט מטורפת. הבן־אדם שלח שאלה במשפט אחד לרשימת התפוצה הפומבית של אופן־אופיס- כל השאר, זו ההצהרה של העו"ד...

From: "השם הוסר" <_____@tweeds.co.uk>
Date: 17:30:30 GMT+03:00 14 אוגוסט 2006
To: <users@openoffice.org>
Subject: [users] [moderated] YOU MUST GIVE A SUMMARY HERE
Reply-To: users@openoffice.org
List-Unsubscribe: <mailto:users-unsubscribe@openoffice.org>
Content-Type: multipart/alternative; boundary="----_=_NextPart_001_01C6BFAE.318166F7"

I live in Liverpool. Where can I buy a users manual for Open Office?

This electronic message transmission contains information that is deemed confidential or privileged by the sender and Tweeds. The information is intended to be for the use of the individual or entity named as recipient(s) above, only. If you are not the intended recipient, be aware that any disclosure, copying, distribution or use of the contents of this information is prohibited. If you have received this electronic transmission in error, please notify us immediately.

WARNING : Although Tweeds has taken reasonable precautions to ensure no viruses are present in this email, Tweeds cannot accept responsibility for any loss or damage arising from the use of this email or attachments. Please rely on your own virus check.

Please note that any opinions presented in this email are solely those of the author and do not necessarily represent those of Tweeds.

Email transmission cannot be guaranteed to be secure, or error free as information could be intercepted, corrupted, lost, destroyed, late in arriving or incomplete as a result of the transmission process. Tweeds therefore does not accept liability for any errors or omissions in the contents of this message which arise as a result of email transmission.

No employee or agent is authorized to conclude any binding agreement on behalf of Tweeds with another party by email without express written confirmation by a [Director].

All Tweeds inbound and outbound mail is scanned by Messaglabs.

מדברים הרבה ברשת הישראלית על זכויות יוצרים ורשיונות CC לאחרונה, בעקבות הצעת החוק של מרצ. 

זהו נושא שאני מתחבטת בו בעצמי לא מעט, אבל אין לי עדיין משהו קוהרנטי לכתוב. בכל מקרה, הזכרתי כאן בעבר את ג'ונתן קולטון, מוזיקאי שמשחרר את המוזיקה שלו תחת רשיון CC. לאחרונה נתקלתי בבלוג שלו בקישור לקליפ חמוד שמשלב את השיר "I feel fantstic" עם קטעים מהסרט (המרהיב ויזואלית אבל די גרוע מאכזב עלילתית) אקוויליבריום. זהירות- הקליפ מכיל ספויילרים לסרט (ולמעשה, הוא מוצלח יותר מהסרט לטעמי):

השילוב הזה בין חוקי (השיר) לבין לא חוקי (הוידאו) הוא טיפוסי לעידן שלנו, של זכויות יוצרים בתהליך שינוי. שינוי מבורך, אם כי לא ברור לי בדיוק מה הייתי רוצה לראות בעתיד (כאמור, זה נושא שאני חושבת עליו לא מעט).

 אגב, זה המקום להזכיר את The Jonathan Coulton Project, המתמקד ביצירת קליפים למוזיקה של ג'ונתן קולטון- על טהרת ה-CC.

בשיטוטי בטכנורטי נתקלתי בפוסט בבלוג שלא הכרתי, "גלֶה מחשבים", בו הכותבת מנסה ליצור רשימה של בלוגים השייכים לאנשים קצת שונים ממה שעולה לראש כשאומרים "בלוגים":

החלטתי להציב אתגר: לערוך רשימה של בלוגים בישראל בעברית ובאנגלית של אנשים בגיל מתקדם - אני מתכוונת לאנשים בני 45+, 50+, 60+ ויותר.

 בנתיים יש רק ארבעה בלוגים ברשימה, אבל זה בהחלט ניסוי מעניין, במיוחד כשלוקחים בחשבון את העובדה שככלל, אנשים מבוגרים יותר נוטים להיות פחות טכנולוגיים (ספרו את זה לסבתות שלי, שגולשות כמעט כל יום במחשב...)

בימים האחרונים הבלוגספירה העברית סוערת בעקבות החלטתו של חנן כהן להקפיא את שירות וובסטר. עד כדי כך, שיהונתן קלינגר הציע:

אם היו עשרה בלוגרים מוכנים לנסות איתי יום ללא וובסטר ולכתוב על זה, כל אחד, בערך 150 מילים, הייתי מנסה את זה דווקא בBlogDay, ה31.08.2006, שחנן מקשר אליו בוובסטר ומנסה לקדם

 וזה בדיוק מה שלא ברור לי.  ניסיתי להבין קצת יותר בתגובה אצלו:

 "אם היו עשרה בלוגרים מוכנים לנסות איתי יום ללא וובסטר ולכתוב על זה"
מתי שתגיד :-) מצד שני, ראה הוזהרת- יצא לי להכנס לוובסטר רק פעם בשבועיים-שלושה, לראות אם בלוגים חדשים ומענינים שלא נמצאים בטכנורטי. שימוש יומיומי בוובסטר לא נראה לי אף פעם מובן, ולפי מה שהבנתי, זו גם לא הייתה הכוונה של חנן.
לכן לדעתי השאלה המענינת היא: למה באמת בלוגרים כמוך השתמשו בוובסטר על בסיס יומיומי? מה יש בו שאין בקורא רסס אחר?

תשובתו של יהונתן עדיין לא מסבירה את העניין עבורי.

כי יש בלוגים שלא כותבים טוב מספיק בשביל להכנס לרסס שלי, אבל מדי פעם הם כן כותבים משהו מעניין; וגם כי חנן אוסף בלוגים חדשים שלא הכרתי.

 בשביל בלוגים שלא כתובים מספיק טוב בשביל להכנס לרסס אבל כן כותבים פעם בכמה זמן משהו מעניין המציאו את הסימניות. פעם ב נכנסים ומרפרפים לראות אם יש משהו מעניין.
חנן אכן אוסף בלוגים חדשים, אבל זה לא המקור היחיד בשביל לשמוע עליהם: בלוגים אחרים (או בפוסט או בבלוג-רול), טכנורטי, חתימות של אנשים בהודעות שלהם בפורום ,blog day שהוזכר למעלה וכו'.
במילים אחרות: אין ספק שלוובסטר של חנן יש ערך. אבל ככלי אחד מתוך כמה. ההתמקדות רק בו (ברמה של "יום ללא וובסטר" כמשהו מעניין ומיוחד מספיק לכתוב עליו) נראית לי כמו הוצאה מפרופורציה ולא לחלוטין מובנת. כמו שהגבתי אצל חנן, ניחוש שלי יהיה שבטח משהו כאן קשור לסיבה בגללה הבלוגים כותבי העברית מעדיפים להצטופף ב"בלוגיות" (בין אם זה ישרא, רשימות ועכשיו הטוש). רק אני שמתי לב לפריחה המקבילה של וובסטר ובלוגים בעברית מבוססי וורד פרס? כאילו וובסטר נהפך בעל כורחו ל"בלוגיית על".

מה אתם אומרים? 

לחצו על הכפתור, וגלו מהו ציון ה-web2.0 שלכם לפי האתרים בהם ביקרתם. המשחק מדגים את היכולות של ג'אווה סקריפט לקרוא את ההיסטוריה של הדפדפן.

יש גם בלוגר שעשה דבר דומה בתבנית הבלוג שלו. מה שיותר מעניין הוא הדיון, המפרט טריקים אחרים באותו סגנון שנעשו בעבר. 

יובל דרור כותב שהגלוב שלו בן שנה. מה שמזכיר לי כל עוד אוגוסט- לבלוג כאן מלאו שלוש שנים החודש. בניגוד ליובל, לא רציתי שהבלוג יהפך לעול, ולכן לא התחייבתי ללוח־זמנים מסויים לפרסום. היו לי תקופות של שתיקה, ותגובות של הרבה פוסטים. בסה"כ, כיף לי, וזו הרי המטרה הראשית שלי כאן :-)

כמה נתונים:

• הדומיין הזה (xslf.com) קיים ברשת ומפעיל אתר מאז 1998. כן, שמונה שנים כבר.
• לפני כן היו לי אתרים במקומות אחרים- תקופה לא קצרה בגיאוסיטיז, ולפני כן (בתקופה קצרה בסוף 1996) ב־AngelFire. לשמחתי, הרוב לא זמין יותר כיום :-)
• למרות שהדומיין כאן הריץ אתר עוד קודם, את הבלוג פתחתי במקור בתפוז. לא הייתי מרוצה מהמערכת שם (לא תמכה היטב בפיירפוקס, לא הייתה מספיק גמישה לטעמי) ובינואר 2004 התקנתי כאן את MovableType. חלק  מהפוסטים בתפוז הועברו לכאן, חלק לא טרחתי להעביר. הרבה זמן היה בבלוג בתפוז הפנייה לכאן, עד שמחקתי אותו לחלוטין.
• נכון לכרגע, אם סופרים את הפוסט הזה, פורסמו באתר 314 קטעים (פוסטים) . בנוסף יש לי קצת יותר מתריסר קטעים שמורים בתיקיית הטיוטות, בשלבים שונים של עבודה (אם כי יכול להיות שחלק לא יפורסמו בסופו של דבר). שאר ההפרש בין מספר הפוסטים בפועל ל־id של הפוסט המופיע בשורת הכתובת נובע מפוסטים שנגנזו, ופוסטים בהם ערכתי בדיקות טכניות שונות ונמחקו עם סיום הבדיקה.
• נכון לעכשיו, פורסמו כאן 1760 תגובות.
• כל יום, מערכת האנטי ספאם של הבלוג חוסמת כמה עשרות עד מעל למאה תגובות ספאם/הפניות ספאם.
• הפוסטים הפופולריים ביותר בבלוג משתנים עונתית. למשל כרגע צובר פופולריות פוסט שמכיל תמונת "שנה טובה". כנראה שראש השנה מתקרב... באופן כללי, הפוסטים הכי פופולריים לא מופיעים בכלל בדף הראשי, ואנשים מגיעים אליהם דרך מנועי חיפוש (ולא רק גוגל). עוד פוסטים פופולריים: בניית אתר אישי פשוט עם מוזילה, יצירת ביבליוגרפיה עם אופן אופיס, פונטים מצויירים, יצירת מסגרת לתמונה עם פינטשופ פרו, הגדרת מקלדת עברית בגנום, שגיאות נפוצות של משתמשי מקינטוש חדשים, התקנת תוכנות בלינוקס עם מנהל החבילות, איך תוכנות אנטי וירוס עובדות, הורדה מהירה של קבצים מקושרים, סקירה על אופיס 2004 למקינטוש, ויצירת מסמך PDF עברי. המדריכים על אופן אופיס פופולריים למדי, אבל מכיוון שהם ברשיון חופשי, הם מופיעים בלא מעט מקומות אחרים ברשת, כך שרובם לא הגיעו לרשימה כאן.
• חוץ מהכיף בבלוג עצמו, הרווחתי עוד דברים ממנו: פרסום ספר, הרצאות שנתתי בכנסים שונים, $$$ בתקופה שהרצתי כאן AdSense לפני שהצטרפתי לגוגל, אזכורים בתקשורת וכמה הצעות עבודה.

יאללה, נמאס לי מהסיכומים האלו. אולי כשימלאו לאתר עשור אעשה משהו יותר מסודר :-)

אבל בלי תודה אי־אפשר: אז תודה לכל מי שקורא כאן, בצורה קבועה יותר או סתם מזדמנת. תודה לאלו שמגיבים, והמון המון תודה לאלו שמקשרים.

שום דבר לא היה אפשרי בלי קהל קוראים ובלי אתרים שמקשרים לכאן. אז שוב- תודה! 

חדשות טובות: משתמשים מדווחים בפורומים השונים שאתר בנק דיסקונט עבר שדרוג, ועובד עכשיו בצורה חלקה בפיירפוקס (אין לי אפשרות לוודא את העניין ישירות, כי אין לי שם חשבון). זהו כנראה הבנק השלישי בארץ שתומך בפיירפוקס (אחרי הפועלים והבינלאומי).
ניסיתי לבדוק אם אתר cal (ששייך לבנק דסקונט) עובד למשתמשי פיירפוקס בעלי כרטיס אשראי של cal, אבל קיבלתי הודעת שגיאה כללית (אגב, עם בעיית קידוד בקוד, אבל זה מינורי) כך שאני לא יודעת אם שינו משהו שם (מצב כרטיסי האשראי גרוע מהבנקים- לפחות עד עכשיו, לא האתר של כאל ולא האתר של ישראכארד עבדו היטב כשנכנסים לחשבון).
בנק לאומי (כולל הישיר הראשון) ובנק המזרחי נשארים מאחור ועדיין לא עובדים היטב עם דפדפנים שאינם אקספלורר.

שלוש הערות לא לגמרי קשורות:

1. רק אני מרגישה לא נוח מריבוי שמות מתחם לאותו הבנק? דיסקונט למשל נגיש גם מ־discountbank.net וגם דרך discount-bank.co.il. לבנק הפועלים יש גם את "פועלים בעסקים" עם שם המתחם bankhapoalim.biz, שאמנם יש בו הגיון מסויים, אבל מצד שני biz הוא גם נפוץ מאוד בספאם ובפישינג.
2. רק לי מפריע שהסיסמא לחשבון האישי בבנק מוגבלת באורכה, והמערכת מתעלמת מכל מה שמגיע אחרי התו השישי? אני רוצה לשים passphrase חזק לחשבון, והמערכת (כנראה בהוראת בנק ישראל) פשוט לא מאפשרת לי את זה ומגבילה אותי לסיסמא קצרה בת 6 תווים. 
   
3. רציתי ליצור קשר עם הדוברות של דיסקונט בשביל לקבל קצת יותר מידע (ולפרסם כאן), אבל באתר מופיע רק טופס יצירת קשר ללקוחות- אין אפילו מספר טלפון כללי. בעידן הבלוגים, חבל שמידע כזה לא זמין.
   

 עדכון: במקביל גם whatsup כתבו על זה. הם מזכירים שם שבעבר בנק מרכנתיל-דיסקונט הבטיח לתקן את האתר כדי שיעמוד בתקנים.

נו, אחרי הכותרת אי־אפשר לומר שלא הוזהרתם :-)

אחת ההודעות המצחיקות יותר בהן נתקלתי בפורום

(כן, חבל מה שקרה לו. רק מה לעשות שזה פשוט הצחיק אותי) 

כשראיתי בשבועות האחרונים איך פוסט ה"שנה טובה" מלפני שנתיים קיבל זרם כניסות גדול, תכננתי ליצור כמה "שנות טובות" להורדה. אבל אז העולם הלא-מקוון התערב.
תכננתי במקום זאת ליצור ברכה נחמדה לקוראי הבלוג- ואז העולם הלא מקוון התערב שוב, ועכשיו אני מוצאת את עצמי כותבת את הפוסט הזה מהפלאפון.
אז אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, רציתי לאחל לכולם שנה טובה, שנת בריאות, סיפוק ופרנסה טובה.

במהלך רוב הסופשבוע הייתה תקלה (שתוקנה הבוקר) במערכת הפורומים הישנה של אורט (המריצה פורומים כמו פורום מקינטוש, מועדון ה־pc ופורום מד"ב).

התקלה מנעה כניסה להודעות, כך שאי־אפשר היה לראות את תוכן ההודעות (רק את הכותרות) ואי־אפשר היה להגיב להודעה באותו פתיל.

הגולשים, כמו תמיד, מצאו דרכים משעשעות לעקוף את המגבלה (כרגיל, לחצו להגדלה): 

דרך "הקולקטיב"- 10 המצגות הטובות (טוב, לפחות טובות מאוד) מכל הזמנים

ואם כבר בעניני מצגות משובחות עסקינן, כמה בלוגים/קישורים מומלצים:

• The Gettysburg Powerpoint Presentation- מצחיק במיוחד אם אתם מכירים היסטוריה אמריקאית ואת הנאום המקורי (הסבר בוויקפדיה העברית)
  
•  מעבר לנקודות- שיטה ליצירת מצגות שאינה משתמשת בנקודות (bullet points) ובמקום זה חוזרת למקורות ה"קלאסיים" של יצירת סיפור.
• Really Bad PowerPoint (קובץ PDF)- סת' גודין על מצגות גרועות במיוחד ואיך להמנע מהן.
• זן ואמנות המצגות- בלוג מעולה העוסק בדרכים לשיפור המצגות, מנתח מצגות מוכרות וכו'.
  

YouTube ו־Del.icio.us לא היו האתרים הראשונים שהציעו שיתוף סרטונים או אחסון סימניות ברשת. אז מה גרם להם להוביל?

שתי השוואות הטוענות למעשה את אותו הדבר- מה שגרם לאתרים האלו להוביל הם ההבדלים הקטנים, הכמעט לא מורגשים, שהפכו אותם ל"נכונים" יותר, טובים ליותר לשימוש.

• "How YouTube Kicked Google's Ass (and everyone else's too)‎" - על ההבדלים הקטנים שגרמו ל־YouTube להיות מספר 1.
  
• Getting it Right - נכתב ע"י אחד האנשים שיצרו את Blink, שירת שיתוף סימניות וותיק יותר מ־del.icio.us, על הדברים שט.עי.ם עשה נכון והם פיספסו.
  

מכסי בטיחות למוצרי נקיון החסינים לפתיחה ע"י ילדים הם אמצעי חשוב למניעת הרעלות. אבל כמו בכל אמצעי חסימה טכנולוגי (אפילו אם הוא לא ממוחשב) בעיות בתכנון  יכולות לגרום לחסימות בלתי צפויות ובלתי רצויות.

דוגמת היום: תרסיס קצף ניקוי סנו Javel של סנו. 

מכסה הבקבוק מכיל נצרה העשוייה (מבחוץ) משני צ'ופצ'יקים עליהם (לפי ההוראות המופיעות על המוצר) צריך ללחוץ ולסובב.
אני איטרת יד ימיני (במילים אחרות- שמאלית). כמו שגיליתי בדרך הקשה, ההגנה תוכננה כך שהיא תפתח בקלות עם יד ימין, אבל (כנראה בטעות) היא לא ממש עובדת אם משתמשים ביד שמאל, כי זווית הלחיצה+סיבוב ביד שמאל שונה מאשר ביד ימין.
התוצאה?
את הבקבוק לא הצלחתי לפתוח ביד שמאל. כשניסיתי להשתמש ביד ימין (היד הפחות מיומנת שלי), הנצרה פשוט נשברה, משאירה אותי עם מיכל חדש, שלא השתמשתי בו אף פעם, ועכשיו גם בלתי ניתן לפתיחה בכלל.

הלו, סנו! אם מישהו מכם קורא את זה במקרה- בין 8 ל-15 אחוז מהאוכלוסיה הם איטרי יד ימין. למה לא לתכנן את האריזות שלכם כדי שגם הם יוכלו להשתמש במוצרים?

 לא שסנו היא החברה היחידה עם בעיות שמישות במוצרים הלא־מקוונים שלהם- האתר Bad Designs מרכז הרבה דוגמאות מרתקות לבאגים של שמישות במוצרי היום־יום.

טיפ מהיר למשתמשי בלקבקרי 7290 (יש בכלל כאלה בארץ?)- בשביל לנעול את לוח המקשים במהירות, צריך להגדיר כמה הגדרות לא ממש אינטואטיביות (לא מפליא, בהתחשב בשמישות הכללית של המכשיר):

1. במסך ה־home, וודאו שהמקש k לא משוייך ליישום אחר ע"י לחיצה עליו. אם הסמן לא קפץ למקום אחר, אתם במצב טוב להמשיך.
2. הכנסו ליישום ה־phone
3. הכנסו להגדרות שלו, משם ל־general settings
4. בטלו את האפשרות dial from home screen
5. עכשיו, במסך ה־home, לחיצה על מקש k תפעיל את נעילת המקשים. 

יצא לי היום בעבודה לעבור על נתוני שימוש של ישראלים במוצרים השונים של גוגל. נתון אחד שהפתיע אותי היה מספר ההורדות של Google Earth, שהיה הרבה יותר ממה שציפיתי.

מיד התעורר אצלנו דיון על השימוש במוצר אצל ישראלים, ואני החלטתי לזרוק את הכדור אל קוראי הבלוג כאן (אם נשארו כאלו אחרי זמן השתיקה האחרון שלי...).

• אם הורדתם את Google Earth, האם אתם משתמשים בו? אם לא- למה?
• אם כן- במה אתם נוהגים בעיקר לצפות? במקומות בארץ? במקומות בחו"ל?
• האם איכות הכיסוי של ישראל טובה בעינכם? האם יש בעיות בכיסוי לטעמכם? אם כן- מה?

כאמור, הסקר הזה הוא לא רשמי בשום צורה, כך שלא צריך לקרוא לתוכו יותר מידי (חרמון, הכוונה גם אליך). מצד שני, אם תכתבו תגובות מענינות בטח אעביר אותן הלאה.

יאללה, טקבקו! 

לאחרונה העברתי את קריאת ה־rss שלי מהגרגרן לקורא של גוגל. למה? מספר סיבות.

• הגרגרן התקשה להתמודד עם כמויות הפידים שיש לי מה שמקשה מאוד על פעולת האנבולדינג (ממשק הגלילה האין־סופי של הקורא של גוגל מתמודד עם זה יפה מאוד, ובאותה הזדמנות מעלה בי אסוציאציות נחמדות של "שצף מידע"/"נהר מידע" וכו')
  
• בגלל שכ"כ המליצו לי עליו (גם בבלוגיה כאן בארץ, ואין לי כוח לשלוף עכשיו קישורים.
• כחלק מרוח ה־"eat your own dog food"
• ומה שהכי רלבנטי לפוסט הזה- קל לשתף פוסטים מענינים שאני קוראת בלחיצת כפתור.

מן הסתם יש לו את הדברים המעצבים שלו (העיקריים אצלי ברשימה: החוסר בחיפוש, וניהול לא ברור ומעצבן של תגיות), אבל לא מצאתי עדיין קורא RSS מושלם.

מישהו באחד הבלוגים העבריים כתב לפני כחודש (ואני מצטערת שלא הצלחתי לאתר מי זה. חיפוש חסר כבר כתבתי?) על כך שאחד החוסרים בקוראי הרסס הוא הקושי להוסיף כמה מילים על פוסט שקוראים, ולפרסם את ההערות + הפנייה לפוסט המקורי בבלוג. אחד הדברים שמצאו חן בעיני בקורא של גוגל היא אפשרות ה־share שנותנת לי לשתף בלחיצת כפתור פוסטים מענינים שאני קוראת (אם כי חסרה האפשרות להוסיף הערות), כולל אפשרות לשילוב בקובייה באתר כמו זו:

הקובייה הזו תשכון עכשיו באופן קבוע בבאר השמאלי של הבלוג, ותתעדכן בצורה רציפה. רשימה של כל הפוסטים ששיתפתי יש כאן. וכמובן יש גם תזן רסס. 

גל מור, אדם שבדרך כלל מבין דבר או שניים באינטרנט, פרסם בבלוג שלו פוסט עם הכותרת "למה אני לא אוהב פודקאסטים". נראה שיותר משגל מור לא אוהב פודקאסטים, הוא פשוט לא מבין פודקאסטים. ואם גל מפספס את זה, אני בטוחה שעוד אחרים.

בתור חובבת פודקאסטים ידועה, אתן הסבר כללי למה שלדעתי גל מפספס.

את פורמט הפודקאסט מאפיינים לטעמי שלושה דברים, שבלעדיהם "הוא לא עובד".

• אוטומטיות- הפודקאסט עליו אני מנוייה חייב לרדת אוטומטית אלי למחשב, ורצוי שגם יסנכרן את עצמו אוטומטית לנגן הנייד  בו אשתמש להאזנה.  אם אני צריכה ללכת ולהוריד את הקובץ ידנית- זה פשוט לא יעבוד.
• ניידות- המקום להאזין לפודקאסט הוא לא ליד המחשב, אלא תוך כדי תנועה, בנגן נייד כלשהו. זה יכול להיות אייפוד, נגן mp3 ג'נרי, או אפילו פלאפון. אם אני צריכה להיות ליד המחשב בשביל להאזין לפודקאסט, פשוט לא אאזין לו.
• מקביליות (בהעדר מונח טוב יותר)- הסעיף הזה נובע מהשניים שלמעלה. אם יש לי בצורה אוטומטית תוכן בנגן נייד, אני לא אפנה זמן במיוחד בשביל להאזין לו, אלא אאזין לו במקביל לפעילות אחרת שאני ממילא עושה, ושבה אין עניין מיוחד. הפעילות האחרת יכולה להיות נסיעה לעבודה, נקיון הבית, אימון ספורטיבי, טיול עם הכלב וכו'.

גל כותב בתגובות ש"הזמן שאנשים יכולים להקדיש למדיה מצטמצם והולך בגלל עודף אטרקציות - זה קורה גם בטלוויזיה. לחשוב שאנשים רבים יפנו 40 דקות מזמנם כדי להקשיב לפודקאסט מפספס את רוב קהל היעד, אלא אם כן מראש רוצים לכוון למעטים", ומפספס לחלוטין את התכונה השלישית למעלה של פודקאסטים.

לא מפנים זמן בשביל לצרוך פודקאסטים: צורכים אותם בזמן שממילא "מבוזבז".

כבר כמה שנים אין לי טלויזיה בבית. לא מסיבות אידאולוגיות, אלא מהסיבה הפשוטה שאף פעם לא הצלחתי "לפנות זמן בשביל להקדיש למדיה"- התכנים בטלויזיה שרציתי לצרוך לא היו אף פעם בזמן שרציתי לצרוך אותם (והקלטה של תוכניות לא משנה את העובדה שעדיין צריך לפנות זמן לעבור על לוח השידורים ולתכנת את הוידאו), ולכן בסופו של דבר הפסקתי לצפות בטלויזיה בכלל.  אילו כל התוכניות בטלויזיה היו מסופקות במודל משולב של פודקאסט ו־VOD בתשלום סביר, אולי הייתי רוכשת מקלט טלויזיה. עד אז אני בלי וזה לא מפריע לי (יש מספיק דרכים אחרות לצרוך את המדיה). בכלל, כל המודל של ערוצים ולוח שידורים בטלויזיה נראה לי מיושן ומיותר, אבל זה כבר שייך לפוסט אחר...

בכל מקרה, הנקודה היא שאילו האזנה לפודקאסטים הייתה דורשת "פינוי זמן עבור המדיה" פשוט לא הייתי מאזינה להם.

יותר מזה- בגלל האוטומטיות של הורדת הפודקאסטים והניידות שלהם, לא צריך לפנות זמן בשביל להתארגן עבור המדיה- הקבצים יורדים לנגן ומחכים בשקט לכך שאקרא להם להאזנה במקום ובזמן המתאימים לי.

בכך פודקאסטים הם הדבר הקרוב ביותר שאני מכירה לאידאל של "התוכן שאני רוצה מתי שאני רוצה במקום שאני רוצה". 

דבר נוסף- גל כותב על גיקים ועל ה־tcast, שני פודקאסטים שהם למעשה באותו פורמט, ואז הוא מגיע למסקנה שהוא לא אוהב פודקאסטים. זה קצת כמו לקרוא כמה בלוגי פקאצות בישרא ואז להגיע למסקנה שלא אוהבים בלוגים (ונראה לי שקוראי הבלוג הזה מודעים לכמה זה מגוחך).

גם אני לא אוהבת את הפורמט הזה (ושום דבר נגד אלו שעושים את הפודקאסטים האלו)- עניין של טעם אישי. אבל זה לא הפורמט היחיד שיש!

אחזור שוב על כמה המלצות שלי לפודקאסטים שמוצאים חן בעיני- יש גם אחרים, בפורמטים אחרים. כאן כמו בבלוגים "פודקאסט" הוא פלטפורמה, ויש מקום לסוגים רבים של פורמטים:

* תוכנית התעמלות עם מוזיקה קצבית ו“אמרות מוטיבציה“.
http://www.marinaspodcast.com/
* תסכיתים- גם תסכיתי רדיו ישנים, וגם audio dramas שנכתבו והוקלטו במיוחד לפודקאסט.
http://sonic.libsyn.com/
* חדשות מדע וטכנולוגיה מאחד המגזינים המודפסים החביבים עלי.
http://www.newscientist.com/podcast.ns
* תוכנית מדע מהרדיו הציבורי בארה“ב, מהדורת הפודקאסט
http://www.sciencefriday.com/
* חובב מד“ב ופילוסופיה בתוכנית העוסקת ברעיונות פילוסופיים כפי שהם מתבטאים ביצירות מד“ב שונות
http://thesciphishow.blogspot.com/
* הקלטות מהרצאות בכנסים, וראיונות עם אנשים מתעשיית ההיי-טק
http://www.itconversations.com/
* ארכיון של תוכניות תעודה מה-bbc, בפורמט פודקאסט.
http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/documentary_archive/
* אדם בודד מדבר על טכנולוגיה, מחשבים ועוד. פודקאסט מצויין, וחבל שהוא מתקשה להתמיד
http://overclocked.libsyn.com

כהכנה למעבר לשרת אחר, סגרתי את התגובות בבלוג.

כשהמעבר יושלם, אפתח אותן שוב מחדש.

סליחה על חוסר הנוחות :-) 

שוב הגיע הזמן לעדכן:
במעבר לשרת החדש, העברתי מן הסתם את כל בסיס הנתונים שמכיל את הבלוג.
המעבר "הקפיץ לי לעין" את אחת הבעיות המרכזיות שמהן סבל הבלוג הזה: ספאם. תגובות ספאם והפניות (trackbacks) ספאם.
אמנם התוכנה של הבלוג סיננה אותם היטב, והם לא הופיעו בבלוג עצמו, אבל הם כן הצברו בבסיס הנתונים.

יותר גרוע- בגלל הנפחים האדירים בהם היה מדובר, השרת (הקודם, שעבר ממנו גם מסיבות אחרות) פשוט היה על הברכיים.
ב-24 השעות לפני שסגרתי את התגובות, הבלוג הזה ספג כמעט 200,000 (כן, מאתיים אלף) תגובות ספאם/הפניות ספאם.

קל להבין למה השרת היה על הברכיים... למעשה, זו פשוט התקפת DDOS.
לפני שאפתח את התגובות מחדש, אני צריכה למצוא דרך לעצור את כל הספאם הזה.
כאמור, סינון הוא לא מספיק טוב- בתגובות בכל מקרה מעובדות, ותופסות משאבים.
אפשרות אחת היא CAPTCHA. אבל אני שונאת אותן, והרי "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"

אפשרות אחרת היא חיוב משתמשים להיות רשומים בשביל להגיב- לא בחשבון כאן (מי רוצה לנהל משהו כזה?), אלא במשהו בסגנון typekey או OpenID (למשתמשי LJ כבר יש חשבון OpenID, כך שזה חוסך להם). השאלה היא האם יש שירות פופולרי מספיק שלא יבריח מכאן יותר מידי מגיבים.

אפשרות נוספת היא חיוב השימוש ב"תצוגה מקדימה" לפני שליחת תשובה. הבעייה היא שהבנתי שהספאמרים כבר מתחילים להתגבר על זה :-(

רעיונות נוספים? העדפות?
כתבו לי למייל- אני שם...

קודם כל- המון תודה לאלו שטרחו והגיבו במייל לפוסט הקודם שלי!
קיבלתי הרבה הצעות שונות ומענינות. בנתיים החלטתי ללכת על השיטות הפשוטות: לשנות את שמות הסקריפטים לתגובות משמות ברירת המחדל, ולהתקין את Bad Behavior.
כמה כלים נוספים שהוצעו (ושאולי אשתמש בהם בעתיד, אם יהיה צורך): Movable Type NoHarvester plugin, OpenID Comments for Movable Type, ו-CCode and TCode (שמזכירות לי קצת את ההצעה של שחר שמש).

והיה גם ניצן ששלח הצעה מקורית:

גבי את קובץ שליחת התגובות שלך.
קחי קובץ בנפח מכובד (נניח 40 מגה) ושני את השם שלו לשם של קובץ ההוספת תגובות שלך.
שימי את קובץ הוספת התגובות שלך במקום אחר, ובשם אחר וכמובן שני את
ההתיחסות אליו בתוך התבנית שלך.

עכשיו - תני לבוטי הספאם הנחמדים לנסות ולהוריד את קובץ הוספת התגובות שלך.

שוב תודה לכולם- נראה איך זה יעבוד...

כצפוי, נפתחו התגובות והספאם התחיל לזרום. עד שאחליט על המהלך הבא, תגובות של משתמשים לא מזוהים יחכו למודרציה ידנית.
תגובות של משתמשים מזוהים (שזוהו באמצעות OpenID [אגב- אם יש לך בלוג ב-LiveJournal- הכתובת של הבלוג שלך היא הכתובת להכניס] או TypeKey) יאושרו אוטומטית.

במקביל, גם התבניות עורכות מקצה שיפורים ושיפוצים, כך שצפוי כאן אבק בימים הקרובים.

(כן, אני מתעצלת לעשות הכל על מערכת staging. לכן שינויים יראו תוך כדי עבודה כאן. shoot me).

אחרי שבוע בארה"ב, אני כרגע באנגליה (אבל אהיה חזרה בישראל לפני סוף השבוע).
כמה הערות קטנות שהצטברו אצלי:
* חנן מפנה לתגובה שלי אצל חנית בה ציינתי בדרך אגב שאחת הקפיטריות בגוגל הגישה אוכל מיוחד לפורים, וכותב ש:

ואת זה לא תקראו בשום עיתון. בשביל זה יש בלוגים!

מחר יתקיים אירוע יום גוגל באוניברסיטת תל-אביב. אני ועובדים נוספים ממרכז הפיתוח בתל-אביב נהיה שם- נדבר עם סטודנטים, נדגים מוצרים, וגם נחלק מתנות :-)
יהיה קל לזהות אותנו- כל עובדי גוגל יופיעו שם עם חולצות פולו שחורות עם הכיתוב "Google Tel-Aviv".
אם אתם קוראים את הבלוג ותהיו שם מחר- תרגישו חופשי להגיד לי שלום.

לוח הזמנים

10:00-12:00, לובי בניין שרייבר
חידות מחשבה טכניות מול המחשב. כל אחד יכול להשתתף, ובין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים, כולל אייפוד.

12:00-14:00, בניין שרייבר, חדר 006
פרופ' יוסי מטיאס, מנהל מרכז הפיתוח בתל-אביב, יציג את גוגל, הטכנולוגיה והתרבות של החברה. זו גם הזדמנות להפגש עם "ציידי ראשים" של גוגל, ולהשאיר קורות חיים.
אחרי ההרצאה יחולקו מתנות- כולל חולצות :-)

14:00-15:00, לובי בניין שרייבר
הדגמת מוצרים
מהנדסים ממרכז הפיתוח יציגו מוצרי גוגל שונים, ויענו לשאלות. יהיו מהנדסים אחרים ש"סתם" יסתובבו בקהל וישוחחו עם הנוכחים. אם אתם סקרנים לגבי החברה ומי שעובד בה- זו ההזדמנות שלכם לקבל תשובות.

נתראה שם!

אני לא יודעת איך זה עם בלוגרים אחרים, אבל שמתי לב אצלי ליחס הפוך בין זמן ונושאים לכתיבה בבלוג: כשיש לי זמן לכתוב בבלוג, אין לי רעיונות (או כוח) לכתוב. כשיש לי רעיונות על מה לכתוב (וגם אנרגיה להשקיע בזה), כבר אין כ"כ זמן לכתוב... אז קבלו בזאת ראשי-פרקים לפוסט(ים) שאולי עוד יכתבו:

• גרסה חדשה של נאו-אופיס למקינטוש  שוחררה היום, בזמן שאני הייתי עסוקה בלכתוב תגובות התוהות עד כמה אנחנו באמת צריכים את הקונספט של "חבילות משרדיות".
• צעצועים כמו Segway הם ממכרים בטירוף. מצד שני, גם עליהם יש לי תלונות (בעיקר שהסיבוב עליו הרבה פחות אינטואטיבי מהנסיעה קדימה או אחורה).
• באתר last.fm הגעתי למעל 10,000 האזנות בפרופיל שלי. כבר כמה זמן אני מתכוונת לכתוב פוסט(ים. יש כאן חומר ליותר מאחד) על השירות הנהדר הזה. כן, אני אפילו מנוייה לגרסה בתשלום.
• הדרך הבטוחה לקבל סרטי פרופגנדה/קונספירציה (או סתם סרטים מוטים): לחפש truth בגוגל וידאו. מהצד החיובי, זה מעניין לראות את הזוגות בהם סרטים שונים מסתדרים להם: An Inconvenient Truth מול   
  The Great Global Warming Swindle, או Loose Change 2nd Edition Recut מול Screw Loose Change - Not Freakin' Again edition. יהיה מעניין לדעת איזה אחוז מהצופים צופה בזוג המלא, איזה צופה באחד באופן מקרי, ואיזה בוחר מראש לצפות בסרט הקרוב יותר להשקפת עולמו.
• לסיום: החסרון בשימוש באוזניית Bluetooth קטנה? אתמול שכחתי את האוזנייה בכיס של מכנסי הדגמ"ח שלבשתי, והם כמעט הלכו לכביסה עם האוזניה (מישהו מכיר במקרה אוזניות bluetooth עמידות למים?). על זה נאמר: אופס.
  

צביקה בשור כותב בבלוג שלו בתפוז על כך שסגרו לו את החשבון בקפה דה-מרקר בעקבות חילוקי דעות על תמונת המשתמש שלו.

אכשהו, הסיפור הזה משתלב לי היטב בהרגשת התהייה שיש לי כל פעם שאני נתקלת באתר הזה.

בפעם הראשונה ששמעתי עליו, דווקא שמעתי דברים מסקרנים ("רשת חברתית מקצועית! כמו linkedinאבל ישראלי!"). ניגשתי לאתר, והדבר הראשון שביקשו ממני היה לפתוח חשבון.

יש לי כבר הרבה יותר מידי חשבונות באתרי אינטרנט. כיום אם מישהו מבקש ממני לפתוח חשבון, אני רוצה סיבה- למה כדאי לי לפתוח חשבון אצלכם? מה יצא לי מזה?
ואם מדובר בקהילה, על אחת כמה וכמה- אני מעדיפה להיות lurker שקטה, לראות אם בכלל נוח לי בקהילה ואם האופי שלה מתאים לי, ואז לשבת לקרוא בשקט עד ש"ארגיש בבית" ואחליט לצאת מהצללים.

שוטטתי קצת באתר קפה דה-מרקר, אבל בכל מקום אליו ניגשתי, הוא חסם לי את השוטטות ודרש שקודם כל "ארכוש שם דירה" (אפתח חשבון) ורק אח"כ אוכל להחליט אם השכנים נאים בעיני.

אמרתי "לא תודה. אני מעדיפה לא לקנות חתול בשק" והלכתי מבלי לפתוח חשבון.

אחרי אישזהו זמן, נתקלתי בלינק לפוסט שנשמע לי מעניין באחד הבלוגים שם. ניסיתי לגשת, וגיליתי שרק משתמשים רשומים יכולים לקרוא פוסטים.

וויתרתי בפעם השנייה.

מאז עבר זמן. קפה דה-מרקר פתח את הגישה לקריאת הבלוגים לכולם. נכנסתי לשוטט שוב. ממשק עמוס בדברים לא מענינים ולא קשורים, כשהתוכן עצמו תופס שטח זעיר מהמסך. והמשתמשים, כתגובה טבעית על העיצוב, הקפידו לכתוב פוסטים קצרים ככל האפשר, ויחסית נטולי תוכן. אם אכן מסתתר שם תוכן איכותי ומעניין (ואני מניחה לאור מספר המשתמשים שיש שם לפחות קצת כזה) אין לי שום דרך כקוראת שרק רוצה לדגום לפני שאני מחליטה אם להכנס לשכונה לדעת שהוא קיים.

מכל הביקורים האלו בקפה יצאתי עם אותה תחושה חזקה: מישהו כאן מנסה ליצור קהילה "מלמעלה", ואין לו ממש סבלנות לחכות לראות איזו מן קהילה תצמח "מלמטה" -ואם אכן יצמח משהו כזה, הוא מאוד יתאכזב ויתעצבן אם היא לא תהיה מה שהוא דמיין (ובכך יפסיד את כל הכיף שבבניית קהילה, שהיא אף פעם לא נהיית מה שדימיינו מראש).

לעומת קפה דה-מרקר, מעניין לי לראות קהילה מקבילה שצומחת בערך באותו הזמן, ושעושה סימנים שהיא ההפך הגמור (ובכך הרבה יותר מענינת): הקהילה של בלוגלי.
אז נכון שהקפה זה בעיקר רשת חברתית ובלוגלי הם בלוגים, אבל קהילת בלוגים תוססת יוצרת מאליה רשת חברתית פעילה.

ואם אומרים שהקפה הוא עסקי בעוד בלוגלי הוא יותר אישי- אז כמובן השאלה היא למה קפה ולא linkedin, המכיל גם כך הרבה ישראלים, אבל לא מוגבל אליהם (ומי רוצה להגביל את הרשת החברתית שלו רק לחלק של הרשת שיושב במדינה מסויימת וקורא שפה מסויימת?), ומרגיש הרבה יותר "עסקי" מדה-מרקר (שלא עשה עלי רושם עסקי במיוחד, ואם יש לו שם פיצ'רים לקהל העסקי, הם הצליחו להחביא אותם טוב מספיק שלא ראיתי אותם).

אז יכול להיות שאני סתם לא בקהל היעד של קפה דה-מרקר ואז די מובן למה "I don't get it". יכול להיות שבדה-מרקר בונים בעיקר על אלו שהחברים שלהם כבר ברשת שלהם (והחברים שלי בדרך כלל ב-LJ, Linkedin או סתם עצמאיים), ויכול להיות שזו סתם עוד נקודה שבה אני מוזרה (גם כשלכולם היה חשבון באתר "חבר'ה" לא טרחתי לפתוח אחד ולא לגמרי הבנתי על מה הרעש).

זה לא ממש משנה- אין לי לפוסט הזה ממש פואנטה, חוץ מזה שהסיפור של צביקה מסתדר לי מאוד עם הרושם שהיה לי עד עכשיו מאתר הקפה. יכול להיות שיש כאן תובנה מענינת, ויכול להיות שלא.

עדכון אסוציאטיבי: גם שרון כותבת על הקפה

כשהכנתי את הפוסט הקודם, שמתי לב לכמות המקום שנשארה לי בדיסק הקשיח.
מה שהביא אותי למסקנה הבאה: יש שלושה דברים בעולם (לפחות) שאין כזה דבר "יותר מידי" מהם:

1. נפח של דיסק קשיח
2. כמות זכרון RAM
3. פיקסלים על המסך

מי אמר גיקית? ;-)

סבא שלי לא היה בשואה. טוב, זה לא לגמרי נכון: הוא אכן היה במחנות- אבל בתור משחרר, לא בתור קורבן.
שני הסבים שלי התנדבו לצבא האמריקאי. אחד הוצב באלסקה. השני היה באירופה.

כשהייתי ילדה, הסתקרנתי לשמוע ממנו מה הוא עשה כחייל באירופה- האם נלחם? מה ראה? מה הרגיש?
מכיוון שהוא חי בארה"ב ואני בישראל, הוא הקליט קלטת בה סיפר על חוויותיו כחייל צעיר (בן 19) בבעלות הברית וכמשחרר של מחנות, ושלח לי בדואר.

שנים רבות חשבתי שהקלטת אבדה, עד שיום אחד דוד שלי גילה שהיה בידו עותק שלה. אחרי התלבטות לא ארוכה, הדוד העלה עותק דיגטלי של הקלטת ל-archive.org.

לפני כשנה וחצי סבי נפטר.

אני מקדישה את הפוסט הזה לזכרו, ולזכר היהודים שהתגייסו לעזור לאחיהם בעת מצוקה.

לא רק באירופה בשנות הארבעים, אלא גם בימנו, בעידן התקשורת הגלובלית. והעולם עדיין (ברובו) שותק.
אז מה עשינו היום בשביל להפסיק את השואות של בני אדם אחרים?

• צפון קוריאה
• דארפור

הלקח שהעולם הפיק מהשואה הוא שרצח עם אפשרי, ומאז רצח העם נהפך להרבה יותר נפוץ

סתם תזכורת קטנה- גם כשאני לא מעדכנת את הבלוג, אני עדיין מעדכנת את מדור “דיאטת קריאה” המופיע כאן בצד ימין של האתר.
למי שלא שם לב, המדור מכיל קישורים לפוסטים מענינים שמצאתי בקורא הרסס שלי (שאנשים אחרים כתבו).
יש כאן קישור לדף המלא שלו (בו אפשר לראות גם פוסטים ישנים יותר ששיתפתי), וכמובן פיד רסס משלו.

ואם בא לכם דווקא לקרוא דברים שאני כתבתי, יש עדיין הרבה מאוד פוסטים בארכיון של הבלוג.

קריאה נעימה ☺

הבלוגספירה גועשת (ובצדק) על הצעת חוק האחרונה על צנזורה של האינטרנט בישראל במטרה המוצהרת של הגנה על ילדים מפורנו, אלימות והימורים. במקום לחזור על מה שאחרים כתבו מצויין, אני רוצה להתייחס לזווית אחרת, אותה לא ראיתי מוזכרת: מהם מקורות החשיפה היום של ילדים (בני 15 ומטה) לפורנו ברשת?
יש שני מקורות נפוצים שלא ממש מוזכרים בשיח הזה: ספאם ותוכנות פרזיטיות המקפיצות חלונות פופ-אפ עם תכנים פורנוגרפיים.
החדשות הטובות הן שהרבה פעמים יש קשרים בין ספאם לפרזיטים- הרוב המוחלט של הספאם נשלח ע“י מחשבי ”זומבי“ הנגועים בתוכנות פרזיטיות.
החדשות הרעות הן שבאלו כמובן הרבה יותר קשה להלחם מאשר סתם לסגור את האינטרנט.
למשל, מכיוון שהממשלה שלנו מממנת שולחי ספאם (ובעקיפין) שולחי פרזיטים.
למשל, מכיוון שיש כנראה קשר די הדוק בין שולחי דואר זבל (למעשה, מפעילי רשתות הזומבים), כותבי הפרזיטים והפשע המאורגן.

שיטוט מהיר בפורומי תמיכה למינהם (או סתם קפיצה לביקור אצל חברים ושכנים והצצה במחשב שלהם) תראה כמה נפוצה היא הדבקה בתוכנות פרזיטיות. שלא לדבר על מקרים מתוקשרים כמו המורה שנשלחה לכלא בארה”ב אחרי שתוכנה פרזיטית במחשב הקפיצה תמונות פורנו בכיתה.

זה מהצד של הפרזיטים. מהצד של הספאם, יהיה סביר להניח שאצל ילדים ונוער, שימוש בדואר אלקטרוני מבוסס רשת יהיה נפוץ יותר מאשר שימוש בדואר אלקטרוני אצל הספק. אז כמה דואר זבל עם תכנים “פוגעניים” הם מקבלים? כמו בכל הצדדים האפלוליים משהו של האינטרנט, קשה לקבל נתונים מדוייקים. אני יודעת- חיפשתי.

ספאם ופרזיטים כמקור לחשיפת ילדים לפורנו לא אומר שצריך לרוץ לחוקק חוקים חדשים במיוחד בשביל זה.
למעשה, במקומות מסויימים בארה“ב ניסו לעשות בדיוק את זה. התרגיל לא ממש עבד, לפחות בצורה הוא נוסה, עם מאגר מרכזי המכיל מידע מי יכול לקבל דואר עם פורנו ומי צעיר מידי. המאגר נוצל לרעה.
נשמע מוכר?

מהנקודה הזו לקחתי את הטיוטה של הפוסט הזה תריסר פעמים לתריסר כיוונים שונים. וכל פעם מחקתי את מה שכתבתי, מסיבות שונות.
מכיוון שאני כותבת את הפוסט הזה כבר שבוע, והשעון מתקתק, אני פשוט משחררת אותו לרשת האינטרנט כמו שהוא כרגע, כזווית נוספת (כאילו שחסרות...) המראה כמה החוק המוצע הזה מטופש, רע, גרוע, מטומטם, לא ישים ולא יעיל.

ומה שיותר עצוב מהעובדה שנציגי הציבור בארץ מציעים אותו- היא העובדה שיש אנשים שלא רואים לפחות אחת מכל הסיבות שבגללם מדובר בחוק רע, גרוע, מטופש, בלתי ישים, בלתי דמוקרטי, ובכל מקרה לא יגן על ילדים רכים משום דבר.

---
טוב, הפוסט הזה שוכב אצלי בטיוטות מאז ה-25 במאי. התלבטתי אם לפרסם אותו בכלל או לא, ובסוף החלטתי על כן- as is, ללא קישורים.
עדיף מאוחר...

Related Tags:

קפצתי היום להעלות תמונה באתר אחסון התמונות ImageShack, ופתאום קלטתי טקסט “מוסתר” בפינה הימנית העליונה של האתר (בחלק המודגש בתמונה):

סתם מסקרנות: למישהו יש מושג מה משמעות הטקסט? (המספר אינו תואם את מספר ה-ip שלי, כך שהאפשרות הזו יורדת)
הניחוש שלי יהיה משהו שקשור למספר בילד התוכנה שלהם/מידע debug כלשהו, אבל יהיה נחמד לשמוע מה אחרים יודעים.

כמה עדכונים מהירים על כנסים הבאים עלינו לטובה:

הכנס לפתרונות פתוחים למחשוב משרדי

בשנים האחרונות הולך וגדל מספר המשתמשים במוצרי הקוד הפתוח למחשוב משרדי בקרב עסקים קטנים ובינוניים ובקרב המגזר השלישי. התוכנה הפתוחה מוזילה עלויות רישוי, משחררת את המשתמש מסחרור השדרוגים הנכפים על ידי הספק היחיד, ופותחת אפשרויות לשימוש בחומרה זולה וידידותית יותר לסביבה. "הכנס לפתרונות פתוחים למחשוב משרדי" הוא הכנס הראשון מסוגו בישראל המציג את מגוון הפתרונות המתקדמים לתוכנה הפתוחה למחשוב משרדי ודן בהטמעתם בארגון ובהערכת תועלתם.

הכנס יערך ביום רביעי ה 20 ליוני 2007 משעה 15:30 עד לשעה 20:30 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

הכנס מיועד למשתמשי התוכנות החופשיות, למנהלים, ולמנמ"רים השוקלים מעבר לתוכנה חופשית בארגון. למרצים בכנס ניסיון מוכח בהטמעת פתרונות פתוחים בארגונים מסוגים שונים. הגברת סופי גוטייה, מנהלת פרויקט "אופן אופיס" בצרפת ומחברת ספרים רבים על "אופן אופיס" תדבר על שיטות הטמעה של "אופן אופיס" בארגון . נציג משרד האוצר ידבר על ההיבט הציבורי של תוכנת הקוד הפתוח. נציגי חברות התומכות בפתרונות קוד פתוח למחשוב משרדי יציגו את התוכנות לבאי הכנס. יחולק תקליטור עם תוכנות חופשיות שונות כולל גרסה עדכנית של "אופן אופיס" בעברית. כל ההרצאות תהינה בעברית למעט הרצאת אחת של אורחת מחו"ל.

למרות שאני פחות פעילה בעניני אופן אופיס בשנה האחרונה, אהיה שם (וגם אדבר קצת)

Blogference- כנס בלוגרים בינלאומי

בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה יארח את "בלוגפרנס", כנס הבלוגרים הבינלאומי, שיערך בתאריכים 1-2 ביולי 2007. הכנס ידון בהיבטים ובסוגיות השונות הנובעים מתופעת הבלוגו-ספירה, ההולכת ומתפשטת. כנס ה"בלוגפרנס" משלב את ההיבט האקדמי והמעשי של ניהול בלוגים וידון במחקרים העדכניים ביותר בתחום וכן במרכיבים חדשים של התופעה.

דיברתי בשבוע שעבר עם המארגנים בטלפון- אני עדיין לא יודעת אם אלך, אבל אם כן, הוא אמור להיות מעניין מאוד. בין השאר, יהיו שם שני החבר'ה מ־ask a ninja.

כנס יוניקוד ה־31

Track 3 - Gmail BiDi Enabling - A Case Study from Two Perspectives
The Hebrew and Arabic versions of Gmail support bidirectional text editing. This talk gives a little "behind the scenes" peak into the process and issues of creating this bidi version of gmail, given from a dual perspectives- developer's and QA's. Topics include: Creating generic technical solutions for common problems (CSS changes, bracket handling, text layout order control), bug management strategies, better bug reporting enabling communication of complex issues and faster fixes and suggestions we have for future BiDi projects.
Presenters:
Shoshannah Forbes SQA Engineer,
Shanjian Li Software Engineer,
Google

הפרטים המלאים נמצאים באתר הכנס.

זיו קיטרו, מחצית מצמד "מופע השוליים של קיטרו" (החצי השני הוא ניר קיטרו, אחיו) הוא גולש פעיל בפורומים השונים בעברית המוקדשים למקינטוש. "מופע השוליים" עצמו הוא אחד הפודקסטים הוותיקים בעברית. לאחרונה "מופע השוליים של קיטרו" התחיל במבצע חלוקת תוכנות חינם לגולשים (פרטים- בסוף), ואני החלטתי לנצל את ההזדמנות ולערוך עם זיו ראיון קצר ב-email.

כפעיל בפורומים של מקינטוש וכבלוגר הכותב על מק אתה מן הסתם מקינטושאי בעצמך. איך הרומן שלך עם המקינטוש התחיל?

את המק הכרתי דרך ניר שחלם על אחד במשך שנים. לפני כמה שנים הוא קיבל ibook והיה מאושר. הזלתי ריר ובחנתי את האפשרויות אבל זה לא יצא לפועל. לפני שנה, כאשר יצא המקבוק פרו הראשון, ניר היה בחו“ל יחד עם ההורים שלי לרגל עבודה. הם צלצלו אלי מהדרכים בדיוק כשהמחשב שלי (HP PAvilion) מת תוך כדי עבודה. עבדתי על פרויקט יקר ולא ידעתי איך לעכל את העובדה שאני מתחיל את הכל מההתחלה. ההורים שלי שמעו את הקול שלי ושעה אחרי זה ניר צלצל ואמר ”עכשיו אתה יכול לשאול מה עושה אינטל בתוך המק שלך“ הוא התייחס כמובן לפרסומות של אפל במעבר לאינטל.
מאז אני והמקבוק פרו לא ניתנים להפרדה.

פודדקאסט ומק די הולכים ביחד...

שמישהו יסביר לי בבקשה: בזמן האחרון תפוז ו־ynet מלאים בפרסומות לאיזה סופרמרקט.

מכיוון שאני תמיד אשמח לסופרמרקט מקוון נורמלי (ולא הזוועות של נטסל/בלו סנטר) אפילו לחצתי על אחת המודעות.

ומה גיליתי? אתר פלאש, עם הרבה תמונות, אבל ללא שום אפשרות לרכוש אונליין- הפרסומת היא לסופרמרט אופליין.

מה בדיוק ההגיון בלשפוך כסף בפרסום אונליין, למוצר שנראה כביכול שהוא אונליין, אבל הוא למעשה מוצר אופליין? מה בדיוק המפרסם חשב שם?

דרך אפי "קודח" פוקס יצא לי לקרוא ויכוח שנערך עם חב"ה (שדווקא כפמיניסטית אני משתדלת להמנע מלקרוא דברים שלה- חבל על העצבים), ושם נתקלתי בפנינה הבאה:

בנוסף, אותן ערכות סינון - בין אם דרך הספק ובין אם במחשב ובין אם שניהם גם יחד - יעילות וקיימות רק עבור משפחות ממעמד בינוני מבוסס יחסית. לכן, להמון המון נערות ונערים אין בכלל מחשבים בבית והם גולשים לא מביתם, מקפה אינטרנט ועוד, ולא ניתן לסנן להם כלום.

בואו נבדוק רגע את העובדות:
* לפי החוק המוצע, סינון הוא לפי חשבון אינטרנט, לא לפי מחשב.
* באינטרנט קפה גולשים לא רק ילדים.

נניח שהחוק המוצע יתקבל. יקרה אחד מהשניים:
1) בעל אינטרנט הקפה יוותר על הסינון, וכולם יקבלו אינטרנט לא מצונזר, בדיוק כמו היום (כמובן שהבעלים של אינטרנט הקפה יכול להתקין תוכנות סינון על עמדה אחת או יותר ולנתב קטינים לעמדה המסוננת. את זה הוא יכול לעשות גם היום).
2) בעל אינטרנט הקפה לא יוותר על הסינון (אולי הוא חושש שהרשימה של מי שוותר על הסינון תדלוף, ויתקפו אותו גם אם שלא בצדק על כך שהוא לא מגן על נפשם הרכה של ילדים), ובגירים המשתמשים באינטרנט הקפה יוכלו להשתמש רק באינטרנט מצונזר.

בכלל, ההנחה בחוק שחיבור אינטרנט אחד==אדם אחד מוזרה מאוד, בלשון המעטה. מצד שני, כשחושבים על הלחץ החברתי בקבוצות מסויימות שלא להשתמש באינטרנט חופשי, ההנחה הזו פתאום נראית הרבה פחות מוזרה.

ותזכורת- תוכנות סינון מסננות לא רק פורנו. יש לי חולצה ישנה של Peacefire (שלצערי מסומרטטת כיום מכדי ללבוש) שבגב שלה יש רשימת כתובות אתרי אינטרנט שנחסמו על ידי תוכנות סינון. אחרי קריאת הרשימה הזו, מישהו עוד יכול לחשוב שמדובר במאבק בין מאוננים לבין חרדים על נפשם של ילדים?

פדיחה- תוכנה שולחנית שהשתמשתי בה לעדכון הבלוג פרסמה בטעות טיוטה לא גמורה של פוסט שהיא הייתה אמורה לשמור בתיקיית הטיוטות.

אני מקווה שהפוסט המלא יתפרסם ביום ראשון (אני צריכה להעלות אליו קבצים שאין לי על המחשב הזה).

בנתיים- סליחה על הבלגן.

(נכתב במסגרת פרוייקט כתיבה קבוצתית- עשרה)

אז פתחתם חשבון ב-last.fm, התקנתם את התוסף לתוכנת המוזיקה שלכם, האזנתם למוזיקה שלכם, ועכשיו יש לכם בחשבון סטיסטיקות שונות, כמו לאיזה שיר הקשבתם הכי הרבה בשבוע האחרון, ומהי הלהקה להם האזנתם הכי הרבה בשלושת החודשים האחרונים. ואז תהיתם מה עוד אפשר לעשות עם החשבון שלכם ב-last.fm?
אז חוץ ממגוון האפשרויות הקיים באתר עצמו (החברים שלכם, השכונה שלכם, הקבוצות להן הצטרפתם וכו'), יש מגוון לא קטן של צעצועים שכתבו אנשים.

רוב הכלים מייצרים בסוף קוד אותו אתם יכולים להוסיף לפרופיל האישי שלכם (אפשר לראות כמה דוגמאות בפרופיל שלי).

הנה עשרה מתוכם:

מקבץ של קישורים שהצטברו אצלי, שכל אחד לבדו לא שווה פוסט.

• הקאפצ'ות המוזרות ביותר ( דרך: היתוך קר למפגרים)
• עצות יופי מהגהנום
• והאחות של הפריט מלמעלה- מתכוני עבר מהגהנום
• לא לילדים, ולא לגלישה ממקום העבודה: פיספוסי פורנו
• סינים, יפנים- מה זה משנה? קומיקס גזעני אמריקאי מתקופת מלחמת העולם השנייה
• פורסם לפני כשבועיים בפורום בוני אתרים בתפוז: הרצאה מצויינת של החבר'ה מיאהו על ג'אווה סקריפט, השפה הכי פחות מובנת בעולם.
• והרצאת ההמשך, על ה-DOM, מעולה למי שרוצה להבין איך הגענו למה שיש היום. חלק ראשון חלק שני חלק שלישי

ובלי קשר לכלום- יש לי חמש הזמנות לתוכנת המקינטוש המצויינת Skitch. מי שרוצה- שישלח מייל.

בשקט בשקט, בשבועות האחרונים עבדתי על פוסט מקיף העוסק בכשל כליות בחתולים. הכל מוכן, יש אפילו גרסת pdf (זהירות, קובץ PDF גדול) למי שרוצה להוריד ולהדפיס, ורק התלבטות אחת נשארת:
לכמה חלקים (אם בכלל) לחלק את הפוסט?

מדובר בכ-3000 מלה, לא קצר, שאמנם מחולקים לפרקים, אבל כל פרק נראה לי קצת מכדי לעמוד בפני עצמו.

ככה שאני תוהה- כמה לחלק? איפה לשים את החלוקה?

רעיונות?

שדרגתי את הבלוג לגרסה 4.01 של movableType (היה גרסה 3.35 קודם). ברפרוף מהיר נראה שהכל (כמעט) בסדר- אני בדרך לתקן את הדברים הקטנים שנשברו, ואני מקווה שאספיק גם לשדרג קצת את התבניות (לא יהיו שינויים נראים לעין בתבניות- בעיקר מדובר על שינוי קוד כדי להתאים לפיצ'רים חדשים).

בנוסף לדברים הקטנים שנשברו, יש עדכון משמעותי למערכת ה-OpenID בתגובות. צפו שיהיו בעיות להגיב בשעות הקרובות עד שאגמור לסדר את הכל.

עדכון: בלעכס. מסתבר שמבנה התבניות ב-MovableType השתנה משמעותית בין הגרסאות, מה שמעמיד אותי בפני הבחירה: להשתמש בתבניות הישנות ושהתגובות לא יעבדו (בגלל השדרוג של OpenID) או לעבור לתבניות ברירת המחדל החדשות ולהעביר אליהן את העיצוב שלי.

למעשה, התבניות החדשות מכילות קוד נקי הרבה יותר, וחלוקה שתחסוך עבודה לטווח הארוך. בנתיים הבלוג נמצא בהיבריד מכוער. נראה כמה זמן יקח לי להחזיר אותו למצב סביר.
אוף.

אני כותבת כרגע מהיום השני של כנס היוניקוד המתקיים בסן-חוזה, קליפורניה. ההרצאה שלי (על יצירת הגרסה העברית והערבית של gmail) תהיה רק מחר, אבל נראה לי שכבר יצרתי לעצמי שם של זו שמוצאת באגים בתמיכה בעברית ובערבית בכל מקום :-)

בסה"כ ההרצאות כאן מענינות והאנשים נחמדים.
מייקל קפלן ממיקרוסופט התגלה כדמות דומה מאוד למה שמוצג בבלוג שלו (דבר שתמיד מפתיע אותי מחדש כשזה קורה). הוא הגיע עם מקבוק פרו 17" המריץ גם ויסטה וגם OSX. יצא לנו לשוחח לא מעט, ובין השאר הדגמתי לו כמה מהבעיות שיש בתמיכה העברית של מיקרוסופט אופיס למקינטוש (שלצערו, מופיעות גם בגרסת הבטא של גרסת אופיס מקינטוש הבאה המותקנת ב-OSX שלו).

אם כבר מיקרוסופט: היו שם כמה חבר'ה מצוות הפיתוח של מיקרוסופט Live, והיה מעניין למדי לדבר איתם. הם היו מאוד מעונינים לשוחח על עניני תמיכת עברית וללמוד כמה שהם יכולים על הנושא- מסתבר שאין להם אפילו איש QA אחד דובר עברית בצוות. מי שרוצה לעבוד בזה- נראה לי שיש לו סיכוי לא רע להתקבל :-)

אתמול הייתה הרצאה של כמה חבר'ה מאפל על תמיכה רב לשונית של OSX. הם היו במצב המוזר של לדבר על OSX לאופרד, אבל לא לקבל אישור להציג אותו...
החדשות הטובות: יש בלאופרד שיפורים בתמיכה בתצוגת טקסט עברי וערבי.
בנוסף, אחד הפיצ'רים החדשים הוא כלי מותאם אישית למפתחים ליצירת מילונים (של ביאורים או תרגומים) כמו המילון הקופץ שיש כבר בטייגר, וכבר משולבת שם תמיכה בוויקיפדיה (בכל השפות של וויקיפדיה), כך שאפשר למשוך הגדרות של מילים מוויקיפדיה בכל יישום בלחיצת כפתור. יותר מזה- נראה פשוט למדי ליצור מילון דמוי בבילון שיעבוד בכל היישומים.
בהחלט שווה לראות מה יצא שם.

החדשות הרעות: חלק מהבאגים המעצבנים של תמיכה בעברית ובעברית הקיימים בטייגר לא יתוקנו בלאופרד, ואין כרגע בקנה עבודה על שיפור (הוספת?) תמיכה בטקסט דו-כיווני ביישומי iApps למינהם (iLife ו-iWork).

טוב, אני חוזרת להקשיב להרצאה. דיווחים נוספים בהמשך...

באותה מידה יש לעשות שינוי דומה בענף שירותי האינטרנט שניתנים ללקוחות ספקיות האינטרנט, שכן, שירותי אינטרנט רבים כרוכים בביצוע רישום המבוצע באמצעות דוא"ל ומתן סיסמה, והחלפת כתובת דוא"ל בתדירות גבוהה פוגעת בצרכנים שבדרך כלל נאלצים לעשות רישום מחדש לכל האתרים הללו עם החלפת כתובת הדוא"ל שעמדה לרשותם מהספק הישן

1. תקבלו קאפצ'ה
2. התגובה אינה מאושרת אוטומטית

מישהו: ‫שוש, את מדברת איתי כאילו את מנסה לשכנע אותי שהחוק הוא לא טוב ואת מפספסת את הנקודה‬

 אני: ‫הנקודה היא שאם כל מי שחושב שהחוק לא טוב לא יעשה כלום, יש סיכוי טוב שהוא יעבור‬

19:33 ‫ובכל מקרה, העובדה שהעקרון הזה, שהמדינה מנסה לחוקק חוק לא דמוקרטי ואין זעקה ציבורית נגד צורמת לי‬

 מישהו:

19:34 ‫דמוקרטיה לא עובדת באיזור הזה של העולם.‬

  ‫המדינה (וזה תמיד היה כך, ונראה שזה קורה גם במדינות הערביות) מעדיפה ממשל דיקטטורי בבחירה‬

 אני: ‫ביום שאגיע למסקנה שדמוקרטיה לא עובדת כאן, לא אהיה כאן‬

19:35 ‫יש לי אזרחות אמריקאית, ואם אבקש, אוכל לסדר העברה לאחד המשרדים האחרים של גוגל.‬

  ‫אבל אני לא רוצה להגיע לזה‬

 מישהו: ‫שוב את מפספסת את הנקודה. הדיקטטורה הדמוקרטית" הזאת, זה הכי טוב שתקבלי כאן.‬

19:36 ‫האנשים פה מחפשים מישהו יגיד להם מה לעשות, ולא מישהו שייצג אותם.‬

  ‫אנחנו בוחרים פעם ב-4 שנים מישהו שיכתיב לנו מה לעשות.

• ‎1.cm (מי אמר שלא רוצים ספרות?)
• v.pn
• 5.kg
• r.tl
• c.sh
• b.mw
• g.gg (לא, הוא לא שייך לגוגל. אם כי לגוגל יש את g.cn)

בחודש האחרון נהנתי מאוד להשתתף בועדות הסינון המוקדמות בתחרות ציורי הילדים של גוגל ישראל. שם הייתי בין האנשים שעברו על הציורים שילדים שלחו, ובחרנו את אלו שעלו לרבע הגמר.

בשבוע שעבר ועדה (שבה היו נציגי גוגל, ערוץ הילדים, נציגי החברה למתנסים ואחרים) בחרה את הציורים שעולים לחצי הגמר, והיום נפתחה לקהל הרחב ההצבעה לגמר.

למרות שכמה מהציורים החביבים עלי לא עלו לחצי הגמר, הציורים שכן יש שם ראויים ואף יותר. אני בעיקר חובבת את הציורים שנעשו על ידי הילדים הקטנים יותר :-)

אתם מוזמנים להצביע כאן.

שיהיה בהצלחה למשתתפים!

באתר ערוץ הילדים ישסריקות ברזולוציה נמוכה של ציורים רבים שנשלחו לתחרות (כולל אלו שלא עלו לחצי הגמר)- בתור פריקית של ציורי הילדים, כיף לי לעבור על התמונות.

1. Sociological Images
2. Pet Connection Blog
3. Silent-Porn-Star
4. Cake Wrecks
5. Firefox Facts

1. המומחה
2. החיים זה לא הכל
3. מילים דיגטליות
4. Musing about Software Testing
5. Animatorit