(אזהרה- הפוסט הזה לא מכיל שום דבר טכני או אינטרנטי. אתם מוזמנים לדלג אם זה לא מעניין)
זורה, אחת משתי החתולות שלי, מאושפזת בבית חולים וטרינרי עם כשל כליות.
זורה
מרתה, החתולה השנייה, מרגישה שמשהו לא טוב קורה, ונדבקת אלי.
ואני? אני מתרוצצת בין שתיהן, כועסת על עצמי שלא לקחתי את זורה לוטרינר מוקדם יותר, מנסה לנחם את זורה המאושפזת ולהרגיע את מרתה.
היום התקיים כנס אוגוסט פנגווין. מכיוון שהבטחתי לאבא שלי לקחת אותו לשם, לא היה לי תירוץ להבריז :-)
אבא שלי היה סקרן לגבי לינוקס עוד כשאני התחלתי להתעסק איתו, אבל לא נגע בו עד שהבאתי לו את ה-iMac G3 הישן עם אובונטו (אמנם כשכתבתי את הפוסט הוא הריץ OSX, אבל מסיבות של חוסר מקום על הדיסק הקשיח הוא פורמט ונשאר רק עם לינוקס).
שנינו נהנו מאוד מהכנס :-)
ההרצאה של חיים רביה על GPL3 הייתה מרתקת (וחשובה), רם-און אגמון הדגים כיצד מדברים קטנים ומפעילות "קטנה" בסביבה אפשר להגיע להשפעה גדולה, וכמובן, ה-OLPC הוא אחד הצעצועים הכי מגניבים בסביבה.
לצערי, לא הספקתי כמעט להגיד שלום לאף אחד- הגעתי מעט באיחור, והייתי צריכה לחתוך מוקדם (באמצע ההרצאה על OLPC) כדי לקחת את זורה מהוטרינר.
כן, אחרי שבוע של אשפוז וטיפול מסור של דר' זאב גאנץ והצוות במרכז הוטרינרי רמת-השרון, זורה חוזרת הבייתה.
זורה היום, אחרי החזרה הביתה. התחבושת מקבעת במקום צינור הזנה שהוחדר לושט (אפשר לראות אותו בצד שמאל)
כמו שאפשר לראות, זורה עדיין מאוד חולה (יש לה CRF), וזקוקה לטיפול אינטנסיבי בבית, כולל האכלה ומתן תרופות בצינור ההזנה, ומתן עירוי תת-עורי יומי.
זוהי ההתחלה של מסע ארוך, אבל אנחנו אופטימיים. זורה הוכיחה עד עכשיו שהיא פייטרית :-)
עם זורה חולה, לא יוצא לי להתעסק עם הרבה דברים חוץ מטיפול בה ועבודה (למרות זאת אתמול הלכתי לראות את הסרט החדש בסדרה של בורן- היה כיף, אם כי הוא קצת פחות מוצלח מהקודמים).
נכון ליום רביעי, בדיקת הדם שלה מראה שיפור, אם כי היא במצב רחוק מלהיות טוב.
המדדים שלה, למי שרוצה להשוות:
| הטווח הנורמלי | מדדים באשפוז (2 באוגוסט) | מדדים בשחרור (7 באוגוסט) | מדדים בבדיקה האחרונה (15 באוגוסט) | |
| קראטינין | 0.8-2.6 | 11.1 | 4.99 | 4.32 |
| אוראה | 30.0-60.0 | יותר מ-400 (מכשיר הבדיקה מודד רק עד 400. היא חרגה מהטווח) | 249 | 123.1 |
| זרחן | 2.6-8.3 | 16.0 | 14.5 | 9.6 |
כמו שאפשר לראות, למרות שיש שיפור משמעותי, זורה עדיין רחוקה ממדדים תקינים.
ביום חמישי הוחלפה לה אחת התרופות, ומאז זורה מרגישה בבירור פחות טוב- היא הקיאה כמה פעמים, מעט התיאבון שהיה לה נעלם, ונראה שיש לה בחילות. אני בקשר עם הוטרינר, כך שאני מקווה שיהיה שיפור.
בכל אופן, בנתיים שוחררה גרסה 4 של MovableType, המערכת שעליו הבלוג הזה רץ. יש שם הרבה מאוד שיפורים שקשורים ל-OpenID, ואני מקווה להספיק בקרוב לגבות את בסיס הנתונים ולשדרג. אחרי השדרוג, אמור להיות הרבה יותר קל להגיב כאן ופחות מבלבל.
עדכון: נראה שזורה מרגישה ממש רע היום. דיברתי עם הוטרינר, ואני אביא אותה למרפאה לבדיקה. תחזיקו לה אצבעות....
עדכון 2:
אצל הוטרינר לקחו לה עוד דם (מסכנונה- דקרו אותה בכל אחת מארבעת הרגליים שלה בשבועיים האחרונים), ונראה שיש שיפור במדדים (אין לי כאן את המספרים). עם זאת, די ברור שהיא מרגישה רע יותר, וגם אצלו היא הקיאה.
היא קיבלה עירוי נוזלים לוריד (להבדיל מהעירוי התת-עורי שנתתי לה בבית), ותשאר שם הלילה להשגחה ולהמשך העירוי. מחר בבוקר נראה מה הלאה.
אני מתנצלת מראש על עוד פוסט לא טכנולוגי. מצד שני, הסיפור הזה קצת מצחיק :-)
כמו שציינתי קודם החודש, זורה, החתולה חולת ה־CRF שלי, מקבלת עירוי תת־עורי פעם ביום.
כשצריך לדקור חתול פעם ביום, עולה שאלת המחטים. מה עדיף? מחט דקה שבה הדקירה לא כואבת אבל העירוי לוקח יותר זמן (כך שהיא צריכה להיות במקום לזמן ארוך יותר), או מחט עבה, שכואבת קצת יותר אבל מזרזת מאוד את העירוי?
בשיטוטים שלי באתרים, פורומים ורשימות תפוצה העוסקים בכשל כליות כרוני בחתולים, ראיתי המון המון המלצות על מחטים של חברה בשם Terumo Medical Corporation. מסתבר שהחברה מייצרת מחטים (עבור בני אדם) ממתכת דקה במיוחד, כך שמחט קטנה בגודל 21G מספקת קצב זרימה דומה למחט בגודל 18G (מספר גבוה יותר מציין מחט דקה יותר).
החסרון במחטים הדקות הוא שהן שבירות יותר, אבל מה זה כבר משנה כשמדובר בעירוי פשוט?
הלכתי לברר בכמה בתי מרקחת- הם לא שמעו על המחטים. שאלתי אצל הוטרינר- הוא לא הכיר אותן.
הלכתי לאתר של החברה, וחיפשתי לראות אם מצויין יבואן ישראלי. לא הופיע כלום ברשימה שלהם.
ניגשתי לטופס הפידבק, ומלאתי אותו עם שתי שאלות- האם יש להם יבואן בישראל? אם כן- מי הוא?
בלי הרבה מאוד אופטימיות (סה"כ מדובר בחברת ענק לציוד רפואי. כמה כבר הם מתייחסים לפידבק שנשלח מהאתר?) לחצתי על "send". כאשר יגורתי בא לי- הודעת שגיאה מהשרת. בהתחשב בזה שהצהרת זכויות היוצרים בתחתית רוב העמודים באתר היא מ־2002, הנחתי שפשוט האתר לא מאוד מתוחזק, ונשבר.
התחלתי לברר אפשרויות נוספות- אולי להביא את המחטים בעצמי בטיסה הבאה שלי לחו"ל? אבל עם הפראנויה של חברות התעופה, לך תשלח חבילות של מחטים על המטוס...
היום צלצל הפלאפון שלי. על הקו- היבואן הישראלי של המחטים. מסתבר שהטופס אכן עבד, למרות הודעת השגיאה, והם העבירו לו את הפרטים שלי.
מסתבר שהוא מוכר בעיקר לבתי חולים (כנראה מי שקונה כמה מחטים בבית מרקחת פחות אכפת לו באיזו מחט מדובר, כשלא מדובר במחטים לאינסולין).
היבואן היה מאוד נחמד ואדיב, אבל יש בעייה קטנה: הוא בדרך כלל מוכר בכמויות של 3000 ומעלה. הוא מוכן לבוא לקראתי ולמכור לי מחצית מכמות המינמום (1500 מחטים), והמחיר שהוא מציע מאוד הוגן ( הרבה יותר זול מאשר המחיר לצרכנים פרטיים באתרים בחו"ל).
הרמתי טלפון לוטרינר. גם בשבילו 1500 מחטים היא כמות גדולה מאוד. הספק שלו לא מוכן למכור פחות מכך (והם מציעים את אותו המחיר שהיבואן מציע, וגם מציעים לשלוח את המחטים עד אלי הבייתה).
אי־ספיקת כליות בחתולים היא מחלה נפוצה למדי, והטיפול הסטנדרטי הוא עירוי תת־עורי. החלטתי יחד עם הוטרינר שהוא "יפיץ את הבשורה" בקרב קולגות- ואם יש עוד בעלי חתולים חולים נוכל להצטרף ביחד ולקנות.
אם גם לכם יש חתול כזה, ומעניין אתכם לקנות קופסא של 100 מחטים במחיר זול מאשר המחיר בבתי מרקחת (בדקתי)- צרו קשר.
לאור המחיר הזול, נראה לי שאקנה את המחטים בכל מקרה (מדובר על מאות בודדות של שקלים לכל ה־1500 מחטים). מקסימום אמצא אח"כ מה לעשות איתן.
רק נקווה שלא יבוא לי שוטר הביתה וישאל אותי למה יש לי 1500 מחטים דקות במיוחד. לא נראה לי שהוא יקבל את התשובה "לשימוש עצמי"
:-)
רק כי אני לא יכולה להתאפק, למרות שזה הופך את הבלוג שלי לבלוג חתולים :-)
זוכרים איך זורה נראתה כששוחררה מהאשפוז אצל הוטרינר?
אז ככה היא נראית היום:
כבר בלי צינור האכלה, ועם עלייה יפה במשקל (2.8 ק"ג לעומת 2.4 ק"ג באשפוז). עדיין יש אנמיה, לחץ דם גבוה והמון עבודה בטיפול שלה (מתן תרופות, עירויים, הרבה עבודה להאכיל), אבל בהחלט רואים את התוצאות ואת ההבדל.
:-)
רואים את החתול המתוק המתוק הזה בסרטון?
קוראים לו קטנצ'יק (שם זמני), והוא נמצא אצלי השבוע באומנה.
קטנצ'יק זקוק לבית חם ואוהב, ובתמורה הוא יתן הרבה אהבה וגרגורים.
מי שיאמץ אותו ירוויח חתול נהדר ויפה תואר.
לפרטים נוספים, ראו את המודעה (כרגיל, אפשר ללחוץ להגדלה):
זהו החלק השני של המאמר. כשל כליות כרוני בחתולים, חלק ראשון- נמצא כאן. גרסת PDF לא מחולקת של המאמר נמצאת כאן. (זהירות- ה-PDF הוא קובץ גדול).
בחלק זה:
האכלה
עירוי נוזלים תת-עורי
מתן תרופות
מקורות מידע
קישורים בעברית
תודות
Continue reading "כשל כליות כרוני בחתולים, או: "מה למדתי בקיץ האחרון" (חלק 2 מתוך 2)" »
זהו החלק הראשון של המאמר. החלק השני של "כשל כליות כרוני בחתולים"- נמצא כאן. גרסת PDF לא מחולקת של המאמר נמצאת כאן. (זהירות- ה-PDF הוא קובץ גדול)
מי שעוקב אחרי הבלוג הזה כבר שם לב שהקיץ הבלוג נהיה בלוג חתולים במקום בלוג מחשבים. לא פלא- מאז האשפוז של החתולה שלי זורה והאבחון הנלווה (הידוע בשלל שמות דומים: כשל כלייתי כרוני, אי-ספיקת כליות כרונית, CRF) ניגשתי לרשת ללמוד כל מה שאני יכולה על המחלה הזו, שלא שמעתי עליה מעולם עד הקיץ האחרון.
מהר מאוד התבררו לי שני דברים:
לכן החלטתי לכתוב את הדף הזה, ולרכז תמצית של המידע שלמדתי על אי ספיקת כליות בחתולים. חשוב מאוד להבהיר: אין לי שום הכשרה רפואית או וטרינרית. לכל בעייה, שאלה או תהייה בקשר לחיית המחמד אותה אתם מגדלים, אנא פנו לוטרינר/ית שלכם. הם אלו שיוכלו לתת לכם את הייעוץ המקצועי והאמין ביותר.
והערה אחרונה- בדף כאן התמקדתי בעיקר בדברים (סמפטומים/בעיות/טיפולים) שחוויתי עם זורה. מן הסתם הם לא ממצים את מגוון הבעיות והפתרונות הקיימים עבור חתולים עם כשל כליתי- למידע מקיף יותר ראו את הקישורים בחלק “מקורות מידע”.
Continue reading "כשל כליות כרוני בחתולים, או: "מה למדתי בקיץ האחרון" (חלק 1 מתוך 2)" »
ג'אז, כלב הלברדור בן התשע של משפחת ג'ונסון, כנראה לא תיאר לעצמו שתאונת השייט במינסוטה בה שבר את רגלו תגרום לסערה שתביא לדיון הציבורי בארה"ב את הסטנדרטים לשיכוך כאבים בחיות מחמד. אבל זה בדיוק מה שקרה, אחרי שבעליו לא היו מרוצים מהטיפול שהוטרינר, דר' קרל סימן (Carl W. Seeman) נתן לו. ספציפית, על כך שהוטרינר המעיט בשיכוך כאבים.
לא ג'אז, אבל מאותו הגזע והצבע. מקור: ויקיפדיה
הסערה התפרצה באוקטובר האחרון (2007), כשהושעה רשיונו של דר' סימן, למרות שהתאונה המדוברת קרתה במאי 2006. והסערה לא מראה על סימני רגיעה- שלילה קבועה של רשיונו של דר' סימן עדיין תלוייה ועומדת.
על עובדות המקרה אין מחלוקת : ב־29 במאי 2006 משפחת ג'ונסון הביאה את גאז' כלב הלברדור המשפחתי, למרפאה של דר' סימן, אחרי שהכלב שבר את רגלו בתאונת שיט.
אחרי מתן מנה של קטמין להפחתה מידית של הכאב, הוטרינר צילם את הרגל השבורה, ולמחרת ניתח אותה בהצלחה. ג'אז לא קיבל כל משכך כאבים אחרי המנה הבודדת של הקטמין.
Continue reading "האו מיאו וכל הג'אז הזה- על משככי כאבים בחיות מחמד" »
This page contains an archive of all entries posted to xslf.com in the Cats-and-vets category. They are listed from oldest to newest.
animation-movies-video is the previous category.
del.icio.us is the next category.
Many more can be found on the main index page or by looking through the archives.
