כשל כליות כרוני בחתולים, או: "מה למדתי בקיץ האחרון" (חלק 2 מתוך 2)

• חלק מהסיבות לחוסר תיאבון הם כיבים בפה, צרבת ובחילה. במקרים האלו, טיפול תרופתי להקלה על הסמפטומים האלו עוזר גם לעידוד התיאבון.
• זורה מעדיפה שאני אהיה לידה כשהיא אוכלת. בדרך כלל היא אוכלת קצת, מפסיקה קצת, ואז חוזרת לאכול. עידוד שלה להמשיך לאכול כל עוד היא לא קמה והלכה שימושי מאוד. העידוד מגיע בצורות שונות- אני מדברת אליה (ילדה טובה! תסתכלי כמה אכלת! עוד קצת!), אוספת קצת מהאוכל בכפית ומקרבת לה לפה (שתריח כמה האוכל טעים. לפעמים היא אוכלת ישירות מהכפית), וכשהאוכל מתפזר מידי אני אוספת לה אותו לערימה צמודה קצת יותר כדי שיהיה בטקסטורה שהיא אוהבת.
• אם החתול סובל מצרבת, שווה לנסות להגביה את הכלי עם האוכל. ככה הראש שלו לא יורד נמוך כל-כך יחסית לקיבה ויש פחות מעבר של מיצי קיבה חומציים לפה.
• לפעמים הוספה של משהו טעים מאוד על האוכל הרגיל מעודדת את החתול לאכול את האוכל הרגיל (אחרי שהוא טועם את האוכל ונזכר שהוא בעצם רעב). הייתה תקופה שזורה הייתה משוגעת על הג'לי של גפילטע-פיש, והיה מספיק לשים כפית קטנה מזה על האוכל הרפואי כדי שתטרוף אותו. עוד דברים שימושיים: מים של טונה (רק המים), נוזל של עוף מכובס (לבשל עוף במים ללא תוספת תבלינים או ירקות) או חתיכות קטנות של העוף המכובס עצמו, יוגורט, שמנת חמוצה וכדומה (רק לשים לב שיש חתולים שלא מסתדרים עם מוצרי חלב, העלולים לגרום להם לשלשול, דבר לא רצוי במיוחד אצל חתול העלול גם ככה להיות על סף התייבשות).
• כמו אנשים רבים המגדלים חתולים עם אי-ספיקת כליות, יש לי בבית אוסף של מזונות חתולים מכל הסוגים, כולל מזונות זולים ולא איכותיים שלפני שזורה חלתה לא הייתי חושבת בכלל להכניס הביתה. כשאין לה תיאבון והיא מסרבת לאכול אוכל איכותי, האוכל הזול עם תוספות הטעם והריח בהחלט עדיף מכלום.
• אני מודה באשמה- כבר יצא לי לפעמים לתכנן את הארוחות שלי מתוך מחשבה ש"אולי זורה תרצה את מה שאני אוכלת". מזל שאני אוהבת דג מאודה :-)

אם החתול מסרב לאכול (או כמעט ולא אוכל), חשוב לסייע לו לקבל את התזונה שהוא צריך. אם החתול מוכן להאכלה ידנית- מצויין.

אם האכלה ידנית לא עובדת, אפשר לטחון כל מזון רטוב בבלנדר עם מעט מים, ולהאכיל את החתול עם מזרק (חשוב להכניס את המזרק לפה מהצד ולא מהחזית, למניעת חנק).
במקרים שהאכלה במזרק לא מספיקה/לא עובדת, הוטרינר עשוי לשקול התקנה של צינור האכלה. במקרה של זורה, מדובר בצינור דק שמוכנס (בניתוח בהרדמה מלאה) לוושט, ושמסתיים מעט מעל הקיבה. תחבושת מחזיקה את הצינור במקומו (יחד עם תפר או שניים) בצווואר ומונעת זיהום. לצינור מהסוג הזה קוראים Esophagus Tube או בקיצור e-tube.
למרות שהוא נשמע מפחיד, העבודה עם הצינור פשוטה למדי. טוחנים את האוכל בבלנדר (כמו שעושים להאכלה במזרק) ומכניסים לצינור, ביחד עם התרופות, בעזרת מזרק גדול (לי היה נוח להשתמש במזרק של 20cc- גדולים יותר היו פשוט גדולים מידי ליד שלי). לזורה לא נראה שהצינור הפריע במיוחד, ואחרי כמה שבועות היא התחילה לאכול לבד (הצינור לא ממש הפריע לה לאכול) והצינור שימש רק לתרופות.
אחרי כשבוע וחצי שבהם הצינור שימש רק לתרופות, זורה הצליחה להוציא את הצינור לגמרי. לא מפתיע- ההכנסה של הצינור נעשית אמנם בהרדמה מלאה, אך ההוצאה אינה דורשת הרדמה: פשוט פותחים את שני התפרים המחזיקים אותו במקום ושולפים החוצה. אין דימום או משהו בסגנון, וכנראה שזה גם לא כואב.
אחרי שזורה הוציאה את הצינור, עברנו להאכלה ומתן תרופות אוראלית, מה שמהווה עבודה הרבה יותר קשה מאשר מתן בצינור...

מתן תרופות לזורה עם צינור ההאכלה- פשוט יותר ממה שאפשר לחשוב.

האכלה באמצעות הצינור

זורה מנשנשת אוכל- אפשר לראות בבירור שצינור ההאכלה לא הפריע לה

במיוחד כשלא אוכלים אוכל רפואי, חשוב לשלוט ברמת הזרחן. רמת זרחן גבוהה בדם עלולה כשלעצמה לגרום לחוסר תיאבון ולהרגשה כללית רעה. המפתח הוא חומר קושר זרחן- תרופה שניתנת עם האוכל, קושרת אליה את הזרחן שבאוכל (מכאן הכינוי), ומונעת את ספיגת הזרחן במערכת העיכול.
תרופה קושרת זרחן שקל להשיג בישראל היא מאאלוקס (Maalox), שנמכרת כתרחיף. מאלוקס נמכר למעשה כתרופה נגד צרבת- ומכיוון שחתולים חולי CRF נוטים לסבול מצרבת זהו בונוס שימושי.
הבעייה שגיליתי עם מאאלוקס היא שזורה פשוט שנאה את הטעם של התרחיף, וזה היה סיוט לתת לה אותו. לא היה סיכוי שהיא תלקק אותו בעצמה, וזה די מבאס כל פעם אחרי ההאכלה "לדחוף" לה את התרופה במזרק לפה.
בחיפוש ברשת למדתי שהחומר הפעיל במאאלוקס, אלומיניום הידרוקסיד (Aluminium Hydroxide) הוא לבדו חסר טעם או ריח- מה שזורה שנאה למעשה הם החומרים הבלתי פעילים שהוסיפו לתרחיף כדי שיהיה חביב לבני אדם.
יצאתי אז במסע להשיג את החומר בצורה האבקתית המקורית, שבתיאוריה אפשר לקנות בבתי מרקחת שרוקחים בעצמם את התרופות (compounding pharmacy). אחרי טלפונים לכמה בתי מרקחת כאלו גיליתי שאולי לפעמים יש להם את החומר, אבל זה לא יהיה פשוט לקנות אותו, הלכתי בשיטה העצלנית אך היקרה יותר, ורכשתי אותו באינטרנט מאתר http://www.thrivingpets.com/ . הם הזהירו אותי שהם לא אחראים לכך אם המכס יעשה לי בעיות בהכנסה של החומר (הוא אפילו לא מצמץ), ושהמשלוח בשילוח בין-לאומי מהיר יהיה יקר (העלות שלו הייתה כפולה מהעלות של החומר עצמו).
כשהאלומיניום הידרוקסיד הגיע, היה לי ברור מאוד שהיה שווה להשקיע: עוד לפני שסיימתי לערבב את המנה של התרופה עם ארוחת הערב של זורה, זורה התנפלה על האוכל, ונראה שהיא לא שמה לב (או לא אכפת לה) שנשארו שם גושים של אבקה לבנה...

עירוי נוזלים תת-עורי

• כאן יש סרטון בו וטרינרית מדגימה איך לתת עירוי תת-עורי לחתול.
• כאן יש סרטון בו אשה מראה איך היא נותנת את העירוי לחתול שלה בבית.
• וכאן יש דף הסבר בעברית.

בתמונה בהמשך אפשר לראות את זורה שקפצה על שולחן הטיפולים לשתות קצת מהמים ששימשו לחימום העירוי (המים התקררו בנתיים). שקית העירוי תלויה ממתקן הדיסקים, ללא מחט, ומחכה לעירוי הבא (או שאשים אותה במקרר- מה שיבוא קודם). בדרך כלל אני נותנת לזורה את העירוי כשאני יושבת על הכיסא, וזורה מוחזקת בין הרגליים שלי (מה שמשאיר לי את שתי הידיים חופשיות ללטף ולתת את העירוי).
אפשר לראות שזורה לא חוששת מהשולחן או משקית העירוי- היא אולי לא מתלהבת מהם, אבל זה ממש לא נורא.

מתן תרופות

מקורות מידע

• http://www.felinecrf.org/ - אתר מקיף במיוחד, שנכתב בגובה העיניים על-ידי אשה שגידלה שני חתולים עם CRF. לא רק מרכז הרבה מאוד מידע בעצמו, אלא גם מפנה להמון מאמרים ואתרים אחרים למי שרוצה להעמיק עוד יותר.
• http://www.felinecrf.com/ -פחות מקיף מהאתר הקודם, אבל עדיין מקיף מאוד. מכיל לא מעט הפניות לאתרים טובים אחרים.
• http://courses.vetmed.wsu.edu/vm552/urogenital/crf.htm - מאמר מקצועי מבית הספר לוטרינריה באוניברסיטת וושינגטון.
• http://www.lbah.com/feline/kidney.htm - חלק המוקדש למחלות כליה בחיות מחמד באתר של בית חולים וטרינרי בקליפורניה. מכיל מידע בשפה השווה לכל נפש, וגם תצלומים מענינים.

קישורים בעברית

• אי ספיקת כליות / דר' אורן פאר
• מוסר כליות- NRG מעריב
• חתולים - כשל כלייתי (כרוני)
• השתלת כליות בחתולים חולי אי ספיקת כליות
• פורום רפואת חיות מחמד בתפוז / פורום חתולים בתפוז- אמנם הם לא מוקדשים דווקא לכשל כליות בחתולים, אבל הנושא עולה מידי פעם, האנשים נחמדים, והכי חשוב: זה בעברית ובישראל!