מינוס ומינוס שווה מינוס- צננזורשת ואינטרנט קפה

דרך אפי "קודח" פוקס יצא לי לקרוא ויכוח שנערך עם חב"ה (שדווקא כפמיניסטית אני משתדלת להמנע מלקרוא דברים שלה- חבל על העצבים), ושם נתקלתי בפנינה הבאה:

בנוסף, אותן ערכות סינון - בין אם דרך הספק ובין אם במחשב ובין אם שניהם גם יחד - יעילות וקיימות רק עבור משפחות ממעמד בינוני מבוסס יחסית. לכן, להמון המון נערות ונערים אין בכלל מחשבים בבית והם גולשים לא מביתם, מקפה אינטרנט ועוד, ולא ניתן לסנן להם כלום.

בואו נבדוק רגע את העובדות:
* לפי החוק המוצע, סינון הוא לפי חשבון אינטרנט, לא לפי מחשב.
* באינטרנט קפה גולשים לא רק ילדים.

נניח שהחוק המוצע יתקבל. יקרה אחד מהשניים:
1) בעל אינטרנט הקפה יוותר על הסינון, וכולם יקבלו אינטרנט לא מצונזר, בדיוק כמו היום (כמובן שהבעלים של אינטרנט הקפה יכול להתקין תוכנות סינון על עמדה אחת או יותר ולנתב קטינים לעמדה המסוננת. את זה הוא יכול לעשות גם היום).
2) בעל אינטרנט הקפה לא יוותר על הסינון (אולי הוא חושש שהרשימה של מי שוותר על הסינון תדלוף, ויתקפו אותו גם אם שלא בצדק על כך שהוא לא מגן על נפשם הרכה של ילדים), ובגירים המשתמשים באינטרנט הקפה יוכלו להשתמש רק באינטרנט מצונזר.

בכלל, ההנחה בחוק שחיבור אינטרנט אחד==אדם אחד מוזרה מאוד, בלשון המעטה. מצד שני, כשחושבים על הלחץ החברתי בקבוצות מסויימות שלא להשתמש באינטרנט חופשי, ההנחה הזו פתאום נראית הרבה פחות מוזרה.

ותזכורת- תוכנות סינון מסננות לא רק פורנו. יש לי חולצה ישנה של Peacefire (שלצערי מסומרטטת כיום מכדי ללבוש) שבגב שלה יש רשימת כתובות אתרי אינטרנט שנחסמו על ידי תוכנות סינון. אחרי קריאת הרשימה הזו, מישהו עוד יכול לחשוב שמדובר במאבק בין מאוננים לבין חרדים על נפשם של ילדים?