לא מבינה בקפה

צביקה בשור כותב בבלוג שלו בתפוז על כך שסגרו לו את החשבון בקפה דה-מרקר בעקבות חילוקי דעות על תמונת המשתמש שלו.

אכשהו, הסיפור הזה משתלב לי היטב בהרגשת התהייה שיש לי כל פעם שאני נתקלת באתר הזה.

בפעם הראשונה ששמעתי עליו, דווקא שמעתי דברים מסקרנים ("רשת חברתית מקצועית! כמו linkedinאבל ישראלי!"). ניגשתי לאתר, והדבר הראשון שביקשו ממני היה לפתוח חשבון.

יש לי כבר הרבה יותר מידי חשבונות באתרי אינטרנט. כיום אם מישהו מבקש ממני לפתוח חשבון, אני רוצה סיבה- למה כדאי לי לפתוח חשבון אצלכם? מה יצא לי מזה?
ואם מדובר בקהילה, על אחת כמה וכמה- אני מעדיפה להיות lurker שקטה, לראות אם בכלל נוח לי בקהילה ואם האופי שלה מתאים לי, ואז לשבת לקרוא בשקט עד ש"ארגיש בבית" ואחליט לצאת מהצללים.

שוטטתי קצת באתר קפה דה-מרקר, אבל בכל מקום אליו ניגשתי, הוא חסם לי את השוטטות ודרש שקודם כל "ארכוש שם דירה" (אפתח חשבון) ורק אח"כ אוכל להחליט אם השכנים נאים בעיני.

אמרתי "לא תודה. אני מעדיפה לא לקנות חתול בשק" והלכתי מבלי לפתוח חשבון.

אחרי אישזהו זמן, נתקלתי בלינק לפוסט שנשמע לי מעניין באחד הבלוגים שם. ניסיתי לגשת, וגיליתי שרק משתמשים רשומים יכולים לקרוא פוסטים.

וויתרתי בפעם השנייה.

מאז עבר זמן. קפה דה-מרקר פתח את הגישה לקריאת הבלוגים לכולם. נכנסתי לשוטט שוב. ממשק עמוס בדברים לא מענינים ולא קשורים, כשהתוכן עצמו תופס שטח זעיר מהמסך. והמשתמשים, כתגובה טבעית על העיצוב, הקפידו לכתוב פוסטים קצרים ככל האפשר, ויחסית נטולי תוכן. אם אכן מסתתר שם תוכן איכותי ומעניין (ואני מניחה לאור מספר המשתמשים שיש שם לפחות קצת כזה) אין לי שום דרך כקוראת שרק רוצה לדגום לפני שאני מחליטה אם להכנס לשכונה לדעת שהוא קיים.

מכל הביקורים האלו בקפה יצאתי עם אותה תחושה חזקה: מישהו כאן מנסה ליצור קהילה "מלמעלה", ואין לו ממש סבלנות לחכות לראות איזו מן קהילה תצמח "מלמטה" -ואם אכן יצמח משהו כזה, הוא מאוד יתאכזב ויתעצבן אם היא לא תהיה מה שהוא דמיין (ובכך יפסיד את כל הכיף שבבניית קהילה, שהיא אף פעם לא נהיית מה שדימיינו מראש).

לעומת קפה דה-מרקר, מעניין לי לראות קהילה מקבילה שצומחת בערך באותו הזמן, ושעושה סימנים שהיא ההפך הגמור (ובכך הרבה יותר מענינת): הקהילה של בלוגלי.
אז נכון שהקפה זה בעיקר רשת חברתית ובלוגלי הם בלוגים, אבל קהילת בלוגים תוססת יוצרת מאליה רשת חברתית פעילה.

ואם אומרים שהקפה הוא עסקי בעוד בלוגלי הוא יותר אישי- אז כמובן השאלה היא למה קפה ולא linkedin, המכיל גם כך הרבה ישראלים, אבל לא מוגבל אליהם (ומי רוצה להגביל את הרשת החברתית שלו רק לחלק של הרשת שיושב במדינה מסויימת וקורא שפה מסויימת?), ומרגיש הרבה יותר "עסקי" מדה-מרקר (שלא עשה עלי רושם עסקי במיוחד, ואם יש לו שם פיצ'רים לקהל העסקי, הם הצליחו להחביא אותם טוב מספיק שלא ראיתי אותם).

אז יכול להיות שאני סתם לא בקהל היעד של קפה דה-מרקר ואז די מובן למה "I don't get it". יכול להיות שבדה-מרקר בונים בעיקר על אלו שהחברים שלהם כבר ברשת שלהם (והחברים שלי בדרך כלל ב-LJ, Linkedin או סתם עצמאיים), ויכול להיות שזו סתם עוד נקודה שבה אני מוזרה (גם כשלכולם היה חשבון באתר "חבר'ה" לא טרחתי לפתוח אחד ולא לגמרי הבנתי על מה הרעש).

זה לא ממש משנה- אין לי לפוסט הזה ממש פואנטה, חוץ מזה שהסיפור של צביקה מסתדר לי מאוד עם הרושם שהיה לי עד עכשיו מאתר הקפה. יכול להיות שיש כאן תובנה מענינת, ויכול להיות שלא.

עדכון אסוציאטיבי: גם שרון כותבת על הקפה