לא לאבד את הסמנטיקה- על עיבוד תמלילים מול הדפסה

| | תגובות (6) | הפניות (2)

ארתיום שלח לי לא מזמן את השאלה הבאה:

רציתי לשאול את דעתך על סביבות הכנת מסמכים שהם לא WYSIWYG - כמו LaTeX.

נכון שחבילות משרדיות טובות לעריכת מסמכים קצרים - אבל עד כמה הם מתאימים לכתיבה של מאמרים ארוכים/תיעוד/ספרים שמגיע למאות עמודים? האם שיטת WYSIWYG היא לא מוטעית במקרים אלו?

פשוט, לאחרונה, אני מוצא את עצמי מתעסק יותר ויותר עם LaTeX וקראתי הרבה דיעות כנגד מעבדי תמלילים/שיטת WYSIWYG ורציתי לשמוע את דעתך בנושא - דעה של "הצד השני"

כמאמר השיר "כשאתה אומר WYSIWYG, למה אתה מתכוון"? כשאתה כותב WYSIWYG (וכשאחרים מתיחסים למעבדי־תמלילים), יש לי הרגשה שהכוונה היא ל"עיצוב ad-hoc", או במילים אחרות "הדפסה במחשב", לא ל"עיבוד תמלילים". לצערי, רוב האנשים "מדפיסים", ולא עושים "עיבוד תמלילים". שם לדעתי טמונה החלוקה האמיתית.

ההבדל הוא שמיים וארץ- כשאתה מדפיס, אתה משתמש במחשב כמכונת כתיבה. אתה רוצה כותרת? אתה מגדיל את הפונט וצובע אותו בכחול. אתה רוצה הזחה בתחילת פיסקה? אתה לוחץ על טאב. אתה רוצה רווח כפול בין פיסקאות? אתה לוחץ על Enter פעמיים בסוף הפיסקה. אתה רוצה להדגיש משהו? אתה מסמן אותו ב־bold.

לעומת זאת, בעיבוד־תמלילים שם המשחק הוא סגנונות. אתה רוצה כותרת? אתה מחיל על הטקסט סגנון כותרת. אתה רוצה הזחה בתחילת פיסקה? אתה מגדיר זאת בסגנון הפיסקה. אתה רוצה רווח כפול בין הפיסקאות? אתה מגדיר זאת בסגנון הפיסקה. אתה רוצה להדגיש משהו? אתה מסמן אותו כמודגש.

די ברור שאת הגדרת הסגנונות והחלתן אפשר בהחלט לעשות בצורה גרפית. אפשר אפילו לעשות אותן במעבד־תמלילים. למעשה, יש מעבדי תמלילים שזו צורת העבודה היחידה האפשרית בהן: Lyx על לינוקס (ומערכות נוספות) ומלל על מקינטוש.

mellel-large.jpg
מעבד התמלילים מלל (לחצו להגדלה)

אישית, לטקסטים קצרים אני משתמשת בעורך טקסט. לטקסטים ארוכים- תלוי מה המטרה. למסמכים שאני עובדת עליהם יחד עם אחרים אני משתמשת בוויקי. למסמכים בהם הגרסה הסופית תהיה PDF או הדפסה אני משתמשת באופן־אופיס (התמיכה שלו בסגנונות מצויינת).
במיקרוסופט Word אני לא נוגעת, ולו רק כי התמיכה שלו בסגנונות זוועתית (בנוסף לסיבות אחרות).

קל לזרוק את מעבדי־התמלילים לפח ולדבוק ב־LaTeX. אבל הפתרון הזה לא יתאים לדודה מכפר־סבא או לשכן מלמעלה: הם לא יכתבו קוד. לטעמי, עדיף להתמקד בהדגשת אפשרויות עיבוד־התמלילים במעבדי־תמלילים לעומת עבודה Ad-Hoc.
עבודה בסגנון כזה אינה דווקא קשה יותר למשתמש ה"פשוט".
למעשה, אמא שלי מצאה את Lyx הרבה פחות מבלבל מ־Word: הרבה יותר קל לבחור מתפריט "כותרת" מאשר להתחיל להתלבט בין כמה אייקונים שונים לעיצוב טקסט (אימי נוהגת לקרוא לאייקונים "הירוגליפים", ובמידה רבה של צדק).

אגב, אחת התלונות שלי לגבי OpenOffice 2: הם שינו את הממשק כדי שיהיה דומה יותר לממשק של מיקרוסופט, ובכך דחקו אחורה את החלק הסמנטי של מעבד התמלילים לטובת "תאימות" עם המשתמשים שמעדיפים לעבוד אד-הוק (בלי קשר לעובדה שמסמכים סמנטיים עוברים הרבה יותר טוב בין תוכנות שונות ממסמכים שנכתבו אד-הוק).

2 הפניות

Listed below are links to blogs that reference this entry: לא לאבד את הסמנטיקה- על עיבוד תמלילים מול הדפסה.

TrackBack URL for this entry: http://www.xslf.com/mt/xslf-tb.cgi/396

» מה זה עיבוד תמלילים from מערכות מידע ועסקים קטנים

שושנה פורבס ממצת במספר שורות את השימוש... Read More

» שכפול התוכנה זה טוב או זה רע? from הבלוג של ארתיום

למה אני מתכוון? למשל, לפני לא כל־כך הרבה שנים בלינוקס לא היה תחליף ל־Mirosoft Office כשהיום, יש לו תחליף מוצלח שנקרא OpenOffice. כל משתמש MS Office יוכל ללא בעיות Read More

6 תגובות

noamstarik.myopenid.com Author Profile Page :

שלום לך שוש,

אני שמח לראות שחזרת לפעילות הבלוגית. חסרת לי קצת.

בעבר ניסיתי לעבוד עם LaTex ומשום מה לא עברתי את הסף. אני דבק בהצעה שלך ואני מלמד אותה לחבריי. להשתמש במעבד התמלילים הרגיל אך עם הכלים הסמנטיים ואיתם בלבד.

יש לי שאלה שנוגע באופן מסוים במה שכתבת כאן: אני ושותפי כותבים באופן משותף מסך המתאר שירות אינטרנט מסוים שדורש תיאור מסכים וטקסטים והכל בעברית. אני כותב על מק ומשתמש באופן כללי בגוגל דוקס והוא כותב על פיסי וגם משתמש בגוגל דוקס וכך אנחנו משתפים.

הבעיה היא שהמסמך הנוכחי יש בו טבלאות שמכילות בוקסות וביניהם טקסט וכו'. שותפי על הפיסי מעדיף להוריד כל פעם את המסמך ולעבוד עליו ב-Word ואילו אני מעדיף להוריד אותו ולעבוד ב-NeoOffice וזה יוצר בלגן גם אם שנינו שומרים כ-RTF.

אני מחפש פלטפורמה שתאפשר לנו לשתף מסמך מהסוג הזה באופן סביר.

נועם

dromi.myopenid.com Author Profile Page :

שתיים מהחוויות המעצבות שלי בעבודה עם מעבדי תמלילים היא העריכה של עבודות התיזה של אבא שלי ואז של אמא שלי.
100 עמודי טקסט, כל פסקה מוגדרת אחרת ומתנהגת אחרת.
אז למדתי את היתרונות של עיבוד התמלילים הסמנטי. מאז אני לא פותח מסמך שאמור לעבור את העמוד בלי להגדיר מראש את כל הסגנונות שאני עומד להשתמש בהם.

והערת אגב - הסיבה שעוד לא עברתי לאופן אופיס, שהיא גם הסיבה שעוד לא עברתי באופן מלא ללינוקס - למרות השיפור האדיר, עדיין אי אפשר לשמור מסמך באופן אופיס ולסמוך על זה שהוא יראה אותו דבר כשיפתח בוורד. מכיוון שהיום שולחים מסמכים במייל, אין ברירה אלא להעביר אותם דרך וורד קודם, ואז כבר עדיף לעבוד עם וורד מראש.

mavor.myopenid.com Author Profile Page :

שושנה שלום
קודם כול תודה על השיפורים במימשק של הלוג
יש לי שאלה מפגרת
מה המישפט הזה אומר ? "ובכך דחקו אחורה את החלק הסמנטי של מעבד התמלילים"
סימנטי ?

atalanta.myopenid.com Author Profile Page :

אני לא יודעת איך היה הממשק הישן של OpenOffice כי רק לפני שנה בערך התחלתי באמת לנדוד הרחק ממוצרי מיקרוסופט (לפני זה רק דיברתי על זה, כמו כולם... ) - אבל מה שאני אוהבת באופן אופיס, זה שהסינטקס לעריכת נוסחאות דומה מאוד לLaTeX
והוא מאוד מאוד נוח. עכשיו רק נשאר להוסיף קיצור מקשים נורמלי לפעולת הוספת הנוסחה, ואני אהיה מרוצה :)
לגבי עבודה עם LyX - אני מוצאת אותו לא נוח כשאני שוכחת את קיצורי המקשים. העכבר הוא כלי שמאט את העבודה כשמנסים לכתוב... אבל כשאני נזכרת בקיצורים - אני מרוצה ממנו מאוד :)

dovy.myopenid.com Author Profile Page :

ממש לא צריך לעבור דרך וורד. יש שתי אפשרויות:
אם רוצים לערוך את המסמך ניתן לשלוח ב-ODT אשר ניתן אף לפתוח בוורד (עם תוסף) או בגוגל דוקיומנט או כמובן ב-OO.
במידה שאין צורך לערוך את המסמך פשוט שלח PDF וסגור עניין.

Shoshannah Forbes Author Profile Page :

מייקל קפלן ממיקרוסופט כותב בבלוג (המצויין!) שלו על "השלמה אוטומטית טיפשה" של וורד:
http://blogs.msdn.com/michkap/archive/2007/03/22/1934083.aspx
ועל "מרכאות טיפשות":
http://blogs.msdn.com/michkap/archive/2007/02/20/1724946.aspx

השארת תגובה