הבלוגיה של וובסטר

אני חייב להגיד לך שושי שאני אף פעם לא הבנתי איך נרקסיסיזם (כמו זה שלך ושל קלינגר למשל) אפשרי, כאשר רוב הזמן אתם מבלים אחד בתחת של השני. כאילו בסדר, את מי זה מעניין? אולי, למשל, אם תחזרו לקרקע המציאות (ישראל, מלחמה, מזה"ת, עברית... הכי מציאות שיש ואתם הכי לא שייכים לה שיש), יכול מאוד להיות שמה שאתם כותבים גם יעניין מישהם? אולי. אני לא רוצה אפילו להכנס לניתוח האפיסות של קלינגר, כי אני לא מוכשר מספיק, אני מניח, אבל אני בספק אם מה שאתם כותבים מדגדג למישהו מחוץ לביצה הקטנה של הטראקבקים שלכם. בחיי. הבלוגספירה קיימת רק אצלך בראש. עבור רוב האנושות, אלו סתם החיים המסריחים של אנשים שאף אחד לא רוצה לשחק איתם.

לאלמוני שמעלי (שאפילו לא טרח להמציא לעצמו כינוי): אם כל כך לא מעניין אותך מה ששוש כותבת, למה בדיוק אתה קורא את האתר שלה? קח את המקלדת שלך ולך למקום שמעניין אותך.

שוש, אני מסכים איתך. גם לי התגובה של יונתן נראית מוגזמת, ובטח שה"סערה" היא מאוד קטנה, מה שלא משנה את העובדה שלפי מספרים של וובסטר, הוא שימש הרבה אנשים מחוץ למעגל החשודים המיידים.

"הפריחה של וובסטר" (הכל יחסי כמובן) היא לא בגלל שהוא ה-פתרון, אלא בגלל שהביזור המתגבר של הבלוגוספירה הישראלית, אפילו החלקים שבתוך הפלטפורמות מעלה צורך למשהו שיאחד את מיטב החומרים. וובסטר נתן מבט על, מאוד עמוס, בזמן אמת על העולם הזה. כבר עכשיו יש עוד שחקנים בסיפור, ובקרוב יהיו עוד.

כשקראתי את הפוסט של קלינגר אמרתי לעצמי שאם היה לי בלוג הייתי כותב בדיוק למה אני לא משתמש בוובסטר, אבל אין לי, אז לא משנה.

אני חושב שקלינגר באמת מתכוון לאנלוגיה שהוא עושה בין וובסטר לעיתון. הוא, ועוד רבים אחרים, לא רואה את הבלוגוספירה כאוסף של יישויות, אלא כמקשה אחת --- הבלוגוספירה היא באינטרנט כמו שערוץ הוא בטלוויזיה וכמו שעיתון הוא בחנות ספרים. היא מרכזת כמה כותבים, חלקם מוכשרים יותר וחלקם מוכשרים פחות, שמדברים על נושאים שונים, אבל בסופו של דבר התודעה לא מבדילה בינהם וכשאדם מעוניין לקרוא בלוג באופן פסיבי (מה שקצת נוגד חלק מההשקפות בבסיס הבלוג, אבל סה"כ מנצל את הבלוג אולי בצורה הטהורה ביותר), זה לא באמת משנה את מי הוא קורא. זו אולי הסיבה היחידה שוובסטר כל כך חשוב לקלינגר, משום שבלעדיו הוא צריך לברור בעצמו את התבואה מן המוץ, ומי באמת רוצה לעשות את זה כשכל שהוא מחפש זה להעביר את הזמן בקריאת בלוגים.

לכן אני חושב שאם יש לו את קורא ה־RSS שלו ורשימת הבלוגים האהובים שלו, הוא לא יסבול הרבה משבוע בלי וובסטר. פחות נוח, אבל לא נורא. אני אישית מכניס לרשימה שלי גם בלוגים שאני לא תמיד מעוניין לקרוא. מקסימום לסמן "קראתי" ולעבור הלאה.

לא נעים לי להגיד, אבל אני לא הצלחתי להתחבר לוובסטר ולא מצאתי בו שימוש אבל השתדלתי לא להגיד כלום, כי חנן התאמץ לפחות ועל זה אני מכבדת אותו.

אני משתמש ברסס של וובסטר, מעולם לא קראתי פוסטים באתר עצמו.

אני בעיקר מרפרף על כותרות... וכשאני רואה משהו מעניין אני נכנס, לפעמים מגיב, לפעמים כותב על מה שראיתי.

ואני מסכים שזה בעיקר עניין של פינוק. לדעתי, תחליף הולם יכול להיות בדמות מערכת שכל בעל בלוג יכול לרשום את הבלוג שלו, ולהציע את הבלוגרול שלו. על כל העניין תהיה בקרה כנגד בלוג שדוחף את עצמו בדרכים לא כשרות. בסופו של דבר תהיה רשימה של בלוגים מסודרים לפי מספר אוהדים, שניתן למיין לפי תגים וקטגוריות, לתת רססים מותאמים אישית (טופ100 לדוגמה), להפיק רשימה של הבלוגים עם קצב הגידול המהיר ביותר, וכן הלאה.

זה גם יכול לעודד בלוגרים להתוודע אחד לשני, לכתוב אחד על השני, להגיב אחד אצל השני, כדי לקדם את המעמד שלהם.

זה סתם רעיון שעלה לי עכשיו, אפשר ללטש את זה.

אם מישהו רוצה להרים את הכפפה אני מוכן לעזור בכל דרך שאוכל, ולו רק לעודד :)

כלומר, אם אני מבינה נכון את התגובות, המשתמשים ה"כבדים" (לא המונח הכי מתאים, אבל זה מה יש) של וובסטר משתמשים בו כי הם מחפשים תוכן שסונן ע"י "העורך של הבלוגים". אין פלא שחנן נרתע, עם תיאור תפקיד כזה.
מצד שני, התשובה הזו מובילה לשאלת המשך- אם מה [שקבוצה מסויימת של] גולשים מחפשת היא תוכן מסונן ע"י עורך, למה "שווה קריאה" לא יותר פופולרי? זו לא המטרה שלו, להציף תכנים איכותיים כלפי מעלה? או שהמודל שלו אקטיבי מידי עבור הקבוצה הזו?

"שווה קריאה" לא פופולרי משום שחנן כהן לא יצר אותו. פשוט מאוד. מתי ראית דיונים בבלוגים על "שווה קריאה"? מתי ראית מישהו מקשר אליו? כמעט אף פעם.

ובסטר, לעומת זאת, שייך ל*חנן כהן*. לכן, כשהוא הושק הוא זכה לתשומת לב, ולהערכתי (האישית והמאוד-לא-מוסמכת) זאת גם הסיבה לחשיפה שהוא קיבל בעיתונות לאורך הדרך.

כשמדברים על אתר, מקשרים אליו, כותבים עליו במדור מחשבים ב-ynet\nrg - הוא נהיה פופולרי. אם הוא לא מקבל חשיפה - הוא נשאר מאחור.

אני לא אומר את זה - חלילה - בתור דבר רע. אני רק אומר שלדעתי לא המודל של "שווה קריאה" הוא שבהכרח הכשיל אותו.

כדור מרובע --- יכול להיות שאתה צודק. סה"כ, המודל של "שווה קריאה" הוכיח את עצמו ("דיג"), אבל המודל של "ובסטר" לא מריץ אף אתר בקנה מידה גדול במיוחד (אם נזכור ש"וובסטר" הוא לא "טכנוראטי" העברי).

אין ספק שחנן כהן יודע ליצור הייפ כשהוא רוצה ואין ספק שרוב כתבי הטכנולוגיה בארץ לפחות מכירים את השם שלו ופגשו אותו פעם או פעמיים באופן אישי. בהקמת "ובסטר" המטרה המוצהרת היתה ליצור הייפ תקשורתי ע"מ לעורר דיון בנושא הבלוגים בארץ, ולהגביר את החשיפה לבלוגים בעיתונות. חנן כהן הצהיר שהוא לא מתכוון להשקיע משאבים רבים מדי ב"וובסטר" משום שהוא לא יועד מלכתחילה להיות אתר מרכזי אלא רק ריכוז של "כתיבה עצמאית מעניינת בעברית", מעין דוגמה מייצגת. סביר להניח שהוא החליט לבנות קורא RSS ציבורי פשוט משום שזה מה שהיה זמין "מהמדף" ובקוד פתוח, שגם אותו הוא מנסה לקדם.

עם כל זאת, אני עדיין לא מאמין שהמודל של "דיג" היה עובד בארץ, עם או בלי חנן כהן. הסיבה היא שוב הפסיביות של הקוראים --- כולם רוצים לקרוא, אף אחד לא ממש מתכוון לשלוח לינקים. ברשת האנגלית, שסביבה מתרכז מספר עצום של גולשים ממדינות שונות, חלקן אפילו לא דוברות אנגלית, תמיד תהיה קבוצה של אנשים שתעשיר את מאגר הקישורים ב"דיג". בארץ אני לא רואה את זה קורה. מלבד זאת, המודל הזה לא ייחודי לבלוגוספירה וסביר להניח שלא כל הפוסטים בכל הבלוגים היו בכלל נכנסים ואלה שהיו נכנסים היו נדחקים לטובת כתבות באתרי החדשות הגדולים שכולם קוראים גם ככה. זו הסיבה של"וובסטר" יש יתרון ברשת העברית, אבל רק ברשת העברית ודומותיה קטנות המימד.

עידו - קיימים אתרים ש"מתחרים" כביכול בוובסטר, אולם אינם פועלים במודל digg-י: ozrox ו"כוורת". למעשה, עד כמה שהצלחתי להבין מהאתרים עצמם, יושב מאחוריהם עורך בדיוק כמו חנן ומוסיף בלוגים לרשימה. ועובדה - הם לא מתרוממים ולא רבים שמעו עליהם. כך שלא הייתי מאשים דווקא את המודל ה-digg-י, אע"פ שבהחלט ייתכן שאתה צודק באשר לסיכוייו הכלליים של מודל כזה להצליח בארץ.

עידו- לעניין הפסיביות ו"שווה קריאה": גם אני חושדת ש"שווה" דורש יותר מידי אקטיביות ממה שהרבה גולשים מוכנים לתת.
אבל כשקראתי את התגובה שלך, עלתה בי תהייה אחרת: גם בקורא הרסס של תפוז, וגם בזה של וואלה, יש מבחר מקורות שנבחר מראש, כך שבתיאוריה עניין הפסיביות טופל.
בכל זאת, לא נראה שהם ממש התרוממו (או שאני פשוט לא מסתובבת במקומות הנכונים?). אתר myhommy כנראה מצליח קצת יותר (שוב- זה רק הרושם שלי, אין לי ממש נתונים), אבל לא בקרב אותו קהל (או שאני טועה?).
מה יש בוובסטר (חוץ מחנן) שמספק את הצורך שהם לא? או שסתם מדובר באשליה אופטית כי הבלוגים שאני קוראת דיברו הרבה יותר על וובסטר מאשר על האחרים?

שוש --- אני חושב שלשאלות שלך דרושות תשובות קצת יותר משכילות ממה שאני מסוגל לתת, אבל הנה נקודת הראות שלי:

אני לא מכיר את קוראי ה־RSS של וואלה או של תפוז אבל RSS באופן כללי לא ממש תופס בארץ מחוץ לבלוגוספירה. אם ניקח את הגולש הנפוץ, זה שאם הוא קורא בלוג זה בגלל שהוא לחץ על לינק ב־ynet ושמע על RSS אבל לא ממש יודע מה עושים עם זה (בין השאר בגלל שהוא אומץ מאוחר מדי ומעט מדי בארץ), הוא לא משתמש באף אחד משלושת השירותים והוא בכלל מחוץ לדיון. אם ניקח את גולש הפורומים הממוצע, הוא... גולש בפורומים. הוא קורא בלוגים במינון נמוך בהרבה ממני, ממך, מחנן כהן או מיהונתן קלינגר ולכן אין לו הרבה שימוש בקורא RSS (לפחות עד שה־RSS יחלחל קצת יותר למערכות פורומים, או שזה כבר קרה ולא שמעתי על כך?).

הקורא שעוסק יותר בבלוגים הוא הלקוח האמיתי של ה־RSS. אבל גם זה לא כל כך פשוט. מיהו קורא הבלוגים? האם כל בלוגר בישראבלוג או בתפוז יודע מה זה RSS ומשתמש בזה? חד משמעית, לא. לכן גם האוכלוסיה הזו נחלקת לקוראי בלוגים "מזדמנים", שמסתובבים בישראבלוג ובתפוז, קוטפים פוסט פה ושם וממשיכים הלאה --- המשתמשים הקלאסיים בסימניות וב"בר ניווט" של ישראבלוג --- ולקוראי הבלוגים הכבדים יותר, משתתפי הדיון הזה למשל. אנחנו משתמשים ב־RSS על בסיס יומיומי ומשום כך אנחנו לא משתמשים ב־myhommy או בוואלה/תפוז (נאמנות לקוראים שאנחנו רגילים להם, מחסור בתכונות, רתיעה טבעית מכל מה שוואלה מוציאים תחת ידם, you name it).

לדעתי המשתמשים של וובסטר הם קוראי בלוגים שמתנדנדים בין קורא מזדמן לקורא כבד, עם גלישה מסויימת לכל אחת מהקבוצות ולכן הוא כל כך מצליח. זה משאיר את השאלה למה הקוראים של וואלה ותפוז לא מצליחים. אני חושב שהסיבה היא נאמנות לקורא ה־RSS הוותיק של כל אחד מהמשתמשים, חוסר בפיצ'רים וסיבות דומות. הקוראים של וואלה ותפוז פונים מטבעם לכלל האוכלוסייה שמשתמשת בוואלה ובתפוז, כלומר הרבה אנשים שלא ממש מבינים מה זה RSS. משום כך הם פשוטים ככל האפשר אבל עדיין דורשים מהמשתמש הבנה בסיסית בנוגע ל־RSS. ברגע שנתקעו כך בין המצרים, גורלם נחרץ --- הם לא מספיק פונקציונאליים בשביל המשתמש המתקדם ולא מספיק ברורים למשתמש הפשוט. אולי זו עוד סיבה שוובסטר מצליח כל כך --- הוא אמנם קורא RSS, אבל המשתמש לא חייב לדעת את זה, ולכן למשתמשים של ובסטר אולי נוספים גם קוראי הפורומים, כלומר משתמשי אינטרנט כבדים קצת יותר מהגולש הממוצע אבל כאלה שעדיין לא מעורים מספיק בבלוגוספירה.

בקשר ל־myhommy, אני לא יודע אם הוא מצליח יותר או לא, ואני גם לא יודע למה. למישהו יש רעיונות?

*אני מודע לכאוס ששורר בתגובה למעלה, ניסיתי לחשוב בזמן שאני כותב ושיניתי את דעתי 20 פעם*

וובסטר הוא בעברית , שווה קריאה לא (לא תמיד) . הבדל קטן ומשמעותי . וובסטר הוא מעין Preview של פוסטים בבלוגים . אפשר לקרוא רק כמה שורות ראשונות בכל פוסט ואז להחליט מה מעניין אותך ומה לא , זה לפחות מה שמשך אותי בוובסטר .נכון שגם ברסס זה אפשרי אבל זה לא אותו הדבר לא מבחינת הנוחות (בוובסטר אפשר לדוגמא לפתוח ולקרוא במספר בלוגים בו זמנית ) וגם לא מבחינת הרצון שלי לשים בלוג מסוים ברסס .
וובסטר מבחינתי הוא כלי , עוד כלי , שמאפשר לי להתעדכן במה שקורה בבלוגספריה בפרט ובאינטנרט בכלל . וובסטר לא מחליף אצלי את הרסס ולא את "שווה קריאה" ואף לא את המעודפים , הכל עניין של סדר העדיפויות הפרטי שלי ומידת העניין שלי .

אולי זה סתם שיגעון שלי אבל אני אוהב להיות מקושר ולקרוא באינטרנט ולכן אני משתמש במגוון רחב של כלים ואמצעים . אפילו הרסס שלך שושנה מהווה אצלי כלי יעיל למדי להתעדכן במה שקורה . כמו שאי אפשר להשוות בין אימיל לבין מסרים מידים לדוגמא (כאשר באים לדבר על תקשורת בין שני אנשים) כך גם אי אפשר להשוות כאן .
רתם

רתם

קופי פייסט ואז דיון
===================
יש לי אצלך הפניות לבלןג הפתרות הירוקות, שכתובתו היא:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=220824
פתחתי בלוג חדש עצמאי בוורד פרס ששמו השב"כ, וכתובתו היא:
http://hashabak.org/blog/

אשמח אם תוכל לעדכן את הפרטים :)

יומטוב ושבת שלום.

--
בברכה,
הגר צימרמן
===================
האימייל הזה מבהיר יותר מכל שוובסטר הוא בהרבה יותר בשביל הכותבים והרבה פחות בשביל הקוראים. עכשיו, כשוובסטר קפוא, הגר תצטרך להתאמץ כדי להביא קוראים לבלוג החדש שלה. היא תצטרך לכתוב את זה אצלה אבל גם לשלוח את הקישור החדש לכל מני בלוגרים שגם הם יפיצו את הכתובת החדשה. אולי היא תצטרך לכתוב במקביל גם בחדש וגם בישן כי רק הישן מעודכן בוובסטר.

ובקשר ל*חנן כהן*. הסיבה שוובסטר קיבל חשיפה והשאר לא היא בגלל שיש לי בלוג. שאני דיברתי עליו במקום שבו נמצאים הצרכנים שלו. כל כך כל כך פשוט! אני כתבתי על וובסטר עוד מהרגע שהוא היה תינוק ולא הפסקתי לכתוב עליו אף רגע. אני לא מכיר את האנשים שעומדים מאחורי אוזרוקס או מאחורי השירותים האחרים. אם היה להם בלוג הייתי מפרסם אותו בוובסטר והם היו מקבלים חשיפה. אבל אולי יש ואולי אין להם, ובכל מקרה הם לא ביקשו.

ונקודה אחרונה, לשוש. את אשמה! אני חושב שאצלך ראיתי לראשונה את גרגריוס ומשם בא לי הרעיון.

לכל המגיבים שהתייחסו לשווה.
שווה לכם להעיף מבט ב חדשHOT
http://www.hadash-hot.co.il

וובסטר ככלי להדיוטות או וובסטר כ-VOD החדש:

לי אין קורא RSS. זאת אומרת, יש לי - אבל אני לא מפעיל אותו.

אני תופס את וובסטר, כפי שציינו כאן, ככלי שעוזר להתגבר על העצלות ולפנק את המפונקים.

לא בא לי לעשות מנוי/להוסיף את הבלוג של מוישה ל-RSS. "לעשות מנוי" נחשבת עבורי (וסביר להניח שעבור רבים) כסוג של מחויבות וכסוג של "תפיסת מקום" (גם אם התפיסה לא בהכרח קיימת במציאות). לא אשכח את הפעם בה עשיתי מנוי לבלוג מסוים ולאחר שתי רשומות שלו רציתי לבטל. הרגשתי ממש לא נוח עם הדבר. במיוחד כשאני יודע שכתובת האימייל שלי הייתה חשופה וידועה לכותב הבלוג.

מוישה כתב רשומה אחת טובה אותה רציתי לקרוא ו-50 רשומות שממש לא עניינו אותי.

הרבה יותר נחמד לי שיש אתר כמו וובסטר שמציע לי כמה מאות רשומות מכל רחבי האינטרנט (דמיינו כאן אמוטיקון של היסחפות) מתוכן אני יכול לבחור מה לקרוא כעת. ממש כמו VOD רק בגרסת הבלוגים.

וזו לדעתי הגדולה של וובסטר. הוא כמו בר סלטים שמזמין אותך להרכיב את הסלט שלך.

אביעד- מה שאתה כותב מעניין. לא ידעתי שאנשים תופסים "עשיית מנוי" כסוג של מחויבות. אתה אומר שהרגשת לא נעים כשביטלת את המנוי לבלוג ההוא. לדעתך זה בגלל שבעל הבלוג יודע מה המייל שלך? או שגם ביטול מנוי אנונימי (שהרי מנוי רסס בהגדרה אנונימי) גורם לך לתחושת אי־נוחות דומה?

עם קשר אסוציאטיבי בלבד, התגובה שלך מזכירה לי את המקרה שבו מישהו כתבה ליובל דרור שהיא מבטלת את המנוי שלה לגלוב שלו:
http://www.popup.co.il/?p=1118

נראה שחלק מהעניין כאן הן תפיסות שונות לגבי המשמעות של "מנוי רסס"/"מנוי לבלוג".

בתור קוראת, מבחינתי מנוי רסס לבלוג זהו עניין של נוחות נטו בשבילי. בלוג מעניין באופן קבוע? הוא נוסף לרשימת הפידים שאני קוראת. הוא כבר לא מעניין? הוא יורד.

בתור כותבת, זה מעניין אותי לראות כמה מנויי רסס יש לי, ועל איזה פוסטים הם לוחצים, כחלק מהסקרנות הרגילה של לראות מה פופולרי יותר או לא. יש כאן אפשרות למנוי גם בדואר האלקטרוני, אבל הוא מנוהל ע"י שירות חיצוני (למעשה שניים, לפי בחירת הגולש), ואני לא ממש נוגעת בו (יש לי מנוי בכתובת דואר שלי בשביל לוודא שהכל עובר בסזר ואין שיבושים). אני אמנם בודקת לפעמים כמה מנויים יש, אבל כחלק מהבדיקה הכללית לגבי מנויי רסס.
מתוך שני השירותים בהם אני משתמשת בשביל לספק מנוי בדואר לגולשים- אחד בכלל לא נותן לי גישה לרשימת הכתובות. השני אמנם נותן, אבל זה משהו שאני כמעט ולא בודקת. אלא אם יהיה גל פתאומי של הרבה ביטולי מנוי, אני רק מרפרפת על הודעת הביטול (היא נעשית אוטומטית, אני רק מקבלת הודעה על כך). אין כאן משהו רגשי מעורב.

אבל איך את עוקבת אחרי הבלוג כדי שיוכל לעניין אותך באופן קבוע?

אם הוא לא ב-RSS ולא בתצורת מנוי - האם ע"י הוספה לפייבוריטס? וכיצד ניתן לנהל את הפייבוריטס כשיש אלף ואחד קישורים שאתה לא זוכר מדוע ולמה הוספת אותם? אולי הפתרון הוא דפדוף בהיסטוריה של הבלוג כדי להחליט האם הוא "ראוי" להמשך מעקב.

לגבי השאלה הראשונה שהעלית - לא. ביטול אנונימי לא גורם לי לאי נוחות.

ולגבי הקישור מהגלוב - וואי, איך נעמה כרמי עצבנה אותי בתגובה שלה. נראה לי שאכתוב על זה רשומה משלי, לא הייתי מסיים את התואר הראשון שלי אם לא הייתה לי עזרה מכמה בלוגרים שבדיים שהיו מוכנים לתרום כמה הפניות וכמה הערות לסמינריון שלי. מזל שהגלוב לא מתורגם לשבדית.

אביעד- התשובה בגוף השאלה.
כשאני נתקלת בבלוג שאני שוקלת האם להוסיף לקורא הרסס שלי:
* אני קוראת אחורה ובוחנת לפי מה שכבר נכתב.
* אם זה לא מספיק, יש לי תיקייה בסימניות בשם "בלוגים" ואני מוסיפה אותו לשם, ומידי פעם נכנסת לראות אם יש משהו מעניין. אם יש משהו מעניין על בסיס קבוע- הוא עובר מהסימניות לקורא הרסס שלי. אם אין- הוא עף. בנוסף, הדפדפן שלי סופר כמה פעמים נכנסתי לכל סימניה. אם מהנתונים נראה שאני לא נכנסת לסימנייה כמעט, או שאני נכנסת ואין משהו מעניין- הבלוג עף.
מכיוון שאני די "קשוחה" בעניין (ומכיוון שכל הבלוגים מרוכזים בתקייה משלהם), אין לי את הבעייה של "וכיצד ניתן לנהל את הפייבוריטס כשיש אלף ואחד קישורים שאתה לא זוכר מדוע ולמה הוספת אותם?". אבל בהחלט, מה שחסר בהרבה דפדפנים היא אפשרות לחבר הערה לכל סימניה, כדי שיהיה קל יותר לזכור למה הוספנו בכלל את הסימני הזו (אבל זה קיטור ששייך לעניין התקיעות במקום של דפדפנים, עליו כתבתי במקום אחר: http://www.xslf.com/archives/000262.html ).

מעניין שכתבת: "אם הוא לא ב-RSS ולא בתצורת מנוי ". מעניין אותי ה"או". מבחינתי גם רסס הוא מנוי, עם ההבדל בנוחות לעומת מנוי בדואר האלקטרוני (הדואר האלקטרוני שלי עמוס מספיק גם ככה, שאני לא רוצה להוסיף לו הודעות על עדכונים באתרים).
אם יש לך קורא רסס, למה אתה לא מפעיל אותו? כמו שציינת, אין איתו את חוסר הנוחות בביטול מנוי (בגלל האנונימיות). או שהוא עדיין מרגיש כמו "יותר מחוייבות"?
אם כן- נראה לך שיש הבדל בהרגשת המחוייבות בין קורא רסס שולחני לבין כזה מבוסס ווב (לא וובסטר, אלא משהו קצת יותר מותאם אישית, כמו בלוגלינס או myhommy)?

אני מסכים עם הגישה שובסטר הוא כלי להדיוטות. בסופו של דבר זה סוד הקסם שלו - סינון של דברים מעניינים - בלי ההתחיבות לתחזק רשימה של רססים. האוכלוסיה שקוראת את וובסטר היא אותה הוכלוסיה שכותבת בלוגים שנמצאים בוובסטר (או ברשימות) לרובם רסס זו טכנולוגיה זרה, לא ברורה, ומחייבת מידה של מעורבות טכנית שאין להם את הרצון ללמוד לבצע. הבעיה היא מחסום הכניסה. למיטב ידיעתי עוד לא קיים מנגנון שישבור אותו עבור המשתמש הפשוט (אותו משתמש שיכול לכתוב בלוג עם אינסייט מדהים - אבל להחליף נורה בביית שלו יהיה קשה לו*).

* הפניה מיועדת לזכר ונקבה הו זמנית**

** who am I kidding? הפניה מיועדת רק לנקבה***.

*** I kid! I kid!!

אני לא מבין מה הרעיון בלהכנס לוובסטר בכל יום או ארבעה ימים. יצא לי להכנס פעם בכמה שבועות בעיקר מתוך עניין של "מה קורה שם" ואם יש משהו חדש בוובסטר עצמו, ואולי לעבור קצת על הבלוגים האחרונים. אם ארצה להתעדכן, אני יכול לעבוד מול ה-RSSים של הבלוגים עצמם, אני לא צריך את וובסטר בשביל זה, אלא רק בשביל להכיר בלוגים חדשים שלא קראתי או הכרתי אותם עד כה.

אני מקווה לראות בקרוב מישהו שירים את הכפפה ויצור אתר דומה לוובסטר ואולי אפילו יותר טובה, כי זה בהחלט אפשרי (למרות שחנן עשה עבודה טובה).

נראה לי שאחת המכשלות העיקריות של שווה/חדשהוט וכו’ היא חוסר האינגטגרציה עם בלוגים. אתה יכול להציג אותם בבלוג שלך, אבל הם לא מציעים לבלוגרים דרך פשוטה לשלב שליחת ידיעות מהאתר שלהם לשירות.
הפגיעה היא כפולה: גם אחוז מידי של התוכן באתרים הללו מגיע מלמהרשת/מעריב ושות’, וגם יש הרבה פחות באזז סביבם בבלוגים ופחות עידוד למשתמשים חדשים לשלוח ידיעות.
בכל מקרה, שילבתי עכשיו כפתורים באתר לשליחת ידיעות אליהם (ברשימת הסימניות הציבוריות בכל פוסט). גם יצרתי קשר עם שניהם (שווה וחדשהוט): מחדשהוט ענו לי שהוא מתכנן להוסיף הסבר פשוט לגולשים באתר, וגם זיהוי שליחה של ידיעות שכבר מופיעות במערכת (למניעת כפילויות ושיפור ההצבעה).
הבנתי גם שהפלאג-אין לוורד פרס יעודכן בקרוב עם תמיכה בחדשהוט (תמיכה בשווה קריאה כבר יש לו).

כמה דברים, לא בהכרח בסדר הגיוני או בעלי הגיון.

נראה שיש בלבול בין בלוגים ל-RSS. אני התחלתי להשתמש ב-RSS לפני שבלוג כלשהו נכנס לרשימת הפידים שלי. מבחינתי RSS הוא כלי להתעדכן במידע מאתרים שבהם המידע יקר לי. לכן הקישור בין RSS לבלוגוספירה נראה לי שגוי.

שווה לא מתרומם כי הוא לא טוב נקודה. אין מספיק תכנים טובים באתר לטעמי ואני לא בטוח אם יש מספיק בעברית. שוב, צריך לזכור שדיג זה לא אתר הפניה לבלוגים (שזה מה שוובסטר עושה).

וובסטר מבחינתי הוא המקום להתעדכן בכל מה שלא חשוב לי.
אם זה היה חשוב מספיק זה היה בפיד או ברשימת המועדפים. מקום אחרון בסדר החשיבות זה וובסטר. זה לא אומר שאני לא בודק מה קורה שם כל יומיים שלושה, אבל זה בשביל להתעדכן במה שקורה מחוץ לעולם שלי.

אנשים לא יודעים להשתמש באינטרנט. זו עובדה שהתחלתי לגלות בחודשים האחרונים. לא רק שהם לא יודעים מה זה RSS, הם בכלל לא יודעים למצוא מידע באינטרנט בצורה הבסיסית ביותר. מיומנות האינטרנט הממוצעת נעה סביב כניסה לווינט, וואלה, גוגל ודפי זהב. וגם שם מיומנות השימוש שואפת לחצי אחוז מהפוטנציאל הגלום. (טוב, חוץ מדפי זהב, כי להם אין פוטנציאל גלום ולכן אחוז הניצול גבוה יותר).

באיחור אני אנסה גם לענות.
אני לא איש טכנולוגיה, ניסיתי כמה קוראי רסס ולא הסתדרתי עם זה, בהתחלה רשמתי שם המון מקורות, אחרי זה הרגשתי שאני מוצף בידיעות שאני לא צריך ולא רוצה.
באופן כללי כשרתיתי לקרוא בלוגים בעברית, הייתי הולך לחפש בעמודי הבית של ישראבלוג ושל תפוז. העניין הוא שבעמודי הבית, הקטגוריות לא בהכרח משקפות. כך למשל, אף אחד לא ימנע ממני או ממך, לפתוח שם בלוג שעוסק נניח בחוויות של ילד או ילדה בכיתה ז' ולסווג אותו תחת קטגוריית "אינטרנט ומחשבים". הרי כל העריכה שמתבצעת שם זה לבחור הודעות נבחרות ובלוגים מומלצים. יכול להיות שיש בלוגר שכותב שירה מדהימה, רק שאותי לא מעניין. כדי לדעת על מה הבלוג, יהיה עליי להיכנס.
.
היתרון הגדול של חנן הוא שהוא לא איפשר כניסת בלוגים שהם "זבל". הוא אמר מראש שיפעיל קרוטריונים אישיים וכך עשה.
.
צריך לציין גם שעד לוובסטר, היה די קשה למצוא בלוגים עצמאיים בעברית. (אולי לך קל כי את מתמצאת בחיפוש, אך מה עם מי שלא מומחה? טכנוראטי לא הביא הרבה קישורים בעברית.
.
וובסטר זו למעשה עבודת עריכה גדולה, כי חנן היה צריך להיכנס להרבה מאד בלוגים כדי להחליט מה יכנס ומה לא יכנס.
.
אני לא יודע איזה סיכוי יש היום לבלוג טוב חדש שהוא עצמאי, או שיושב באתר בלוגים קטן, או באתר זר והבלוגר לא עובד עם טרנורטי. וגם לא משקיע ולא כותב תגובות בכל מיני בלוגים רחבי תעבורה. יש סיכוי רציני שהם כותבים רק לעצמם.
.
ברור לאת לא צריכה את וובסטר, כי יש לך את הגרגריוס שלך.
מבחינתי, וובסטר היה יכול להיות הרבה יותא טוב, אם הוא היה נותן אפשרות לעשות opt-out ל בלוגים בתוכו. ראיתי גם את כוורת, זה די דומה, רק שהבלוגים הנבחרים הם אחרים. אני באמת לא יודע למה שווה דיון לא הצליח באותה מידה, אבל אני יכול להגיד לך שחדש-HOT נראה מצויין, רק שהוא לא מכוון דווקא לבלוגים ויש שם מלא קליפים וחדשות ממקורות ממסדיים.
.
בקיצור, לי וובסטר מאד התאים וממש נתן לי מענה למשהו שהיה חסר לי במועדפים.

אני עוקב כבר די הרבה זמן אחרי הדיונים השונים אחרי מה הפלטפורמה הנכונה וכמובן שהדעות משתנות בין אנשים.

אני מאמין גדול בקונספט של קהיליה עם הבאזוורדים שמתלווים לווב-2. יכולות התיוג, השיתוף, הדחיפה/מנוי, תכנים דינאמים וכד' הם הכיוון שנראה לי אינטואטיבית הכי הגיוני. בכל אחד מהכלים הקיימים היום יש מספר פגמים משמעותיים שאינם מאפשרים להפוך אותו לקהילה אמיתית.

אני חושב שהפתרון צריך להתחיל מהקונספט של הפנייה לבלוגים, בסגנון וובסטר רק הרבה יותר פתוח - כל אחד יכול להוסיף את הבלוג/תוכן שלו כל עוד הוא רלוונטי לנושא של הקהיליה. מציאת החומרים הרלוונטים בים המידע תתחיל קודם כל בתיוג אוטומטי שמבוצע על ידי מספקי התוכן עצמם (קטגריות, טגי טכנורטי, אוטומטה וכד') כשלכל פריט תיוג ניתן לבצע דחיפה למשתמשים על ידי ריסוס (RSS). הכל מתויג, הכל ניתן לחיפוש, שליפה ודחיפה אל המשתמש.

עכשיו עולה הסוגיה של איך מוצאים תוכן איכותי ולשם כך הקהילה נדרשת לדירוגים על התכנים שהיא רואה. דירוג יכול להיות מספרי, נגיד בין אחד לעשר, והוא יכול להיות איכותני ברמת משפט. הערות לתכנים ועל בלוגים הן חשובות. הקהילה צריכה להיות מסוגלת לבצע פעולה של סקירה והצבעה במהירות גבוהה יחסית עם אפשרות של צפיה בסקירות שנעשו עד כה. האתר צריך לאפשר לבלוגים קטנים להתבטא מצד אחד אך גם לקדם איכות על ידי הצגת התכנים המובילים. לבסוף, האתר צריך לאפשר למשתמש להתמצא ולהגיד לתכנים שרלוונטים אליו ולאפשר למשתמש לשלוף את התכנים הללו באופן שוטף ואוטומטי למחשב שלו בריסוס.

כפי שציינתי במספר מקומות ברשת, הרמתי בדיקת התכנות זריזה בדיוק לאתר מסוג זה, בינתיים רק באנגלית, בכתובת הבאה : www.israelated.com . האתר לא מתיימר להחליף אף אחד וגם לא בטוח שיצא ממנו משהו, אבל כנושא לדיון אני חושב שהוא שווה ניסוי מעמיק של לפחות להכנס ולהרשם בזריזות ולראות את היכולות.

לאחר חודש וחצי של הפעלה מוצלחת של הגירסה האנגלית עמלתי להגר את כל הפלטפורמה לעברית.

להלן תרומתי הצנועה לדיון :
http://hebrew.israelated.com