אני מרגיש CC

אני חייב לציין שהסרט הזה נמנה ברשימת הסרטים האהובים עלי. אומנם העלילה לא הכי מזהירה, אבל טכניקות הצילום, הדגשים על חיים ורגש וכמובן סצנות הקרבות המשובחות - בהחלט מדרגים את הסרט הזה כשווה צפייה לדעתי.

אגב, זה אחד הסרטים היותר פופולרים ביוטיוב להכנה של וידיאו קליפים אלטרנטיביים לשירים מוכרים.

גם בקהילת הקוד הפתוח, אגב. שלומי פיש הקים ויקי שמרכז מידע על נושא של זכויות יוצרים וה-DMCA הישראלי.

http://linmagazine.co.il/ip/israeli-dmca-law

כן, בדיוק הוספתי לפוסט את הקישור לדיון בוויקי של איגלו.

אם הייתי צריך לתצמת את הדיעה שלי על אופן הטיפול בנושא של שיתוף קבצים הפוגע בזכויות יוצרים בשני משפטים, אני חושב שהם יהיו אלה:

1. פגיעה בזכויות יוצרים אינה חוקית, ולכן אסורה.

2. כאשר קיימת התנגשות בין הצורך להגן על חופש ההבעה וחרויות הפרט בהקשר זה, דהיינו החופש לשתף קצבים מותרים, והחופש להעביר מידע, לבין הצורך להגן על הזכות לקניין פרטי של קבצים מוגנים, הראשון גובר על השני תמיד, ומכאן שעל כל פיתרון בנושא זה להבטיח שהראשון לא יפגע ע"מ להגן על השני.

המסקנה היא שיש להבהיר לבעלי זכויות יוצרים שהאחריות לשמור על קניינם הפרטי מוטלת עליהם, ועליהם לאכוף אותה באמצעים טכניים ולא באמצעים הפוגעים בזכויות אחרות של הציבור.

אם נחזור לחוק של מרצ, נראה שהם בחרו בכיוון ההפוך, בניגוד לראיית עולמם.

אין אמצעים טכניים שמחזיקים מים, ולא יהיו.
האכיפה צריכה להיות משפטית.
זה לא אומר לרגע שאני תומך בחוק האווילי של מרץ.
הסכם שימוש פשוט:
אסור להפיץ את התוכן הזה.
מי שעובר על הסכם השימוש מסתכן בתביעה.
זה הכל.
לא צריך לנסות לנסח חוקים דביליים וכלליים יתר על המידה.

כן, אבל אתה יודע איך מתחיל עניין התביעות:

בהתחלה בעלי זכויות היוצרים רוצים לתבודע את המפיץ. לשם כך הם צריכים לאתר אותו. לשם כך הם צריכים למסור כתובת IP ותאריך ושעת הפעולה לספק האינטרנט, ולקבל מידע. לשם כך הם צריכים צו שופט. כל זה עושה את העניין ללא מעשי מבחינתם.

אז הם מתקדמים: הם רוצים לקבל את המידע זה ללא צווים. הם טוענים שגם הספקית אחראית למידע הזה (כי היא מאחסנת אותו), וכך זה נמשך הלאה והלאה.

בגדול אני מסכים איתך מאוד, וזה תואם לחלוטין את מה שאמרתי בסעיף הראשון.

הכוונה שלי בסעיף השני היא שאין לפגוע בזכויות הפרט שתיארתי כדי למנוע הפרת זכויות יוצרים. אם צריך לקבוע עדיפות, אז זכויות הפרט חשובות יותר, ואם בעלי זכויות היוצרים אינם מצליחים לתבוע את המפרים ללא פגיעה בזכויות אחרות, עליהן לפנות לפתרונות טכניים או להשלים עם ההפסדים האלה (וזה לגיטימי לחלוטין לדרוש את זה מהם). אני לא רואה את המספרסמים תובעים את יצרני השלט רחוב כי הם פתחו טכנולוגיה המאפשרת לצופים להתחמק מצפייה בפרסומת. זה לא אותו דבר, אבל זה דומה מאוד למה שהם דורשים היום ממפיצי תוכנות.