דז'ה-וו 2.0 ובוקמרקלט לקינוח
ראיתי בלוגים של האתר שיש גולשים שקוראים את הרסס כאן באמצעות פורטל Netvibes המדובר יחסית לאחרונה בהקשרים של Buzzwords אופנתיים כמו Ajax ו-web 2.0.
הקדשתי כמה דקות להתאמה אישית, ופשוט לא יכלתי להתחמק מדז'ה-ווה חזק מאוד לשנות התשעים, בהם "פורטל" הייתה ה-מילה להשתמש בה.
זו רק אני?
מצד שני, שירות Web 2.0 שכן נראה שימושי הוא blummy.com, המיועד לכל מכורי הבוקמרקלטים (או יסומניות כלשונו של מקופף האתרים). השירות מאפשר לרכז בתפריט בודד הנגיש מלחיצה אחת את כל הבוקמקרלטים השימושיים, ובכך עוקף את המגבלה העיקרית של בוקמקרלטים: הצורך להתקין אותם בכל דפדפן בו משתמשים.
תגיות טכנורטי:
ווב 2.0, Ajax, web 2.0, bookmarklets, בוקמרקלטים, יסומניות
1 הפניות
Listed below are links to blogs that reference this entry: דז'ה-וו 2.0 ובוקמרקלט לקינוח.
TrackBack URL for this entry: http://www.xslf.com/mt/xslf-tb.cgi/206
Network = רשת אינטרנט = מרשתת Email = דואר אלקטרוני מוזר כי לטכנולוגיה הנפוצה במרשתת אין מושג בעברית. אתרי אינטרנט הם אתרי ווב (web). רן טוען כי ל... Read More
אני מהמשתמשים בנטווייבס. אין לי שום שימוש בזה למעט ל RSS, כך שכל הקטע של "עיצוב דף בית" לא רלוונטי בשבילי.
ניסיתי לפני זה תחליפים שלא השתמשו בAJAX ולא נהניתי מהם, במיוחד מכיוון שכל פעולה לקחה הרבה זמן. אני מניח שיש קוראי RSS ייעודיים טובים יותר הנותנים את אותה פונקציונאליות. אולי אנסה מתישהו.
קודם כל, תודה על ה blummy, נראה חמוד.
שנית רסס? LOL, זה יכול להפוך לסלוגן לא רע:
RSS - רסיסים של מידע.
כמעט שכחתי מ-blummy, באמת חמוד:
http://linmagazine.co.il/node/view/12983
אבל לא מספיק כנראה כדי לזכור להשתמש בו :)
אורי
לא ברור לי איך זה שקונספט הסימניות לא מת. כשגיליתי ששורת הכתובת של השואש עובדת כחיפוש "יותר מזל משכל" בגוגל ויתרתי על זה לגמרי.
אני חולק עלייך בעניין זה.
תסתכלי סביבך, יש איזשהו דינוזאור שלא מנסה להיות "פורטל"? יאהו מהניינטיז לא מחביאים את זה שהם רוצים לקשור אליהם את הגולשים, מיקרוסופט (במיוחד בימים אלו) טומנת ידה בצלחת, ואפילו גוגל אהודת הקהל בשקט בשקט מאפשרת לגולשים ליצור "דף אישי".
נטוויבס חוסך לי קליקים יקרים בשיטוט לג'ימייל ,בדיקת מזג האוויר וכו', כמו כן הוא מייתר את השימוש בקורא רסס. בגלל זה הוא אתר הבית שלי.
וכאחד שלא מכור לבוקמרקלטים(טוב נו, יש לי אחד לדלישס, וגם יצרתי אחד לישרא) קשה לי להבין למה אפילו נרקומן בוק' ירצה להשתמש בבלאמי; הרי אפילו באקספלורר, רחמנא ליצלן, אפשר ליצור תיקיה בסרגל הקישורים בשביל לסדר את הבוק'.
להתקין אותם כל פעם מחדש? את אומרת שאת משמתמשת ביותר מדפדפן אחד בבית (פלוס שואש נייד מחוץ לבית)?
>את אומרת שאת משמתמשת ביותר מדפדפן אחד בבית (פלוס שואש נייד מחוץ לבית)?
כמובן שאני משתמשת ביותר מדפדפן אחד בבית. יש לי ארבעה מחשבים מהם אני נוהגת לגלוש (תלוי מול איזה מחשב אני כרגע), ויותר מזה מערכות הפעלה... גם על מחשב בודד, למשל המק שלי: אני מקפצת בין ספארי לפיירפוקס לאופרה לקמינו (את אומני ווב ופלוק ניסיתי אך לא המשכתי להשתמש בהם).
בעבודה יש עוד שני מחשבים (וארבע מערכות הפעלה- שניהם דואל בוט חלונות ולינוקס), ואצל ההורים עוד אחד (מק מיני)- שואש נייד לא עוזר במקרים כאלו, כי הוא מתאים למערכת הפעלה אחת ואילו כאן מדובר על שלוש.
זו בדיוק הסיבה שאני משתמשת הרבה בבוקמרקלטים ופחות בהרחבות- הרחבות מוגבלות לפיירפוקס בלבד...
אני יודעת שאני לא המשתמש הטיפוסי, אבל מצד שני, מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד התקשיתי לדבוק בדפדפן *אחד*, תוכנת דואר *אחת* (IMAP זה דבר נהדר!) או אפילו מערכת הפעלה *אחת*. יש לי נאמנות נמוכה לתוכנות, ולא אהסס להחליף תוכנה ברגע אם מצאתי אחרת טובה יותר.
לכן אגב פרוטוקולים פתוחים וחופשיים ופורמטי קבצים פתוחים וחופשיים חשובים לי כל-כך: הם מה שמאפשר לי את הנדידה ולא נועלים אותי לתוכנה אחת בודדת שהיום אולי נהדרת, אבל זה לא אומר כלום על מחר...
שחקי עוד טיפה עם Netvibes ותגלי שהוא דווקא די שימושי,במיוחד אם מצמצמים את ברירת המחדל בכל הקוביות לתצוגה של שניים-שלושה פריטים בלבד ומרוויחים נדל"ן מסך. נכון, זה לא שירות מושלם, אבל הוא משלב פשטות ותחכום באופן מספק למדי.
לענין הדז'ה-וו והאסוציאציות של המילה פורטל, זה שהקונספט של תצוגה אישית של פריטי מידע ממקורות שונים ברשת קיים כבר זמן רב, לא אומר שהוא פסול, אלא שמרבית היישומים שלו עד היום לא היו מוצלחים דיים (למרות שמליוני משתמשי יאהו ודאי יחלקו על הקביעה).
יש כמובן קשר היסטורי בין פורטלים ו-RSS: הגירסה הראשונה של RSS היתה של נטסקייפ, והיתה טכנולוגיה פתוחה שהיתה אמורה לאפשר לשלב כותרות מאתרים שונים בפורטל האישי של נטסקייפ (my.netscape.com). הנהלת נטסקייפ החליטה לגנוז את הפידים הפתוחים מבוססי RSS ולהחליף אותם בפידים יעודיים שבאים משיתופי-פעולה מסחריים עם אתרי תוכן שמשלמים לנטסקייפ עבור האפשרות להשתלב בפורטל. זו אמנם היתה החלטה עם הגיון כלכלי, אבל את שד ה-RSS אי-אפשר היה להחזיר לבקבוק, וכמו טכנולוגיות אחרות שיצאו מנטסקייפ, טכנולוגית הסינדיקציה הפתוחה המשיכה לחיות ברשת הרבה אחרי שהפורטלים העלו אבק.