חמש שגיאות נפוצות אצל משתמשי לינוקס מתחילים
משום מה כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה, השגיאות הראשונות עליהן חשבתי היו
שגיאות של גישה ולא שגיאות "ממש", כמו אלו בפוסט על המק.
אני לא יודעת אם
זה בגלל המגוון הרחב של אפשרויות בלינוקס (שגורם לכך שמה שיהיה נכון
בסביבה אחת יהיה שגיאה באחרת), העובדה שאפשר להתקין אותו על המחשב הקיים
ולא צריך לרכוש מחשב חדש בשבילו (כמו במק) שאולי גורמת לכך שמצפים שהוא
יתנהג בצורה מוכרת יותר או משהו אחר.
בכל מקרה, לשגיאות:
בלינוקס, הדרך הקלה והנוחה להתקין תוכנות היא באמצעות מנהל החבילות. הוא מפשט את חיפוש התוכנה, מאפשר עידכונים אוטומטיים, מבטיח תאימות של התוכנה להפצה, ומטפל בהמון דברים קטנים"מסביב".
מי שבכוח ההרגל החלונאי הולך ומוריד קובץ מאתר הבית של התוכנה, במקרה הטוב ימצא את עצמו עם תוכנה מותקנת וללא עדכונים אוטומטיים, ובמקרה הרע (והנפוץ יותר) יסתבך עם קבצים בינאריים שלא לגמרי תואמים להפצה, תלויות חסרות, קימפול מקוד מקור (בשורת הפקודה!) ושאר צרות.
לכן למתחיל ההמלצה היא חד משמעית- השתמש במנהל החבילות!
כמובן שיש יוצאים מהכלל, ול-WINE יש בהחלט את השימושים שלו, אבל זו צריכה להיות האפשרות השנייה, אחרי שלא מצאנו תוכנת לינוקס מתאימה, ולא האפשרות הראשונה.
למעשה, יש גרסאות (וכלי) לינוקס שעושות את זה בשבילנו- אחד, קזית, דביאן עברי, ו- HebUbuntu. חלק בשלות יותר וחלק פחות. אבל גם אם לא משתמשים בהם, ההגדרה היא ענייו חד-פעמי ולא מסובך. כאן באתר יש הוראות לאובונטו/דביאן ולג'נטו- אם אתם משתמשים בהפצה אחרת התהליך דומה- שאלו בפורום של Whatsup.
בהצלחה!
בכל מקרה, לשגיאות:
הורדת והתקנת תוכנות בצורה עצמאית, במקום דרך מנהל החבילות
התלבטתי אם לשים את שני הדברים הללו כשתי שגיאות או אחת, והחלטתי שמכיוון ששתיהן קשורות למנהל החבילות, הן למעשה שגיאה אחת.בלינוקס, הדרך הקלה והנוחה להתקין תוכנות היא באמצעות מנהל החבילות. הוא מפשט את חיפוש התוכנה, מאפשר עידכונים אוטומטיים, מבטיח תאימות של התוכנה להפצה, ומטפל בהמון דברים קטנים"מסביב".
מי שבכוח ההרגל החלונאי הולך ומוריד קובץ מאתר הבית של התוכנה, במקרה הטוב ימצא את עצמו עם תוכנה מותקנת וללא עדכונים אוטומטיים, ובמקרה הרע (והנפוץ יותר) יסתבך עם קבצים בינאריים שלא לגמרי תואמים להפצה, תלויות חסרות, קימפול מקוד מקור (בשורת הפקודה!) ושאר צרות.
לכן למתחיל ההמלצה היא חד משמעית- השתמש במנהל החבילות!
שימוש בתוכנות Windows תחת Wine, במקום במקבילות לינוקסאיות
כן, זה יעבוד- לפעמים. אבל זה מסורבל, לא נוח, ונוטה לבעיות. לרוב התוכנות של חלונות יש מקבילות לינוקסאיות שחלקן אפילו עולות על המקור. באופן כללי, כשמחפשים תוכנה, מומלץ לחשוב במונחים של "מה התוכנה צריכה לעשות? איזו פונקציונליות אני צריך?" במקום במונחים של "אני צריך תוכנה בשם X ללינוקס". דוגמא טובה היא תוכנת הצריבה נירו, שאמנם קיימת בגירסה ללינוקס, אך רוב המשתמשים מסכימים שהתוכנה הלינוקסית K3B עולה עליה בהרבה. אם מישהו יתעקש לחפש את נירו בלינוקס ולא "תוכנת צריבה טובה שעושה X Y -וZ" הוא יתקע עם תוכנה פחות טובה וחבל.כמובן שיש יוצאים מהכלל, ול-WINE יש בהחלט את השימושים שלו, אבל זו צריכה להיות האפשרות השנייה, אחרי שלא מצאנו תוכנת לינוקס מתאימה, ולא האפשרות הראשונה.
כניסה למערכת ועבודה שוטפת כ-Root
יש הרבה סיבות טובות למה לא לעבוד בתור מנהל המערכת בלינוקס. קודם כל, פשוט אין צורך- אם צריך לעשות משהו שדורש הרשאת רוט בממשק הגרפי (בדרך כלל פעולת אדמיניסטרציה שתשפיע על כל המערכת), מקבלים בקשה לסיסמא באותו הרגע- תזכורת מצויינת לכך שמה שאנחנו רוצים לעשות עלול להיות מסוכן. עבודה כמשתמש רגיל מגנה עלינו מטעויות מטופשות. וכמובן, יש גם את מימד האבטחה. אגב, יש הפצות כמו אובונטו שנטרלו את משתמש הרוט לגמרי, ומשתמשים באמצעים אחרים במקום.הורדת הפצת לינוקס מקאזזה/אימיול וכו', במקום מהאתר הרשמי
אני מנחשת שמקור השגיאה הזו הוא ההרגל לתוכנות מוגבלות שנמצאות באתרי החברות, כך שמי שרוצה לנסות תוכנה "כמו שהיא באמת" ניגש להשתמש בגירסה לא לגמרי חוקית. בלינוקס אין צורך בכך- ההפצות הנפוצות נמצאות להורדה בחינם באתר ההפצה, כך שאנחנו יכולים להוריד אותן ישירות משם בלי להסתכן שמישהו "התעסק" לנו עם הקבצים ובמהירות טובה בהרבה. לא שלתוכנות שיתוף הקבצים אין שימוש: יש הפצות שנתנות להורדה גם באמצעות ביטורנט, מטראקר רשמי. שימושי במיוחד אחרי שחרור גרסה חדשה כשהשרתים עמוסים.אי הגדרת לוקאל עברי במערכת
לינוקס תומכת מצויין בעברית- כשמגדירים אותה נכון, בדיוק כמו בחלונות. אלא מה, בחלונות בדרך כלל המחשב כבר מגיע כשמישהו הגדיר את הדרוש בשבילו, ובלינוקס צריך לעשות את זה לבד. מקלדת עברית אנשים בדרך כלל זוכרים להגדיר- לוקאל עברי קצת פחות ואז יש בעיות.למעשה, יש גרסאות (וכלי) לינוקס שעושות את זה בשבילנו- אחד, קזית, דביאן עברי, ו- HebUbuntu. חלק בשלות יותר וחלק פחות. אבל גם אם לא משתמשים בהם, ההגדרה היא ענייו חד-פעמי ולא מסובך. כאן באתר יש הוראות לאובונטו/דביאן ולג'נטו- אם אתם משתמשים בהפצה אחרת התהליך דומה- שאלו בפורום של Whatsup.
בהצלחה!
2 הפניות
Listed below are links to blogs that reference this entry: חמש שגיאות נפוצות אצל משתמשי לינוקס מתחילים.
TrackBack URL for this entry: http://www.xslf.com/mt/xslf-tb.cgi/201
» אם אי פעם תרצו להעסיק Sysadmin… from הבלוג של ארתיום
תשאלו אותה על איזה מערכת הוא עובד בבית ולמה היא משמשת אותו. הרבה אירגונים מפעילים לינוקס במערכות המחשוב שלהם, שרתי אינטרנט, תחנות עבודה ומע... Read More
» שגיאות של מתחילים בהגירה ללינוקס from I’M JUST THE GARBAGE MAN
בפוסט הזה אני לא מתכוון לגעת בנושאים הטכניים יותר אלא בהכנות התפיסתיות שיש לבצע לפני תחילת ההסבה. לעניין השגיאות הטכנולוגיות ישנו הפוסט[...] Read More
לגבי נושא הלוקאל העברי, מה החשיבות של הגדרתו מעבר להגדרת המקלדת?
מה בדיוק נותן שינוי הגדרות הלוקאל מעבר להגדרת מקלדת בעברית.
"לגבי נושא הלוקאל העברי, מה החשיבות של הגדרתו מעבר להגדרת המקלדת?
מה בדיוק נותן שינוי הגדרות הלוקאל מעבר להגדרת מקלדת בעברית."
לוקאל עברי אינו נותן הגדרת מקלדת בעברית. מה שהוא כן נותן זה ממשק משתמש בעברית, ואם מגדירים אותו ביוניקוד, אז גם תאימות טובה מאוד עם שפות אחרות.
עוד שתי שגיאות נפוצות שנתקלתי בהן:
1) רוב המשתמשים לא רגילים לרעיון מערכת הקבצים כעץ, וחושבים שגם כונני לינוקס מגדירים ככונן C וכונן D. כמו כן, משתמשים בדר"כ חושבים שהם יכולים לקרוא את מחיצות הלינוקס בחלונות native, שזה לא נכון (או גם שאפשר לקרוא מחיצות NTFS בלינוקס.)
2) נתקלתי בהרבה משתמשים שלא מבינים שהתוכנות ללינוקס ולווינדוס שונות, וינסו להתקין תוכנות של ווינדוס על לינוקס.
שמחתי לראות שבאובונטו hoary אין דבר כזה root. צריך להתאמץ במיוחד כדי לעשות שימוש שוטף מכל סוג כ-root, ורוב הזמן זה sudo.
מי שיודע מה הוא עושה ולא צריך שיעבירו אותו foolproofing יכול לבטל את זה בקלות עם sudo su וזה.
בקשר לroot אני מסכים לגמרי שמאד לא כדאי להכנס איתו למערכת לעבודה יום יומית. אבל לא כל סיטואציה בממשק הגרפי בה אתה צריך הרשאות באמת מבקשת את הסיסמה. יש סיטואציה יומיומית שמקשה עלי קצת. כשאתה רגיל לעבוד עם סייר קבצים בממשק גרפי אתה לא יכול לערוך או לראות קבצים כשאין לך הרשאות. (לאו דוקא רוט. אני עובד עם שני שמות משתמש מכל מני סיבות) במקרה זה (לפחות בפדורה/גנום שאני עובד איתה) לא מבקשים סיסמה ואתה צריך ללכת בדרך הארוכה (קונסול וsu)
אפשר לשפר את זה קצת אם אתה הולך לעשות הרבה עבודה באזור לא מורשה ולפתוח את סייר הקבצים החביב עליך מהטרמינל אחרי su אבל זה מקל רק על חלק מהמצבים. אני הייתי מאד שמח אם באפליקציות מהסוג הזה יהיה פיצ'ר של החלפת משתמש תוך כדי עבודה. (ואולי יש כאלה ואני פשוט לא למדתי עדיין איך)
הצורך במנהל חבילות רק מדגיש את הבעייתיות של חוסר התאימות בין ההפצות השונות, שיש לה השלכות רבות:
1. מפתח תוכנה צריך לארוז את התוכנה עבור כל הפצה על פני הארץ. בדרך כלל זה לא קורה, ואז מי שמשתמש בהפצות היותר איזוטריות לא מקבל את כל התוכנות.
2. כמשתמש, אני יכול להשתמש רק בתוכנות שההפצה שלי טרחה להכניס למאגר התוכנות. ברוב המקרים זה יהיה מאגר גדול מאוד, אבל אם השאיפה היא לתפוס אחוזים ניכרים מהשוק בשלב כלשהו, התוצאה של זה תהיה גם מיליוני תוכנות שונות, כמו שיש היום ל-windows, ואף הפצה לא תוכל להשתלט על כל התוכנות בעולם. כתוצאה מכך, בשלב מסויים (אולי אפילו כבר עכשיו) המשתמש לא יוכל להשתמש בכל התוכנות שנכתבו עבור לינוקס, אלא רק באילו שנמצאות במאגר התוכנות של ההפצה שלו.
3. כל התהליך הזה די מסרבל את תהליך הפיתוח, אני מנחש. בעוד שב-windows מספר הגרסאות מוגבל, ורוב הפונקציונליות תואמת אחורה, בלינוקס אין סוף להפצות, וצריך להחליט בין תמיכה במספר גדול ככל האפשר של הפצות, לבין זמן סביר לפיתוח.
4. תהליך תחזוקת מאגר התוכנות מן הסתם מייקר גם את עלות הפיתוח של הפצת לינוקס, כאשר חלק מעלות פיתוח תוכנות צד שלישי נופל למעשה על כתפי מפתח מערכת ההפעלה.
5. באתרי הורדות של תוכנות windows, כמו download.com ורבים אחרים, יש דעות של משתמשים אחרים. זה כלי רב ערך בהערכה של האיכות של תוכנה לפני שמתקינים אותה. זה לא קיים במנהל החבילות.
אני מניח שיש עוד דברים. אני לא מכיר את כל היוזמות בתחום הסטנדרטיזיצה של לינוקס, אבל הגיע הזמן שכולם יחליטו על מבנה אחיד של מערכת הפעלה, כשההבדלים יתרכזו בסביבת העבודה המיידית של המשתמש, ובתוכנות הנלוות, כאשר כל ה"מנוע" יהיה זהה בכולם.