אם ממהרים אז נופלים (וגם קצת על ידידותיות ועמידות בפני כשלים)

"I cannot forgive such sloppiness," said a Tokyo physician who lost data when she unnecessarily reformatted her computer's hard disk in attempting to repair the damage. "Was Trend Micro aware of its social responsibility and the impact this problem had?" she asked.

שימו לב מה קרה- במאמץ להתגבר על באג בתוכנה חיונית, משתמשת (מן הסתם לא מאוד מבינה) פירמטה את המחשב שלה ללא הצדקה וללא גיבוי, ואיבדה מידע חשוב.
יש כאן כל כך הרבה כשלים (ולא רק מצד טרנד מיקרו עצמם) שאני לא יודעת אפילו איפה להתחיל...
ולכל המגיבים שיקפצו עם "נו, זה שהיא משתמשת טיפשה זה לא אשמת הבאג"- אתם מפספסים את הנקודה. יכול להיות שהיא טיפשה (ויכול להיות שהיא סתם בורה, בלי התוספת של "טיפשה"), אבל משום מה יש לי הרגשה שהיא לא המשתמש היחיד שהגיבה ככה לבאג חמור בתוכנה. אבל הבאג החמור בתוכנה הוא רק אחד הכשלים האחרונים בסידרה ארוכה של כשלים. עצם העובדה שהיא נאלצת להריץ תוכנת אנטי וירוס (ויש סיבה לשער שהיא השתמשה בעדכון האוטומטי של התוכנה) הוא כבר "טלאי" לכשלים קודמים.

בבסיסו של דבר, מחשבים לא יהיו "ידידותיים" או "בטוחים לשימוש" למשתמש ההדיוט (וגם האדיוט, מה לעשות, יש גם כאלו) עד שלא נתכנן מערכות העמידות גם למצבור של כשלים הנערמים אחד על השני.
ולמי שקופץ עכשיו עם "לינוקס היא התשובה"- ללינוקס יש הזדמנות להפוך להיות חלק מהתשובה, אבל היא לא שם (ולפעמים נדמה שהיא דווקא מתרחקת משם, עם הפצות כמו לינספייר שבשבם הידידותיות לטווח הקצר הם מעלימים הגנות בפני כשלים שעשויים לסייע לידידותיות לטווח האחרוך).
איך מאזנים בין ידידותיות לטווח הקצר לידידותיות ועמידות בפני כשלים לטווח הארוך? זאת שאלת מליון הדולר לדעתי, ואחד הדברים שכדאי ללמוד מהמקרה הזה.