תהייה על יצירתיות תוכנות על מקינטוש

הפוקוס על הממשק הגרפי. מכיוון ששם הפוקוס, שם היצירתיות. בלינוקס הפוקוס הוא על הנדסת תוכנה, ושם היצירתיות.

כנראה שאתה צודק. סיבה נוספת שאני חושבת עליה היא התחרותיות הגדולה שיש על פלטפורמת המקינטוש.

ל"מגזין התוכנה החופשית" החדש יש מאמר מעניין על אקולוגית התוכנות על המק:
http://www.freesoftwaremagazine.com/free_issues/issue_01/osx_jungle/

האקולוגיה הזו מעודדת תחרות מצד אחד, אבל גם שיתוף פעולה מצד שני.
זאת לעומת המצב בחלונות, בו תוכנה אחת נוטה לשלוט כמעט לגמרי על פלח שוק מסויים. ולא מדובר רק על מיקרוסופט. סימנטק למשל היא דוגמא מצויינת- במשך השנים היא רכשה הרבה מהמתחרות שלה בתחומי העזרים. בין אם זה Clean Sweep, או Drive Image.

ולפעמים נדמה לי שהמשתמשים מפחדים מתחרות (שגורמת לחידושים ושיפורים) יותר מחברות התוכנה עצמן.
לדוגמא התגובה של משתמש לעניין הכרזת אקפלורר 7, כנראה (בין השאר) בעקבות התחרות מפיירפוקס:
http://forums.nana.co.il/Message/MessageFull.asp?MsgID=6740880

מממ… דרך אגב, ל־Xslf – את עבדת על IE בעבר? ואם כן – את יכולה לעבוד על מוזילה, או לא? (הרי יש חשש להפרת זכויות יוצרים, לא?)

רותם- למה שתהיה בעייה לתרום QA למוזילה אם עבדתי על אקספלורר??
1) ראיתי מעט מאוד מקוד המקור של אקספלורר, אבל אני לא מתכנתת, לא ממש הבנתי את הקוד שראיתי, ובכל מקרה אני לא זוכרת כלום ממנו. בנוסף, לא נגעתי בקוד המקור של מוזילה.
2) על עבודה QA כשלעצמה אין זכויות יוצרים. יש אמנם זכויות יוצרים על מסמכים שיוצרים במסגרת עבודת ה־QA, אבל לא השתמשתי בהם למוזילה (כתבתי מסמכים חדשים עבורו).
3) עבר זמן מסויים מאז שסיימתי לעבוד על אקספלורר ועד שהתחלתי לעבוד על מוזילה, כך שבכל מקרה חלה כאן מידה של התיישנות.
4) כמו שבתי משפט קבעו גם בארץ וגם בחו"ל, איסור עבודה על מוצר דומה למוצר עליו מישהו עבד בעבר, מהווה הפרה של חופש העיסוק.
עשיתי בעבר QA לפינט שופ פרו, וגם לפוטושופ. לא ל־Jasc (החברה שעושה את PSP) ולא ל־Winsoft (החברה שעושה לוקליזציה למוצדרים של אדובי) הייתה בעייה עם זה, ולא תהיה להם בעייה אם למשל מחר אתחיל לעבוד על המוצרים של קורל, מקרומדיה או תוכנת גימפ. איסור על עבודה בבדיקת תוכנה גרפית בגלל שבעבר בדקתי תוכנה גרפית אחרת תהיה מגבלה די רצינית על חופש העיסוק שלי, ומאוד לא סבירה.

המון אנשים עובדים על Windows, אבל לדעתי רובם המוחץ חסרים את המודעות העצמית והתובענות שנחוצים בשביל להבין למה רוב התוכנות שלהם מחורבנות; ואילו לינוקס מושכת אנשים שמוכנים ממילא להתפשר על ממשק או תיעוד חסרים או לא קיימים.

אני חושב שהרבה אנשים שמגיעים למק (כמוני) עושים את זה בגלל שהם מאוד מודעים לקשר בינהם לבין המחשב והתוכנות שלהם, ודורשים מהקשר הזה הרבה מאוד, וגם לא מוכנים להתפשר על דברים שלא "פשוט עובדים".

הסיבה העיקרית שאני קניתי את האייבוק השולת!!1 שלי ( :) ) היא שבמשך החצי שנה שלפני זה, כמעט כל תוכננה או מוצר מעניין שמשכו את תשומת ליבי היו מיועדים למק בלבד (וגם בגלל שממילא רציתי נייד כלשהוא וגם בגלל שהוא פשוט כלכך יפה!)

אני חייב לתהות היכן החדשנות הגדולה מאחורי חלק מהתוכנות שהזכרת. ברובן אני לא רואה יותר מאשר fine tuning של רעיונות קודמים (במקרים רבים של תוכנות שקיימות כבר שנים בחלונות).

Prog.
שמחכה ליום שבו תהיה למק תוכנה כמו בבילון

אני נוטה להסכים עם עדי לגבי הדגש.. ואוסיף - תוכנה חופשית בדרך כלל לא תשנה את העולם מבחינה ממשקית מכיוון שרב המפתחים תוכנה חופשים חסרי ראיה אסטטית-ממשקית כלל - gaim שהיא אחת מהתוכניות המורדות ביותר (ויש בה חדשנות - האינטגרציה של סטאנדארטי מסרים מיידיים) כיום הינה סיוט ממשקי, לדעתי - לא רק בגלל השימוש ב GUI מכוער, שנמצא איפה שהוא בשלהי שנות ה90 מבחינה גראפית, אלא בגלל שהממשק עצמו לא ברור ולא אינטואיטיבי.

אני בכוונה מביא את הדוגמה הזו, הממשק בGAIM יחסית מוצלח לשאר הממשקים בעולם התוכנה החופשית.

מעבר לכך- סוג הפתרונות שתוכנה חופשית טובה (ומצליחה) בהם הינם תוכנות תשתיות - לא תוכנות משתמש כלל. פיירפוקס היא (לכאורה) יוצא מהכלל בעניין הזה. אופן אופיס, כפי שאת יודעת, הוא פרוייקט שמנוהל יותר כמו פרוייקט תוכנה מסחרית "רגיל" מאשר פרוייקט קוד פתוח קלאסי.

אני מסוייג מעט מהטענה הסמויה שלך שאין חדשנות בפלטפורמות שאינם מק.. זה.. לא ממש נכון. בבילון כמו שנאמר פה היא דווקא דוגמה די חלשה.. תחשבי על ICQ, מוזאיק, וכו', שלא החלו על המק (למרות שניתן לטעון שהWWW דווקא כן, על נקסט..)

אפילו בתחום תוכנות המוסיקה (שאני מכיר די טוב), שהוא שוק חזק מאוד עבור אפל לאורך כל השנים - אני יכול לחשוב על לא מעט תוכנות פורצות דרך שלא החלו במק (אסיד, ריאקטור) אלא בפיסי. זה אני אומר רק כקונטרה. דעתי לגבי המק ואפל מאוד חיובית, כפי שמקורבים יוכלו להעיד.

התוכנות שהזכרת הן בעיקר ממשק חדש על רעיון ישן, ורובן לא מכילות אלגוריתמים מתוחכמים או חדשניים.

הזכות שלהן הוא לא ברעיון, אלא במימוש. כאן נכנס היתרון הגדול של Mac OS X, שאפל נוטה להתעלם ממנו בחומר השיווקי שלה (או לפחות זה שאני ראיתי):

Cocoa היא סט מוצלח מאוד של אובייקטים, בעיקר כאלו של ממשק משתמש, שמאפשרים כתיבה מהירה מאוד של אב־טיפוס והפיכתו לתוכנה שמישה. זו הסיבה ש־WorldWideWeb (הדפדפן הראשון) פותח דווקא על NeXT.

מהמעט ששחקתי עם Mono, הספריות שלו נראו לי כטובות באותה מידה, *וחופשיות*. ולכן לא מפתיע אותי שיותר ויותר תוכנות משתמש (desktop, לעומת back-end) חדשניות מפותחות בעזרתן.

האם זה אומר שהממשק חשוב יותר מהקוד שמניע אותו? מזה בכלל "אלגוריתמים מתוחכמים או חדשניים" ואיך הם משנים את הצורה שבה אנשים משתמשים במחשב שלהם?

שאלה מעניינת, האם הממשק חשוב יותר מהקוד. התשובה היא: כן, לפעמים. ולא, לפעמים.