קיצור תולדות הבאנר- מהדורת העשור

המסחרי

מעוצב בצורה מקצועית, בדרך כלל עבור חברה ידועה, לרוב על ידי משרד פרסום גדול. מאפשר לאנשי השיווק הטרנדיים של החברה לומר בגאווה את המשפט הנחשק "אינטרנט? כן, בוודאי! הכנסנו אותו לתמהיל הפרסומי שלנו!" נפוץ במיוחד בפורטלים ובמנועי חיפוש. הבאנר המסוים הזה הופיע כשחיפשתי "מכוניות למכירה" באלטה ויסטה.


מקצועי. הבאנר של קאמרי

החובבני

איך אפשר להפסיד עם עלות אפס? גולמי, לא מלוטש, אבל עם האמא של היד על הדופק של המהות הלא מסחרית של הרשת. הבאנר הזה, כמו רבים אחרים מסוגו, מפרסם אתר פרטי. הזן הזה נפוץ במיוחד בשירותי החלפות הבאנרים, כגון די באנר הישראלי.


יד על הדופק. הבאנר של שיפ

המתחכם

עם עומס הבאנרים ברשת, צריך להיות מקורי מאוד בשביל לבלוט. מצד שני, כולם יודעים שהבאנרים הסטנדרטיים ביותר, אלו שהמילה "חינם" מרוחה עליהם באותיות קידוש לבנה מהבהבות ווגאס-סטייל, זוכים ליותר לחיצות, וזה כבר לא כל כך מקורי. איך מתגברים על הניגוד? יוצרי הבאנר הזה, המפרסם חנות יינות, מצאה פתרון מעניין: באנר המורכב משני באנרים צמודים, כשהדמות בבאנר אחד עוברת לבאנר השני כשהיא רואה את ההצעה המפתה שיש שם. אני צחקתי.


פתרון מעניין. באנר של חנות יינות

המודע לעצמו

קשה, קשה להיות באנר בימינו. יש תחרות עזה בכל מקום, ואף אחד לא מעריך את העבודה הרבה שמושקעת בעוד איזה ריבוע סטנדרטי, אי שם בראשו של אתר אינטרנט זה או אחר. וכמו שהפסיכולוגים אוהבים להגיד - כשקשה, תדברו על זה. וזה בדיוק מה שהבאנר הזה עושה. הוא מנהל דיאלוג פוסט מודרני ומודע לעצמו עם הצופה, כיאה למי שמפרסם אתר פוסט מודרני, מודע לעצמו ומעוצב למשעי.