התקנת תוכנות בלינוקס- כוחו של מנהל החבילות

לינוקס בנוייה באופן מודולרי: במקום שתוכנה אחת תעשה הכל, היא לוקחת חלקים מתוכנות אחרות.

חשבו על זה כעל מתכון לאפיית עוגת תפוחים: אנחנו לוקחים סוכר, קמח וביצים שיש לנו כבר בבית ושמתאימים לכמה מתכונים, ומוסיפים להם את התפוחים היפים שקנינו במיוחד לעוגה שאנחנו רוצים.

חוץ מהזמן שחסכנו בלצאת לקניות רק עבור רכיבים לעוגה שלנו, יש לנו יתרון נוסף: אפשר להשתמש ברכיבים הקיימים לדברים אחרים. אפשר להשתמש בביצים לחביתה, בקמח להכנת מאפה אחר וכו'.

אותו הדבר במחשב: במקום שהמתכנת יכתוב את הכל בעצמו, הוא לוקח חלקים מוכנים (שמכונים "ספריות") ומשתמש בהם.

אבל מה קורה אם "המתכון" של התוכנה דורש ספרייה אחת, והיא לא קיימת? אז צריך למצוא את הספרייה החסרה ולהתקין אותה- אין בעייה. ומה אם המתכון דורש כמה וכמה ספריות שונות? אז כבר יש בלגן.

וכאן בדיוק נכנס מנהל החבילות: הוא יודע מה מותקן על המחשב. אבל לא רק זה- הוא יודע גם איזה ספריות כל תוכנה (גם כזו שעדיין לא התקנו) צריכה, ואיפה להשיג אותן. והוא עושה את זה באופן אוטומטי.

למה "חבילות" ולא "ספריות" או "תוכנות"? מפני שלפעמים, אם לתוכנה אחת יש כמה רכיבים שחלקם אופציונליים, ההפצה תחלק את התוכנה לכמה חבילות, כדי שהמשתמש יוכל לבחור מה הוא רוצה להתקין (את כל האפשרויות? רק חלק? את המינמום הדרוש? וכו').

מכיוון שמנהל החבילות שייך להפצה, הוא גם יודע להתמודד היטב עם שינויים והתאמות של ההפצה. אם נחזור לדוגמא של הפיצה, נניח שבמתכון של העוגה כתוב "תפוח עץ חמצמץ", אם יש לנו בבית תפוח עץ "סמית", אין צורך ללכת לחפש תפוח עץ אחר- "סמית" יעשה את העבודה ללא בעיות. כך גם מנהל החבילות: הוא יודע שההפצה שלנו משתמשת בחבילה אחת, שמקבילה לחבילה אחרת, כך שאין צורך לרוץ ולהוריד גם את השנייה.

חוזרים למקורות

את הקסם הזה של לדעת מאיפה להוריד כל ספרייה ואיזה תוכנות יש שאפשר להתקין מנהל החבילות עושה בעזרת מקורות: כל הפצה מכינה מאגר של תוכנות שהותאמו להפצה הזו. את המאגר הזה מגדירים במנהל החבילות כ"מקור", ומכיוון שמנהל החבילות מתעדכן כל כמה זמן מהרשימה שמופיעה במאגר, רשימת התוכנות הזמינות במנהל החבילות גדולה מאוד ועדכנית למדי.

כמה גדולה? דביאן ידועה כהפצה עם מאגר תוכנות גדול מאוד. בדיקה עדכנית מראה שיש במאגר שלה קרוב ל- 20,000 חבילות (כן, עשרים אלף!). אמנם יש תוכנות הבנויות מהרבה מאוד חבילות (כגון שולחן העבודה KDE) ויש חבילות "וירטואליות" (או "מטא חבילות") שמאפשרות בפעם אחת להתקין מספר רב של תוכנות קשורות, אבל גם אם לוקחים את זה בחשבון, מדובר בהרבה מאוד תוכנות שזמינות להתקנה.

עכשיו אפשר להבין למה אין צורך באתרי הורדות ללינוקס, ושהמקום הראשון לחפש תוכנה הוא מנהל החבילות: למה להתחיל לשוטט באינטרנט כשיש על המחשב תוכנה שתסייע לנו למצוא את מה שאנחנו רוצים להתקין? במיוחד כשחבילות המיועדות להפצה שלנו נבנו עבור ההפצה שלנו ונבדקו איתה, כך שאם משתמשים בהן יש הרבה פחות סיכויים לבעיות.

ואחרי שמתרגלים לנוחות חיפוש והתקנת תוכנות עם מנהלי חבילות, מאוד קשה לחזור לעניין הזה של אתרי הורדות :-)

אז איך זה נראה?

להפצות שונות יש מנהלי חבילות שונים. חלק מהמקצוענים אוהבים להשתמש בהם משורת הפקודה, אבל ממש אין הכרח: קיימות לא מעט גרסאות גרפיות למנהלי חבילות.
כמה דוגמאות מהשטח (ותודה לחברי פורום Whatsup על צילומי המסך מההפצות השונות):

מנדרייק ו-URPMI

מנדרייק היא הפצה ידידותית מאוד למתחילים, כשאחד היתרונות שלה הוא תרגום כמעט מלא לעברית, כולל מנהל החבילות שלה, שנקרא URPMI.
למנהל החבילות מגיעים דרך מרכז הבקרה של מנדרייק:


מנדרייק נותן לבחור חבילות לפי חיפוש, או לפי חלוקה לקטיגוריות:

סינפטיק

סינפטיק התחילה כממשק גרפי עבור מנהל החבילות apt בדביאן. כשנכתבו גרסאות של apt עבור הפצות אחרות, גם סינפטיק הוסבה עימה.
הנה תמונה של סינפטיק על דביאן, שמראה את רשימת המקורות בה היא משתמשת:


והנה סינפטיק על פדורה 2, הפצה שונה, מקורות שונים, אבל אותו ממשק גרפי:


פדורה משתמשת גם ב-YUM, בעיקר בשביל עדכוני מערכת. הנה תמונה שלו כשהוא מעדכן את רשימת התוכנות מהמקורות של פדורה:

סוזה ו-YaST2

הפצה ידידותית נוספת שזוכה לפופולריות בזמן האחרות היא סוזה (Suse). גם לה יש מנהל חבילות גרפי, שנקרא YaST2.
כמו במנהלי חבילות אחרים, אפשר לבחור חבילות לפי קטיגוריה:


או לחפש לפי מילות מפתח:


ואם ביקשנו תוכנה שזקוקה לחבילה כלשהי, הוא יודע לבד להביא את החבילה החסרה:

ג'נטו ו-Porthole

ג'נטו אינה נחשבת בדרך כלל הפצה למתחילים, והיא מאופיינת בעבודה רבה בשורת הפקודה, עבור דברים שבהפצות אחרות יש אשף גרפי. יש אנשים שאוהבים את זה ככה. בתור משתמשת ג'נטו, אני מודה שאת רוב התקנת התוכנות שלי אני עושה משורת הפקודה. אבל זה לא אומר שאני חייבת לעבוד בצורה הזו. תוכנה חביבה בשם porthole "מתלבשת" על מנהל החבילות הטקסטואלי של ג'נטו, ונותן לו ממשק גרפי חביב ביותר, עם כל התכונות הרגילות.
למשל חיפוש תוכנות לפי קטיגוריה:

אז מה יש לנו?

כמו תמיד בלינוקס, לכל דבר יש כמה תוכנות בכמה טעמים שונים, כדי שכל אחד יוכל למצוא את מה שהוא אוהב ומה שמתאים לו. וכמו שההפצות השונות בלינוקס שונות אחת מהשנייה בעיקר בדרך ניהול המערכת, רובן הגיעו למסקנה שהדרך הנוחה, הקלה והמהירה ביותר להתקין תוכנות בלינוקס היא להשתמש במנהלי חבילות, שחוסכות את הטירחה בלפתוח דפדפן, לגלוש באינטרנט, לעבור בין אתרי הורדות, להוריד את התוכנה ואז להתקין.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים תוכנה מסויימת עבור הלינוקס שלכם- חפשו אותה קודם כל במנהל החבילות שלכם. רוב הסיכויים הם שהיא כבר מחכה לכם שם.